דור העתיד: החפריות הנדירות שבות לטבע
לפני ארבע שנים חולצו מאות ראשנים של חפריות, דו חיים חסרי זנב המצויים בסכנת הכחדה חמורה בישראל, משלולית החורף באזור הצ'ק פוסט בחיפה שנעלמה לטובת מרכז קניות מסחרי. בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב בשיתוף רשות הטבע והגנים, הקימו גרעין רבייה ולאחר שגידלו מאות חפריות בהצלחה, השיבו כמאה פרטים בוגרים יחד עם אלפי ראשנים חדשים בשני אתרים סודיים באזור בתקווה כי יצליחו לשרוד
"כשנודע כי השלולית עומדת להיהרס, קיבלנו לפני ארבע שנים אישור מרשות הטבע והגנים לאסוף את החפריות. מדובר בדו חי שמצוי בסכנת הכחדה בטבע והתאפשר לנו לאסוף כמה מאות בתקווה כי עשרות יצליחו לשרוד את תרדמת הקיץ ולהתעורר בשנה לאחר מכן", אומרת ל-ynet פרופ' נגה קרונפלד-שור, ראש בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.
זו הפעם הראשונה שמרבים חפריות מצויות בשבי. בגן הזואולוגי של האוניברסיטה נרתמו לפרויקט המורכב עם צוות חוקרים ומתנדבים שעסקו מדי יום בטיפול בחפריות, בגידול מזון ובשמירה על דור העתיד של החפריות.
"הבאנו קרקע מהאזור המקורי של החפריות וערבבנו אותה עם כבול, בנינו מיכלים גדולים עם מים וקרקע תוך שמירה על הלחות והזמינות של המים. התחלנו לגדל עבורן רימות וצרצרים כדי שיהיה אפשר להאכילן במזון עשיר", היא מפרטת. "לשמחתנו, הטיפול המסור הביא לכך שכמעט כל החפריות שאספנו מהשטח שרדו את הקיץ".
החפריות גודלו במיכלים גדולים וסבלנות היתה מילת המפתח. החפרית המצויה למרות שמה, הולכת ונעלמת מהטבע בישראל. "החפריות זקוקות לזמן גידול ארוך מאוד. הן בוקעות כראשנים ועד שהן הופכות לדו-חי בוגר עובר זמן רב ולכן, הן זקוקות לשלולית שתישאר לפרק זמן ארוך יחסית ולא תתייבש כדי שהן תוכלנה להשלים את הגלגול. רק בגיל ארבע שנים הן מגיעות לבגרות מינית ויכולות להטיל ביצים".
אחת התכונות המופלאות של החפרית היא יכולת הביות. החפרית חוזרת להטיל את הביצים בשלולית בה היא עצמה עברה את הגלגול לפרט בוגר. "השלולית בה החפרית שרדה, מבטיחה כי גם סיכויי ההישרדות של הצאצאים שלה יהיו גבוהים יותר והיא לא תטיל במקור מים שיתייבש תוך שבועים וכל הצאצאים ימותו", מפרטת פרופ' קרונפלד-שור.
"עקב תכונת הביות הזו והקושי להחזיק את החפריות במהלך תרדמת הקיץ, במשך השנים לא התאפשר להחזיק אותן בשבי. כמו כן, פעולת הצלה כזו דרשה הרבה שנים. ההשערה היא שלא ניתן יהיה לשחרר חפריות בוגרות, שיחפשו את השלולית בה עברו גילגול, אלא רק את הצאצאים שלהן שיעברו גלגול בשלולית החדשה".
לאחר כמעט ארבע שנים של גידול החפריות, נותרו כ-600 חפריות, שחלקן הגיעו לבגרות מינית ולשמחת החוקרים, הטילו אלפי ביצים ומהן גם בקעו כמויות אדירות של ראשנים. "כל חפרית מסוגלת להטיל כ-10,000 ביצים, מה שאומר שהיתה לנו כמות גדולה של ראשנים שיכולנו לשחרר לטבע. השרידות של ראשנים בטבע לא גבוהה ולכן גם החפרית מטילה ביצים רבות", היא מגלה.
"החפריות נפוצות יחסית בגופי מים באזור הגולן, אך הן הולכות ומידלדלות ככל שמגיעים לגבול מרכז התפוצה שלהן במרכז הארץ. במישור החוף בו היה ההרס הגדול ביותר של בתי גידול לחים מאז קום המדינה, מספרן התמעט באופן משמעותי", אומרת ל-ynet דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים.
ברשות הטבע והגנים לא מתכננים בעתיד הנראה לעין השבה גדולה של דו-חיים המצויים בסכנת הכחדה, אך לדברי מילשטיין, לפרויקט הרבייה בגן הזואולוגי באוניברסיטת תל-אביב יש תפקיד חשוב וקריטי במידה ויוחלט להשיב בעתיד לטבע את אחד ממיני הדו-חיים.
"אנשי הגן הזואולוגי הצליחו להשיג מידע בעל ערך רב. הם הצליחו להחזיק בראשנים במשך ארבע שנים, גידלו והירבו אותם. למעשה, החל מחקר בשיתוף עם האוניברסיטה כיצד לטפל בחפריות ולעודד אותן להתרבות בשבי. זה הבסיס ליצירת תשתית לגידול ולמידע. בזכות ההצלחה המשמחת, הדבר יאפשר להקים גרעין רבייה למין של החפריות בעת הצורך"
בשבוע שעבר נלקחו כמאה פרטים וכ-2,000 ראשנים לשני אתרים סודיים בעמק זבולון והושבו לטבע ע"י צוות הגן הזואולוגי ופקח רשות הטבע והגנים. "אנחנו נעקוב אחריהם כדי לראות שהם מצליחים לשרוד ולהתרבות. נמשיך לשחרר חפריות נוספות לטבע ויש לנו עוד כמה מאות בגרעין הרבייה שבעזרתו נוכל לבסס אוכלוסייה גדולה", מסכמת פרופ' קרונפלד.
האם החפריות ישרדו בטבע? "אנחנו לא יודעים. חלק מהליך ההשבה הוא לחפש ראשנים והטלות לאחר מכן כדי לראות אם הן נשארות ומתרבות", מדגישה מילשטיין. "לא מספיק להעתיק פרטים בוגרים, אלא גם את הראשנים. הן צריכות לזהות את בית הגידול ממנו הן יצאו".
לפנייה לכתב/ת 
