ההכנסה הממוצעת למשפחה בישראל: 18,671 שקל
נתוני הלמ"ס לרגל יום המשפחה חושפים: ההכנסה הממוצעת ברוטו של משק בית עם ילדים ב-2015 היתה 21,616 שקל, פי 1.3 ממשק בית ללא ילדים. בשורת ההוצאות, במשקי בית עם ילדים שילמו על חינוך, תרבות ובידור 2,653 שקל, פי 2 ממשפחה ללא ילדים. עוד מתברר: בעשירון התחתון שיעור משקי הבית עם ילדים היה 63.2%, לעומת 20% בלבד בעשירון העליון
בשנת 2015 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 15,407 שקל בחודש - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו היום (שלישי) לקראת יום המשפחה שחל בראשון הקרוב. משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.4 ממשק בית ללא ילדים – 17,999 שקל לעומת 13,313 שקל בהתאמה.
בבית עם ילדים שיעור ההוצאה החודשית על מזון עמד על 16.6% - נתון במעט גבוה יותר מאשר 16% במשקי בית ללא ילדים.
במשקי בית עם ילדים ההוצאות החודשיות על חינוך, תרבות ובידור היו 2,653 שקל (14.7% מסך ההוצאה החודשית) - פי 2 מאשר במשקי בית ללא ילדים, שהוציאו על סעיפים אלה 1,144 שקל, המהווים 8.6% מסך ההוצאה.
על חינוך בלבד הוציאו במשקי בית עם ילדים 1,483 שקל בחודש. ההוצאות הגדולות ביותר היו על מעונות יום, משפחתונים וגנים פרטיים, שהיוו 31.2% מההוצאה על חינוך, ולפי הלמ"ס גובה הוצאה זו עמד על 462 שקל לחודש.
ההוצאות על חוגים ושיעורי עזר היוו 19.8% מההוצאות על חינוך, ונאמדו ב-293 שקל לחודש בממוצע. ההוצאות על צהרונים עמדו על 10.2% מסך ההוצאות על חינוך, בסך 152 שקל בחודש בממוצע.
במשקי בית עם ילדים אחוז ההוצאה על בריאות מסך ההוצאות לתצרוכת היה נמוך יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים – 4.8% לעומת 6.6% בהתאמה.
לפי הנתונים, ככל שמספר הילדים במשק הבית עולה, כך עולה שיעור ההוצאה על לחם פרוס, לחמניות ופיתות, ממרח שוקולד, חטיפים, דגני בוקר ומעדני חלב, ונסיעה באוטובוס.
באשר לתרומה לצדקה, למרות שהם מוציאים יותר, משקי בית עם ילדים תורמים יותר (85 שקל בחודש), לעומת משקי בית ללא ילדים (59 שקל בחודש). במשקי בית עם שלושה ילדים ומעלה התרומה הממוצעת היא הגבוהה ביותר – 137 שקל בחודש.
ככל שהעשירון עולה, כך שיעור משקי הבית עם ילדים יורד
ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית בישראל בשנת 2015 היתה 18,671 שקל. ההכנסה של משקי בית עם ילדים היתה 21,616 בממוצע – פי 1.3 מההכנסה של משק בית ללא ילדים, שעמדה על 16,292 שקל.
במשקי בית עם עד שני ילדים, שיעור ההכנסה מעבודה היה הגבוה ביותר – 88.2%, בעוד ששיעור ההכנסה מקצבאות ותמיכות היה הנמוך ביותר – 7.7%. לעומת זאת, במשקי הבית עם שלושה ילדים ויותר שיעור ההכנסה מהעבודה היה הנמוך ביותר – 86.1% ושיעור ההכנסה מקצבאות ותמיכות הוא הגבוה ביותר – 9%.
לפי הנתונים, ככל שהעשירון עולה, כך שיעור משקי הבית עם ילדים יורד. בעשירון התחתון שיעור משקי הבית עם ילדים הוא 63.2% ואילו בעשירון העליון כ-20%.
ב79.2% ממשקי הבית היו מועסקים
מהנתונים מתברר עוד, כי בשנת 2015 היו כ-2.41 מיליון משקי בית בישראל, מהם 1.93 מיליון משקי בית "משפחתיים" וכ-484 אלף משקי בית "לא משפחתיים" (רובם משקי בית של אנשי שגרים לבד – כ-440 אלף).
79.2% ממשקי הבית, שהם 1.91 מיליון משקי בית, היו בשנת 2015 משקי בית עם מועסקים. בקרב 1.99 מיליון משקי הבית היהודים, שיעור משקי הבית עם מועסקים הגיע ל-79.1%.
בחלוקה גיאוגרפית למחוזות, האחוז הגבוה ביותר של משקי בית עם מועסקים היה ביהודה ושומרון – 89.7%. במחוז מרכז שיעור זה עמד על 82.2%, ואילו המחוז עם השיעור הנמוך ביותר של משקי בית עם מועסקים היה מחוז חיפה עם 74.9%. במחוז הדרום גם נרשם שיעור נמוך יחסית של משקי בית עם מועסקים – 76.5%.
מבין הערים הגדולות, אחוז משקי הבית עם מועסקים הגבוה ביותר היה בראשון לציון ובבני ברק – 82.5% בשתיהן. אחריהן בתל אביב (81.4%) וברמת גן (81.3%). השיעור הנמוך ביותר של משקי הבית עם מועסקים היה בחיפה – 72%.
53.8% ממשקי הבית מתגוררים בצפיפות של פחות מנפש לחדר. במשקי הבית היהודים ממוצע הנפשות לחדר ב-2015 היה 0.82. במשקי הבית הערביים ממוצע הנפשות לחדר הגיע ל-1.36.
1.99 מיליון משפחות בישראל
מספר המשפחות בישראל נאמד בכ-1.99 מיליון נכון לשנת 2015, מהן כ-1.59 מיליון משפחות בראשן עומד יהודי (80%) וכ-348 אלף משפחות שבראשן עומד ערבי (18%). מדובר בעלייה לעומת שנת 2006, אז נרשמו בישראל 1.66 מיליון משפחות.
מבין 1.99 מיליון המשפחות בישראל, 478.3 אלף (24%) היו משפחות של זוגות ללא ילדים, ואילו 1.25 מיליון משפחות (63%) היו עם ילדים, מהן 973 אלף הן משפחות של זוגות עם ילדים עד גיל 17. בישראל היו 244 אלף משפחות חד הוריות עם ילדים (12.3%), מהן 117 אלף משפחות הן עם ילדים עד גיל 17.
בקרב הערים הגדולות (שמונות 100 אלך תושבים ומעלה), בבית שמש ובבני ברק נרשם שיעור המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 - 70% ו-64% בהתאמה. לעומת זאת, אשקלון ורמת גן הובילו בשיעור המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 – 8.7% ו-8% בהתאמה. תל אביב הובילה בשיעור המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים – 41%.
כשליש מהמשפחות הערביות מנו שש נפשות ומעלה
בשנת 2015 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.72 נפשות – 3.56 נפשות בממוצע במשפחה בראשה עומד יהודי ו-4.59 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד ערבי. כשליש מהמשפחות הערביות מנו שש נפשות ומעלה, לעומת כ-10% בקרב משפחות יהודיות.
בקרב הערים הגדולות, בית שמש ובני ברק הובילו בממוצע הנפשות למשפחה – 5.23 נפשות בממוצע בבית שמש ו-4.55 נפשות בממוצע בבני ברק – נתון שגבוה משמעותית מהממוצע הארצי (3.72).
בחלוקה גיאוגרפית לפי מחוזות, ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה היה ביהודה ושומרון - 4.71 נפשות למשפחה – פי 1.5 מאשר במחוז תל אביב (3.22 נפשות למשפחה).
כ-2.62 מיליון ילדים התגוררו במשפחות – כ-92% מהם עם שני הורים, והיתר עם הורה אחד בלבד.
מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 למשפחה עמד בשנת 2015 על 2.4 – 2.3 באוכלוסייה היהודית ו-2.7 באוכלוסייה הערבית. מספר המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, היה כמעט פי 2 מאשר באוכלוסייה היהודית.
לפנייה לכתב/ת 
