דרבי הגרועות
אנדורה וסן מרינו הן מנבחרות הכדורגל החלשות בעולם. יחד, השתיים לא רשמו ניצחון במשך 9,198 ימים. ביום רביעי האחרון הן נפגשו למשחק שזכה לשלל כינויים מצחיקים. סיפורן המרתק של שתי המדינות הקטנות שמשחקות בעיקר בשביל הכיף, אבל עדיין רוצות שיכבדו אותן
אנשים לא יצאו ביום רביעי בערב לרחובות אנדורה בשירים ובריקודים, מכוניות לא צפרו ללא הרף ברחובות הראשיים של המדינה הננסית, אולם בפאבים ובמסעדות אנשים חייכו זה לזה והשיקו כוסיות. סוף סוף, אחרי 12 שנה ו-132 יום, נבחרת הכדורגל הלאומית ניצחה משחק רשמי.
אנדורה, זו שמדורגת במקום ה-203 בעולם, ניצחה את סן מרינו, שמדורגת מקום אחד מעליה, 0:2 משחק שזכה לשלל כינויים, כמו "דרבי הגרועות" או ה"אנטי-קלאסיקו". הרומנטיקנים קראו לו "דרבי הסינדרלות".
היו מעט מאוד צופים ביום רביעי באצטדיון הלאומי של סן מרינו, הנסיכות הקטנה שנמצאת בצפונה של איטליה. גם מי שהגיע התקשה מאוד לראות את האקשן על כר הדשא בשל הערפל הסמיך. אבל כל זה לא הפריע ולא שינה דבר עבור השחקנים של שתי הנבחרות, שכן זו הייתה הזדמנות נדירה לשבור סוף סוף את רצף המשחקים ללא ניצחון שנמשך שנים על גבי שנים. היה מי שחישב שאנדורה לא ניצחה מזה 4,515 ימים וסן מרינו לא ראתה ניצחון כבר 4,683 ימים. ביחד, מדובר ב-9,198 ימים, או בתרגום מהיר - יותר מ-25 שנה!
8:1 לצ'כיה, 7:0 מול קרואטיה
אנדורה לא ניצחה ב-86 משחקים רצופים, מאז שגברה על מקדוניה 0:1 במוקדמות המונדיאל ב-2004, השנה בה רשמה סן מרינו את ניצחונה היחיד. מארק ברנאוס הבקיע אז את השער ההיסטורי. זה היה שערו היחיד של ברנאוס בנבחרת, בניצחון היחיד של אנדורה אי פעם במשחק במסגרת רשמית. בכל ההיסטוריה שלה, מאז משחקה הראשון ב-1996, שהסתיים בתבוסה 6:1 מול אסטוניה, רשמה אנדורה ארבעה נצחונות בלבד ב-139 משחקים. חוץ מהניצחון על מקדוניה וזה השבוע, היו גם נצחונות במשחקי ידידות מול בלארוס ב-2000 ונגד אלבניה ב-2002.
אבל לאורך השנים היו בעיקר הפסדים, 123 הפסדים, כולל כמה תבוסות. כמו 8:1 מול צ'כיה ו-7:0 מול קרואטיה. עד שהגיע הניצחון מול סן מרינו, שקטע את הרצף הארוך ביותר של משחקים ללא ניצחון בהיסטוריה של נבחרת כלשהי בעולם. קולדו אלברס, מאמנה של אנדורה, מונה לתפקיד ב-2010. מבחינתו זה היה כמובן ניצחון ראשון בקריירה. המאזן שלו עד יום רביעי היה מביך: 45 הפסדים ו-3 תוצאות תיקו.
אבל רצף ההפסדים מעולם לא ריפה את ידיו. "אנחנו כל הזמן משתפרים", הוא אמר לפני המשחק והיה די בטוח שיראה סוף סוף ניצחון בכורה. "נכון שאנחנו ממשיכים להפסיד, אבל לא מזמן במוקדמות המונדיאל הפסדנו לשווייץ רק 2:1 ומול לטביה הפסדנו רק 1:0". אפילו מול וויילס, זו של גארת' בייל, שהגיעה לחצי גמר אליפות אירופה, אנדורה עמדה בגבורה. היא הובילה 0:1 במשחק הביתי לפני שבייל כבש צמד וניצח. גם בקארדיף זה נגמר ב-2:0 בלבד.
ישראל של אלי גוטמן ניצחה את אנדורה 0:4 בבית ו-1:4 בחוץ, אבל עד לדקה ה-41 התוצאה על המגרש הסינתטי הנוראי הייתה 1:1. מי שהבקיע את השערים של אנדורה מול ישראל, נגד וויילס וכבש גם את השער הראשון בניצחון מול סן מרינו, היה הקפטן אילדפונס לימה, שגם בגיל 37 ממשיך להיות מנהיג הנבחרת. לא במקרה את כל שלושת השערים הללו הוא כבש מהנקודה הלבנה, אחרי שהוא עצמו הוכשל ברחבה. וכשאומרים "הוכשל" מתכוונים בדרך כלל ל"עשה הצגה".
ללימה אין שום בעיה עם מה שאומרים עליו. "בטח שהייתה עלי עבירה", הוא אמר אחרי המשחק. "יש לי אפילו סימן כחול על הרגל". את הפנדל, אגב, הוא החמיץ. אליה בנדטיני, השוער הצעיר של סן מרינו, עצר את הבעיטה, אבל לימה המשיך את הכדור החוזר לרשת. זה היה השער ה-11 שלו במדים הלאומיים, שביסס את מעמדו כמלך השערים הבלתי מעורער של אנדורה בכל הזמנים. רק כדי לקבל פרופורציות, הבא אחריו בטבלת המבקיעים הוא אוסקר סונג'י, שהבקיע 4 שערים ב-106 משחקים.
סונג'י פרש מהנבחרת לפני שנתיים אבל ממשיך לשחק להנאתו בגיל 40 בקבוצה המקומית סנט ג'וליה, כאשר במקביל הוא עובד כסוכן ביטוח. ככה זה באנדורה, גם השחקנים הכי גדולים חייבים להתפרנס ממשהו, בנוסף לכדורגל. אילדפונס לימה יהיה בקרוב גם שיאן ההופעות בנבחרת. המשחק מול סן מרינו היה ה-104 שלו במדים הלאומיים. מה שמדהים לגבי לימה זו העובדה שהוא משחק בנבחרת כבר 20 שנה ומעולם לא התייאש, למרות כל ההפסדים והתבוסות. הוא עשה את הבכורה שלו בגיל 17, במשחקה השני של אנדורה, והבקיע בהפסד 4:1 לאסטוניה. מאז הוא שם, תמיד מוכן להיקרא לדגל.
השמחה של לימה על הניצחון ההיסטורי הייתה מיוחדת במינה. "את הניצחון על מקדוניה ב-2004 החמצתי בגלל פציעה, ולכן זה היה מתוק במיוחד". בניגוד למרבית חבריו לנבחרת, שהם שחקנים חובבנים בקבוצות זוטרות, בליגה הקטנה של אנדורה או בליגות הנמוכות בספרד, לימה עשה קריירה מרשימה. הוא שיחק כמקצוען בספרד, ביוון, במקסיקו, בשווייץ ובאיטליה, לפני שהחליט לחזור הביתה לאנדורה, וכיום הוא הקפטן של סנטה קולומה, אותה קבוצה שהנחילה לפני כמה שנים הפסד מביך למכבי תל אביב.
אנדורה הכפילה את התוצאה מול סן מרינו במחצית השנייה ואת השער השני הבקיע כריסטיאן מרטינס בן ה-27. זה היה שערו השני בנבחרת, אחרי שכבש בדאבלין מול אירלנד ב-2010. במקומות אחרים לא היו חוגגים יותר מדי ניצחון על סן מרינו, אבל באנדורה זה כמובן סיפור אחר. ראשית, זה היה ניצחון החוץ הראשון של הנבחרת, ולהבקיע שני שערים במשחק? זה לא קרה לה כבר 15 שנה! המאמן קולדו אלברס נשמע מאושר בסיום: "הניצחון הוא תוצאה של עבודה קשה. אנחנו יודעים את מי ניצחנו ומקווים שיהיה לכך המשך במשחק הבא במוקדמות המונדיאל בעוד חודש נגד איי פארו".
איי פארו נחשבה בעבר לנמושה בסדר הגודל של אנדורה וסן מרינו. אבל לא עוד. איי פארו ניצחה במוקדמות היורו את יוון פעמיים, בבית ובחוץ, ומרבית שחקניה מקצוענים. אם אנדורה תנצח אותה זו תהיה סנסציה. אולם אחרי הניצחון ההיסטורי על סן מרינו, מי יודע.
מאז התיקו 0:0 מול פינלנד ב-2005, אנדורה הפסידה בכל משחקיה הרשמיים - במוקדמות המונדיאל ובמוקדמות היורו. המשחקים הבודדים מאז בהם היא לא הפסידה היו במפגשי ידידות. ולכן המשחק מול איי פארו יכול להיות ציון דרך היסטורי אפילו יותר מהניצחון על סן מרינו. אז באנדורה, מדינונת של 85 אלף תושבים, חגגו ביום רביעי בערב. אולם בסן מרינו, שהאוכלוסיה שלה מסתכמת ב-33 אלף איש בלבד, לא לקחו יותר מדי קשה את ההפסד, למרות שהוא היה בבית. טוב, הם רגילים.
סן מרינו: הקפטן כבר 19 שנים בנבחרת
המשחק הרשמי הראשון של נבחרת סן מרינו היה ב-1990 והסתיים בהפסד סביר 4:0 לשווייץ. מאז היא קיימה 139 משחקים בהם נרשמו 134 הפסדים וניצחון בודד - 0:1 על ליכטנשטיין ב-2004. אנדי סלבה, גדול שחקני סן מרינו, הבקיע את שער הניצחון ההיסטורי. עם 73 הופעות ו-8 שערים הוא מחזיק בכל השיאים של הנבחרת ובגיל 40 הוא עדיין משחק! סלבה אומנם לא שיחק מול אנדורה אבל הוא עדיין בסגל הלאומי, 19 שנים אחרי הבכורה שלו וממשיך לשחק בקבוצה המקומית לה פיוריטה, אחרי שבעבר שיחק בליגה השנייה באיטליה במדי ורונה וססואולו.
ב-139 המשחקים הללו ספגה סן מרינו 581 שערים והבקיעה 22 בלבד. אחד מהם זכור במיוחד: ב-10 במארס 1993 אירחה סן מרינו את אנגליה ולאחר 8.3 שניות עלתה ליתרון. דווידה גואלטיירי הבקיע את השער השני הכי מהיר בהיסטוריה של מוקדמות המונדיאל כשהכניע את דייויד סימן. אנגליה אומנם ניצחה 1:7, אבל כולם זוכרים מאז רק את שער הבזק של גואלטיירי. המשחק מול אנדרה היה ה-75 ברציפות שסן מרינו לא מנצחת בו, ויש סיכוי לא רע בכלל שהיא תשבור את השיא של יריבתם.
המאמן פייראנג'לו מנזרולי אמר לפני המשחק מול אנדורה: "אנחנו קטנים, אבל רוצים לחשוב בגדול. אנחנו מכירים במציאות, שהכישרון של היריבות שלנו תמיד עדיף על מה שיש לנו להציע, אבל אנחנו לא מתלוננים. אין לנו ספק שאנחנו משתפרים. עובדה: אנחנו סופגים פחות שערים מאשר בעבר, אנחנו מחזיקים יותר בכדור. היו לנו משחקים טובים נגד אסטוניה, אירלנד, נורווגיה וסלובניה".
בנורווגיה לא ישכחו את המשחק במוקדמות המונדיאל לפני ארבעה חודשים. הצופים באצטדיון באוסלו היו משוכנעים שנבחרתם תנצח בקלות, אבל הוכו בהלם כאשר מאתיה סטפאנלי הישווה בדקה ה-54 ל-1:1. התגובה של צוות השידור באולפן באוסלו הפכה מאז ללהיט ביוטיוב. רק 13 דקות לסיום הצליחו הנורווגים לעלות שוב ליתרון לפני שניצחו בסיום 1:4.
אז נכון, חודש לאחר מכן הגיעה אלופת העולם גרמניה לסן מרינו וניצחה 0:8, אולם דווקא המשחק הזה עורר סערה תקשורתית עולמית. זה קרה בעקבות דבריו של תומאס מולר שאמר: "אני לא מבין את המשמעות של משחקים כאלה. למשחק מול סן מרינו אין שום קשר לכדורגל מקצועני". האמירות הללו הכעיסו מאוד את המאמן של סן מרינו ואת דובר הנבחרת, אלן גספרוני, שפירסם פוסט ארוך וזועם שתקף את הכוכב של באיירן מינכן.
גספרוני כתב בין היתר: "הכדורגל לא שייך רק לך, לבקנבאואר ולרומינגה, אלא לכל מי שאוהב את המשחק, וזה כולל אותנו. יש עדיין בחורים שרוצים להגשים את החלום שלהם ולא לשחק לפי הכללים שלך". גספרוני גם עקץ את מולר והזכיר לו שאפילו מול אחת הנבחרות החלשות בעולם, הוא לא הצליח להבקיע. מולר פירסם תגובה בה הבהיר כי לא הייתה לו כוונה שלא לכבד את סן מרינו, אלא התייחס בעיקר לסכנות הפציעה במשחק שכזה, אבל זה לא עזר לו להפיג את הרושם הראשוני שיצר, של התנשאות וזלזול.
וזה בעצם מה שנבחרות כמו אנדורה וסן מרינו רוצות – ריספקט. לכולם ברור שאין להן שום סיכוי להעפיל לטורנירים הגדולים. לכולם ברור שהן ימשיכו בעיקר לספוג הפסדים. אבל הן רוצות לומר לכל העולם: גם לנו יש זכות מלאה לשחק ולהיות חלק מחגיגת הכדורגל העולמית. וגם לנו מותר לייצג בגאווה את המדינות שלנו, למרות שהן קטנות.
לפנייה לכתב/ת 
