7 כוכבי לכת, זה ליד זה: "אין סיכוי רב לחיים"
מומחים מסבירים כי בשל הקירבה של שבעת כוכבי הלכת שהתגלו במערכת השמש של TRAPPIST-1, האטמוספירה בהם נפגעה מהקרינה ולכן הסיכוי לחיים אפסי. וכמה זמן ייקח להגיע למערכת השמש הזו בטכנולוגיה של היום?
האם אנחנו לא לבד? סוכנות החלל האמריקנית וחוקרים מרחבי העולם הכריזו הערב (יום ד') על גילוי מערכת שמש עם שבעה כוכבי לכת דמויי כדור הארץ, שלמעשה נמצאים ב"אזור הישיב". אבל, הדרך לגילוי חיים באותם כוכבי לכת עדיין ארוכה מאוד ולא רק בגלל שבטכנולוגיה של היום ייקחו 700 אלף שנים להגיע אליהם.
TRAPPIST-1 הוא כוכב קטן בהרבה מהשמש שלנו - המסה שלו היא רק שמונה אחוזים משלה - והרבה פחות חם ממנה. הוא דומה יותר במידותיו לכוכב הלכת צדק, אבל הוא בכל זאת שמש - כלומר כוכב המייצר אנרגיה בתהליכי היתוך גרעיני ופולט אור וחום. שלושה משבעת כוכבי הלכת שהתגלו סביבו קרובים אליו הרבה יותר מהמרחק בין כדור הארץ לשמש, אך החוקרים העריכו כי בגלל שהוא פולט הרבה פחות חום, אפשר שהם נמצאים בטווח המכונה "האזור הישיב" (habitable zone) - מרחק מהשמש שבו הטמפרטורה מאפשרת הימצאות מים נוזלים על פני כוכב הלכת.
ד"ר יגאל פת-אל ממצפה הכוכבים בגבעתיים ומהאגודה הישראלית לאסטרונומיה, הסביר על החשיבות שבגילוי. "יש שני דברים שהם מאוד חשובים. זה שיש שבעה כוכבי לכת - בגודל כדור הארץ. בנוסף, הם קרובים מאוד לכוכב הראשי שלהם. כל שבעת כוכבי הלכת נעים ברצועה - שהרחוק מביניהם נמצא במרחק קטן יותר מאשר מרחקו של כוכב חמה מהשמש שלנו. הכוכב עצמו שהם נעים סביבו - הטמפרטורה שלו היא כחצי מטמפרטורת השמש. הוא גם קטן מאוד. שלושה מתוך שבעת כוכבי הלכת נמצאים במרחק שהטמפרטורה שם יכולה לקיים מים נוזלים".
לדברי ד"ר פת-אל, בעקבות הגילוי יתמקדו החוקרים במערכת השמש הזו. "אני מעריך שמכיוון שזה הנושא הכי חם - אנחנו נזכה לגילויים בשנים הקרובות של מערכות מרובות כוכבי לכת. נפתח פה משהו שהוא מאוד מעניין - כמה כוכבי לכת מאותה מערכת שמש", הוא אמר.
ומה לגבי חיים? ד"ר פת-אל: "צריך להבין שהתנאים שם שונים לחלוטין מזה של השמש שלנו - חסרה שם קרינת UV לטוב ולרע. יש תהליכים אנרגטיים שיותר קשה לקיים אותם - בין השמש לכוכבי הלכת האלה. מפה להסיק על חיים הדרך ארוכה. אנחנו כבר 40 שנה על המאדים שהוא באזור החיים. קל וחומר יהיה קשה לקבל תשובה מכוכבי הלכת שלא רואים - שנמצאים במרחק עצום".
ד"ר פת-אל הוסיף כי להערכתו אין באותם כוכבי לכת יום או לילה, כיוון שהם קרובים מדי לכוכב שלהם, כמו שהירח קרוב לכדור הארץ. "אנחנו לא יודעים אם יש להם שדה מגנטי. יש הרבה משתנים שצריך לדעת".
פרופ' אהוד בכר מהפקולטה לפיזיקה בטכניון וראש מכון אשר לחקר החלל לשעבר - התייחס גם הוא לקירבה של כוכבי הלכת לכוכב שלהם: "עם קירבה כזו ויחס מסה כזה - יש סיכוי שהסיבוב שלהם נעול. שיש או יום או לילה". הוא הוסיף שבשל הקירבה לא היה צריך זמן רב כדי לערוך תצפית על מערכת השמש הזו - כיוון שזמן ההקפה סביב הכוכב הוא רק כמה ימים.
על הממצא שכוכבי הלכת הם סלעיים, אמר פרופ' בכר: "הטלסקופ האבל הסתכל על הכוכב וביקש לראות בליעה של אטמוספירה. רואים את האור של הכוכב נבלע בדרך לטלסקופ. אפשר לזהות גזים - אדי מים או מימן והם לא מצאו שום דבר. דבר שמעיד שאין גז ויש סלע".
גם הוא התייחס לעובדה שכוכבי הלכת משפיעים אחד על השני. "במערכת של שבעה כוכבי לכת רואים את ההשפעה של אחד על השני ואז מחשבים את המסות - ואז עם הפרמטרים הנוספים אפשר לקבל את הצפיפות - שזו צפיפות של סלע ולא של גז", הסביר פרופ' בכר. "זה שהם קרובים - רואים שהם חולפים סביב הכוכב - אצלנו היו צריכים לבדוק כמה שנים. מה שבאמת נחמד הוא שכוכבי הלכת הם קטנים, זה שהכוכב קרוב יחסית. יש להם תכונות דומות לכדור הארץ".
גם פרופ' בכר סבור כי הסיכוי לחיים באותם כוכבי לכת אינו גדול. "הם קרובים מדי לכוכב כדי להחזיק אטמוספירה כמו שלנו", הוא מסביר. "אין סיכוי גדול לחיים שם. לא נראה שיש שם תנאים אידאליים - למרות שהפרמטרים דומים לשלנו. הטמפרטורה היא טובה - פחות מ-100 מעלות. אבל, בגלל שהשמש שלהם קרובה והיא פעילה מגנטית כמו השמש שלנו - יש קרינה מייננת. לנו יש אטמוספירה שמגינה עלינו. כיוון שזה כוכב לכת לא צעיר - אז גם אם הייתה שם אטמוספירה היא כבר לא קיימת בגלל הקירבה".
מי שעוד התייחס לגילוי הוא פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע: "המיוחד בגילוי הוא שלא מדובר במערכת השמש שלנו, ואף לא בשמש הקרובה אלינו (פרוקסימה), אלא בכוכבי לכת המסתובבים סביב שמש אחרת (טראפיסט 1), רחוקה מאיתנו מאוד - כ-40 שנות אור", הוא אמר. "מדובר בכוכב מהסוג המכונה באסטרונומיה בשם ננס אדום. הגילוי נעשה באמצעות טלסקופ החלל ספיצר שמדד את ההפחתה בכמות האור שהגיע אליו כאשר אחד מכוכבי הלכת הללו חלף על פני השמש הזו והסתיר אותה. הגילוי מבסס את ההשערה שמספר כוכבי הלכת ביקום שיש בהם תנאים המאפשרים חיים הוא גדול ועצום כך שהסיכוי שיש חיים מחוץ לאלו שלנו אינו קטן כלל וכלל כמו שחשבו עד לפני כמה שנים".
הגילוי של מערכת TRAPPIST-1 מצטרף לכמה גילויים חשובים מהשנים האחרונות על כוכבי לכת תאומי ארץ, גם במערכות שמש קרובות. הבולט ביותר הוא כנראה הגילוי של כוכב לכת גדול מעט מכדור הארץ באזור הישיב של כוכב במערכת אלפא קנטאורי, רק 4.25 שנות אור מאיתנו, לפני כחצי שנה.
בינתיים צריך לזכור שעד כמה שהגילוי מרגש, אין לנו שום מידע על כוכבי הלכת האלה, חוץ מעדות עקיפה לקיומם, המבוססת על מדידות אור וחישובים מתמטיים. אפילו צילום שלהם עדיין נמצא מחוץ להישג ידינו, שלא לדבר על השגת נתונים כמו הרכב כימי.
לפנייה לכתב/ת 
