"לה לה לנד", וכל השאר: מהמרים על האוסקר
פעמוני האוסקר מצלצלים, ומבקר הקולנוע שלנו חושף את ההימורים: אז כמה פרסים ייקחו שליטי עונת הטקסים, "לה לה לנד" ואמה סטון? האם הוליווד תפצה את שחקניה השחורים בפסלון אחר היעדרות של שנתיים ממצבת המועמדים? מהן הבחירות הבטוחות, והאם השארנו מקום להפתעות? זה הזמן לפתוח פנקסים, ולהחזיק אצבעות. שמוליק דובדבני אמר את דברו
הסרט "לה לה לנד" מועמד ל-14 מועמדויות שונות בטקס האוסקר ה-89 שיתקיים בלילה שבין ראשון לשני, אך מבקר הקולנוע של ynet, שמוליק דובדבני, לא מתרשם מכך ולוקח כמה הימורים מפתיעים. כמו בכל שנה הוא בוחר את המנצחים שלו. האם הוא יקלע השנה? נחכה ונראה.
כולם אומרים אמה סטון (על "לה לה לנד"), אבל פה נהמר, ואולי זו יותר בגדר משאלת לב, על אחת מהופעות המשחק האדירות והפרובוקטיביות שנצפו בשנים האחרונות בקולנוע. הופר מעצבת דמות נשית החומקת מכל הגדרה, קורבן אונס שאינה נוהגת כמצופה ממנה על ידי החברה הבורגנית השמרנית והפטריארכלית.
ולמי אתם הייתם נותנים את האוסקר? ספרו לנו כאן
הסרט עצמו אמנם פחות מעניין מהגיבורה מעוררת האמביוולנטיות שלו, ואם האקדמיה ההוליוודית אכן תבכר את הופר על פני סטון המלוקקת והמלאכותית - יהיה בכך משום עדות לבגרותה ורצינותה.
קשה להמר על זכייתו של שחקן בסרט שטרם נצפה כאן, אבל אם עד לאחרונה נדמה היה שהפסלון יונח בידיו של קייסי אפלק ("מנצ'סטר ליד הים") - הרי שעתה יש סיכוי שנאום הזכייה יוותר מקופל בכיס מקטורנו.
וושינגטון זכה בפרס איגוד השחקנים, ואלה אוהבים לצל"ש את מי מביניהם שעושה חיל גם בבימוי (זוהי עבודתו השלישית כבמאי, עיבוד למחזה זוכה פרס פוליצר של אוגוסט ווילסון). מה גם שתפקידו כאב מריר ממעמד הפועלים באמריקה של שנות ה-50, מוערך על ידי הביקורת האמריקאית כאחד הטובים שלו.
הייתכן ש"לה לה לנד" שצבר מספר שיא של 14 מועמדויות (לפניו עשו זאת "הכל אודות חווה" ו"טיטאניק"), ושזכה עד כה בכל פרס אפשרי – יקרוס בשלב הסיום המכריע? ייתכן, אם חברי האקדמיה יתעשתו ויבינו שהבדיחה הזו היא על חשבונם. בשנים האחרונות גילתה האקדמיה ההוליוודית נטייה להעניק את הבכורה לסרטים בעלי משקל פוליטי-חברתי (ע"ע "ארגו", "12 שנים של עבדות" ו"ספוטלייט"). האם השיקול הזה יגבר גם הפעם? סביר שלא. אבל רק בשביל הסיכוי הפעוט שכן - אנחנו פה בשביל להמר עליו.
ואולי יהיה זה דווקא "מאחורי המספרים" המביא את סיפורן האמיתי של הנשים השחורות שהיו מעורבות בפרויקט החלל האמריקאי? הסרט הזה, ללא כל קשר לאיכותו, הולך ומסתמן כתופעה עם הקרנות חינם למטרות חינוכיות. בשנה שבה הוליווד תבקש, אולי, להתריס כנגד הצהרותיו החשוכות של נשיא ארה"ב הנכנס – סיכוייו של סרט זה להביס בישורת האחרונה את המיוזיקל הלבן והמועדף אינם מופרכים כלל.
הסרט עצמו עדיין לא הוקרן כאן, ועל כן ההימור הזה אינו משקף חוות דעת מבוססת. ובכל זאת, דיוויס היא אחת השחקניות המוערכות והטובות בשנים האחרונות, וזוהי מועמדותה השלישית לפרס (אחרי "ספק" ו"העזרה"). בטקס שבו הוליווד תבקש לפצות את שחקניה השחורים על היעדרותם ממצבת המועמדים בשנתיים האחרונות - זכייתה של דיוויס היא לא רק מוצדקת אלא אפילו מתבקשת.
