תופסים טראמפ בחזרה לירח
השאיפה של הנשיא החדש להחזיר את גדולתה של אמריקה דחפה את נאס"א להפריח בלון ניסוי כדי לראות אם אפשר לקדם משימה שאפתנית בלוח זמנים בלתי אפשרי. גם אם זה יצליח, ייתכן שלטראמפ יש בכלל תוכניות אחרות בדרך לכיבוש החלל
ארצות הברית איבדה את יכולתה לשגר טיסות חלל מאוישות עם סיום הפעלתן של מעבורות החלל בשנת 2011, ומאז היא תלויה בחלליות רוסיות להטסת האסטרונאוטים שלה אל תחנת החלל, בעלות של כ-50 מיליון דולר לטיסה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן:
למה מפריע לי לשמוע אנשים לועסים?
הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) שוקדת כבר כמה שנים על פיתוח הדור הבא של חללית מאוישת ששמה אוריון, אלא שהתכנית מתקדמת בעצלתיים והחללית נבחנה פעם אחת ויחידה בטיסה לא מאוישת של כארבע שעות בשנת 2014. טיסות מאוישות מתוכננות רק ל-2023, אם כי גורמים בנאס"א סבורים שאפשר לקצר בשנתיים את לוח הזמנים.
טיסת הניסוי הבאה של חללית אוריון מתוכננת לספטמבר 2018, ובמהלכה תקיף החללית, כשהיא לא מאוישת, את הירח. זה גם אמור להיות הניסוי הראשון של טיל השיגור החדש שנאס"א מפתחת, המיועד גם לטיסות ליעדים מרוחקים. הטיל, המכונה SLS (קיצור של Space Launch System), יהיה גדול וחזק יותר מכל טילי השיגור הקודמים. הדור המתקדם שלו אמור להתנשא לגובה 111 מטרים ולשאת חללית לטיסות מאוישות למאדים.
הפצצה של המנכ"ל הזמני
ראש נאס"א, צ'רלס בולדן, מינוי של הנשיא אובמה, התפטר כמקובל לפני כחודש עם חילופי הנשיאים בבית הלבן. ממלא מקומו הזמני (הנשיא טראמפ עדיין לא הכריז על מועמד לתפקיד), רוברט לייטפוט, הטיל סוג של פצצה כשהודיע לעובדי הסוכנות כי הוא מבקש לבחון צירוף אסטרונאוטים לטיסת הניסוי של החללית אוריון ושל הטיל החדש כבר בשנה הבאה.
הגישה הזו שונה מאוד מהמקובל בנאס"א, סוכנות שאינה נוהגת לשגר טיסות מאוישות מבלי לתכנן אותן זמן רב מראש, הרבה יותר מהשנה וחצי שיש לה כעת, ודאי שלא כשמדובר בטיל חדש שטרם נוסה. "אני מודע לאתגרים הכרוכים במימוש ההצעה, בהם בדיקת ההיתכנות הטכנית שלה, הוספת משאבים ושינוי לוחות הזמנים", כתב לייטפוט. "אבל לצד אלה אני מבקש לשמוע על ההזדמנויות שייפתחו בפנינו להאצת חידוש הטיסות המאוישות, ועל מה שדרוש להשלמת הצעד הראשון לשיגור בני אדם למרחק רב יותר בחלל".
אף על פי שהנשיא טראמפ לא התייחס מפורשות ליעדים שהוא מציב בתחום החלל, מדברי יועציו אפשר להבין שהוא מעוניין מאוד לשוב ולהעלות את קרנה של ארצות הברית בתחום החלל. סיסמאות הבחירות כמו Make America Great Again מתכתבות עם ימי הזוהר של הניצחון על הסובייטים במרוץ לירח בשיא המלחמה הקרה, ולא עם המצב הנוכחי של מעצמת החלל הגדולה שאינה מסוגלת לשגר אסטרונאוטים בכוחות עצמה. הפעם האיתות אינו רק למוסקבה, אלא גם לבייג'ינג: "אני חושב שבנקודת זמן מסוימת הסינים צריכים להתעורר ולהבין שארצות הברית מתכוונת לשמר את עליונותה בחלל", אמר יועצו של טראמפ בוב ווקר, לשעבר יושב ראש ועדת המדע של בית הנבחרים.
פרשנים מעריכים כי אנשיו של טראמפ לוחצים על נאס"א לבצע משימת חלל מרשימה כמו טיסה מאוישת לירח כבר בזמן כהונתו הראשונה בבית הלבן. כמה מהם אף מדברים על משימה מרשימה עוד יותר, למשל נחיתה מאוישת על הירח בכהונה השנייה של טראמפ, אם תהיה כמובן.
מסלול עוקף נאס"א
אבל ייתכן שממשל טראמפ אינו משליך יהבו רק על הממסד הוותיק, אלא גם על השוק הפרטי, שעם ערכיו הנשיא החדש מזדהה הרבה יותר. הפוליטיקאי הוותיק ניוט גינגריץ', אחד מיועציו הקרובים של טראמפ, מתח בראיון לעיתון "וושינגטון פוסט" ביקורת נוקבת על השמרנות של נאס"א ועל חששה מפני סיכונים: "המפתח הוא לשחרר את החלל ממונופולים ממשלתיים ולהגדיל את רוח היזמות שאפיינה אמריקנים גדולים כמו האחים רייט, אדיסון ופורד", אמר גינגריץ'. "אם זה ייעשה נכון, אנו יכולים להיות על הירח כבר בכהונה הראשונה של טראמפ ולהקיף את מאדים בסוף הכהונה השנייה".
בדיון שקיימה נאס"א בעשור שעבר הוערך שתוכנית אפולו עלתה למשלם המסים האמריקני כ-170 מיליארד דולר (בדולרים של ימינו). העלויות האדירות היו אחד הגורמים שעודדו את הממשלים האמריקנים האחרונים לעודד יזמות פרטית בתחום החלל. חברות כמו SpaceX, Orbital ATK, Blue Origin ואחרות כבר מבצעות טיסות אספקה לא מאוישות אל תחנת החלל וטיסות ניסוי בטכנולוגיות חדשניות, לצד שחקניות ותיקות יותר בשוק כמו לוקהיד מרטין או בואינג.
ייתכן שחיזוק המגזר הפרטי בתחום הטיסות לחלל ישרת את כל מה שנראה כיום כמו האינטרסים של טראמפ: גם עליונות אמריקאית בחלל, גם נעיצת אצבע בעין (ובתקציב) של מוסדות "המשטר הישן" כמו נאס"א, גם חיזוק היזמות הפרטית ואולי אפילו דרך לעשות עוד כסף. כל זה נכון כמובן אם שום דבר לא יתפוצץ בדרך.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן
לפנייה לכתב/ת 
