התכנון הלקוי, הירי הנרחב וההודעה המהירה: "זה פיגוע". השאלות הקשות באום אל חיראן
הכוחות הגיעו עם אמצעים מוגבלים, שוטרים רבים ירו לעבר הנהג - והמשטרה מיהרה להודיע כי נבחן הקשר בין ההרוג הבדואי לדאעש. השאלות המרכזיות בפרשה, שכעת גם השר ארדן כבר מגדיר כ"אירוע" ולא "פיגוע"
תחקיר המחלקה לחקירות שוטרים בנוגע לירי באום אל חיראן, ולמותם של השוטר ארז לוי ושל תושב המקום יעקוב אבו אל קיעאן, מעלה שאלות קשות בנוגע להיערכות הכוחות הלקויה, המהירות שבה פתחו השוטרים באש, והדרך שבה הגיעה המשטרה למסקנה שאבו אל קיעאן הוא מחבל דאעש.
מדוע שוטרים רבים כל כך הוצבו בשטח?
הכוחות הגיעו לאום אל חיראן בשעה שעדיין שרר חושך באזור. גם במבצעי הריסות גדולים ומורכבים דוגמת הריסות בתים באל ערקיב או הריסת המסגד ברהט הכוחות הגיעו בשעת חשיכה מתוך תכנון מושכל. מבחינה זו אין מדובר בהחלטה חריגה. אך הפרסום בערוץ 10 העלה כי היה מחסור בפצצות תאורה, דבר שגרם לירי דו צדדי.
לפיכך תכנון הפעילות של הכוחות בשטח וההצטיידות שלהם - לקו בחסר. באירועים מסוג זה, במשטרה מצוותים גם "מתעדים", בין אם בעזרת מצלמות קסדה וגוף ובין אם בשוטר שתפקידו לצלם בזירה. במקרה זה התיעוד היחיד שהיה בידי המשטרה הוא של המסוק המשטרתי. העובדה שהמשטרה נערכה במחסור לאירוע רגיש שכזה, אף שאנשיה ידעו שהפינוי עלול להסתיים באלימות, מעוררת סימני שאלה כלפי הדרג הפיקודי ומי שאישר בפועל את המבצע.
למה ירו לעבר מכוניתו של אבו אל קיעאן?
על פי הממצאים הראשוניים של מח"ש, המבוססים על עדויות השוטרים וניתוח תיעוד הזירה, עולה כי הנהג החל להתקדם לעבר השוטרים, מיחידת מתפ"א ומיחידת יואב, והם סימנו לו לעצור בדרכים שונות. אחד השוטרים העיד כי אבו אל קיעאן לא שעה להתראות, ועל כן ירה במטרה להזהירו - אך לא עשה זאת לכיוונו של אבו אל קיעאן אלא על מנת לעצור את הרכב.
מיד לאחר מכן החל אבו אל קיעאן להאיץ ופגע בלוי, תוך ששוטרים אחרים יורים ברכב וגם לעבר כלי רכב אחרים. בדיקת מח"ש העלתה כי הירי היה לא מידתי ושוטרים רבים עלולים היו להיפגע.
מה גרם לאבו אל קיעאן להאיץ?
ייתכן כי היה זה ירי האזהרה, או הירי של השוטרים לאחר מכן. ייתכן שניסה להימלט וגם לא מן הנמנע כי כן ניסה לבצע דריסה. לשאלה זו ככל הנראה לעולם לא תהיה תשובה ודאית.
מה גרם לשוטרים רבים כל כך לירות?
השוטרים שהעידו במח"ש טענו כי חשו סכנת חיים מיידית. הם תיארו סיטואציה שבה פעלו בחשיכה מוחלטת, כוחות רבים בשטח היו ערוכים אך לא היה ביכולתם לזהות איומים או מיקום בשל הראות הלקויה. במקרה כזה, היכולת להבין את האיומים והמציאות האובייקטיבית, תוך קבלת החלטות בשבריר שנייה, היא קשה במיוחד.
כיצד התקבלה המסקנה הראשונית כי מדובר בפיגוע?
מיד לאחר האירוע פונו גופותיהם של לוי ואבו אל קיעאן, והחלה בדיקה משטרתית במחוז דרום במטרה להבין מה התרחש באותן שניות קריטיות. שוטרים ומפקדים שהיו במקום והבחינו ברכב של אבו אל קיעאן מאיץ לעבר השוטרים ופוגע בלוי, לא העלו אפשרות אחרת מלבד העובדה שזו הייתה דריסה מכוונת. זו הגרסה שהועברה הלאה לפיקוד הבכיר של המשטרה, תוך הסתמכות על עדויות השוטרים. זאת גם נוכח העובדה שרכבו של אבו אל קיעאן לא עצר, ונוכח התוצאות הקשות של האירוע.
אף אחד לא הטיל ספק ולא שאל את השאלה - אם ייתכן כי ההאצה של אבו אל קיעאן נבעה מירי של שוטרים או מסיבה אחרת. לעדויות השוטרים ולמפקדים שהיו בשטח הצטרפו שני גורמים נוספים שגרמו לקבל את המסקנה הגורפת: הסרטון מהמסוק המשטרתי היווה חיזוק לגרסה שנשמעה מהשטח, בשל העובדה שניתן לראות את הרכב מאיץ במהירות. גם המפכ"ל הסתכל בסרטון ובמקביל שוחח עם מפקדי הכוחות בשטח והגיע למסקנה דומה. האפשרות שהסרטון דווקא מציג תמונה אחרת, כפי שגורמים אחרים פרשו אחר כך, לא עלתה על הפרק באותו הזמן.
סוגייה שנייה היא אינדיקציות מודיעיניות שהתקבלו לגבי האפשרות שיש לקרוב של אבו אל קיעאן קשר כלשהו לגורמים איסלאמיים. הפאזל התחבר עבור מי שביקש לראות תמונה שלפיה מדובר בוודאות בפיגוע, ונורות אזהרה לא נדלקו. זאת כיוון שהיה מדובר במידע ראשוני בלבד שהיה צורך שייבדק ויוצלב, וכן בגלל מלכתחילה הפרופיל של אבו אל קיעאן היה שונה מאוד מזה של מחבלים אחרים ממזרח ירושלים, שכבר במבט ראשון בעמוד הפייסבוק שלהם או משיחה עם קרוביהם ניתן להבין כי הם גורמים שיש בהם פוטנציאל לבצע פיגוע טרור.
המפכ"ל עדכן את השר לביטחון פנים גלעד ארדן בפרטים, תוך העברת מידע חד משמעי, וממנו עלה ניתוח ברור של המשטרה - כי מדובר היה בדריסה מכוונת, שמקבלת תימוכין מתיעוד בסרטון ממסוק וכן ייתכן שיש אף מודיעין תומך למפגע. ארדן ביקש לגבות את פיקוד המשטרה והשוטרים בשטח, ועל בסיס כל הממצאים שהוצגו לו החליט גם הוא להתבטא וגם תקף את הח"כים הערבים על כך שלדבריו התסיסו את השטח.
במקביל החלו נציגים רבים מהמגזר הערבי, בניהם גם חברי כנסת, להאשים את המשטרה ברצח בדם קר של אבו אל קיעאן. ואילו המשטרה נתקלה בקושי להסביר אפילו באופן ראשוני את פרטי האירוע, בשל העובדה שנהרג בו שוטר והיה צריך להמתין עד שיודיעו זאת למשפחתו.
בשלב זה ניכר בלבול רב בקרב מי שניסה להבין את פרטי האירוע, והדבר היחיד שהיה ידוע בוודאות הוא שיש הרוג מהמגזר הבדואי במהלך הפינוי. לאחר ההודעה למשפחת השוטר, במשטרה הודיעו באופן רשמי כי מדובר בדריסה מכוונת ואף הצהירו על כך בפומבי באופן נחרץ.
בהודעות המשטרה כונה אבו אל קיעאן מחבל, נמסר גם שנבחן הקשר שלו לדעאש ופורסמה הודעה על כך שנמצאו בביתו ספרים בערבית שנשלחו לבדיקה ושלושה גיליונות עיתונים מאותו תאריך שבהם נכתב על פיגועים. מאוחר יותר הבהירו במשטרה כי אלו היו מסקנותיהם באותו הרגע וכי הובהר כי הקשר לדעאש נבחן ולא הוכח. אולם התגובות הרבות של המשטרה לטענותיהם של הנציגים הערבים, שלפיהן התרחש במקום רצח בדם קר, לצד מסרים נוספים כמו דברי המפכ"ל בלוויתו של לוי - שאמר כי בבית הספר בו לימד אבו אל קיעאן מורים נחקרו בחשד לקשר לדעאש -העבירו מסר ברור: המשטרה הגיעה למסקנה ודאית כי אבו אל קיעאן הוא מחבל שביצע דריסה על רקע אידיאולוגי, וכי הוא תומך טרור.
"מתחקור ראשוני עלה כי מדובר במשהו שלא נראה אחרת מפיגוע מכוון", אמר המפכ"ל בתדרוך לכתבים ארבעה ימים לאחר מכן.
מדוע במשטרה המשיכו לדבוק בגרסה הראשונית?
ייתכן כי ראו זאת כחלק ממאבק בגרסה שהציגו הח"כים הערבים, שהפיצו מידע שקרי לטענתם שעיקרו כי האירוע היה רצח בדם קר. דוגמה לכך ניתן היה למצוא בציוץ בחשבון הרשמי של המשטרה שאולי היום לא היה נכתב. הציוץ, בתגובה לציוץ של ח"כ איימן עודה שפרסם את סרטון האבטחה עם הסברים וקולות ירי (מסרטון אחר) המערערים את גרסת המשטרה, נכתב: "עריכה מגמתית לא תשכתב מציאות. תיעוד הפיגוע הוכיח כוונה לרצוח שוטרים. יש לזה שם אחד: טרור. אף סרטון שמעוות נתונים לא ישנה זאת".