המורים שעשו עלייה: "ביה"ס הפך למשפחה"
ממישיגן שבארצות הברית, ממנצ'סטר שבאנגליה וממלבורן שבאוסטרליה: דניאל, ג'ורג'י וירדנה עלו לישראל מתוך ציונות והפכו למורים מוערכים. רק לחוסר הפורמליות כאן הם לא התרגלו: "להיכנס לבית ספר בארץ זה לחטוף שוק"
בשיתוף "חותם"
חייו של כל עולה חדש לישראל אינם פשוטים: העברית קשה, המנטליות הישראלית לא תמיד מסבירה פנים, ולא אחת יש צורך להתמודד גם עם קושי כלכלי. אבל כל זה לא מנע מדניאל סולוביי, מג'ורג'י דיוויס ומירדנה פראוור להשתלב במהירות כמורים מובילים בבתי ספר ברחבי הארץ.
ב-7 במרס: ועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות". לכל הפרטים - היכנסו לאתר
סולוביי (33), שעלה ממישיגן ב-2010, מלמד אנגלית בבית הספר היסודי קשת בירושלים. הוא עלה ארצה ממניעים ציוניים והחל לעבוד בתחום ההיי-טק, עד שחש צורך בשינוי: "הבנתי שאני לא מוצא את עצמי בהיי-טק ושבתפקיד הנוכחי אני לא תורם לציונות, ופתאום היה ברור לי שאני רוצה להיות מורה. אשתי אמרה שבדיוק באותו יום זה היום האחרון להירשם לתוכנית ‘חותם’". הוא מוסיף כי נהנה מאוד לעבוד לראשונה בחיי בסביבה שמדברת רק עברית: "זה מאתגר אותי אבל אני אוהב את זה ומרגיש שזה חלק מלהיות ציוני".
"חותם" היא תוכנית לפיתוח ולהכשרת קהילת מורים לקידום שוויון בפריפריה, וסולוביי אכן עבר באמצעותה הסבה להוראה. "להיות מורה בישראל זו תרבות מאוד שונה ממה שאני מכיר", אמר בחיוך. "התלמידים מגיעים ללא תיאום מראש למשרד של המנהלת ופונים אליה בשמה הפרטי. יש לנו בית ספר מאוד מיוחד, ויש הרבה דגש על דרך ארץ, אז יש הרבה כבוד למורים, אבל היחסים עם התלמידים הם מאוד בלתי פורמליים, פתוחים וישירים".
כמו סולוביי, גם ג'ורג'י דיוויס (28), שעלתה לפני כחמש שנים ממנצ'סטר שבאנגליה ומלמדת אנגלית בבית־הספר עירוני ז' ביפו, וירדנה פראוור, שעלתה ב-2014 ממלבורן שבאוסטרליה ומלמדת אנגלית בתיכון זיו בירושלים, הפכו למורות לאחר שסיימו הכשרה בתוכנית "חותם". "עליתי לבד בלי המשפחה שלי, רק עם חברה אחת מאנגליה. זה לא פשוט אבל ידעתי שאני רוצה להיות פה ושלהיות בארץ זה הדבר הנכון בשבילי", סיפרה.
"להיכנס לבית ספר בארץ זה לחטוף שוק", הסבירה דיוויס. "זה ההפך התרבותי מכל בחינה, החל בזה שהתלמידים קוראים לי בשם הפרטי. אבל למרות ההלם, הכל הרבה יותר חברותי, ובית הספר הפך ממש למשפחה בשבילי".
פראוור מספרת ש"היה קשה לקבל את ההחלטה להיות מורה באוסטרליה, במיוחד כשרואים שבחברה שבה גדלתי ובכלל בכל העולם, מכבדים רופא ועורך דין יותר ממה שמכבדים מורה. אבל בישראל יש משהו מיוחד, כי יש אנשים מאוד איכותיים ואידיאולוגיים". היא מוסיפה שגם כמורה היא עדיין לומדת: "אני תמיד מנסה להסתכל מה אני יכולה ללמוד מהתרבות הישראלית".
בשיתוף "חותם"