בעיות חברתיות ברילוקיישן
אתם שאלתם וחלי עונה, השבוע חלי מתארת את האתגרים שלנו כהורים כשמדובר בחיי החברה של ילדינו, ועוצמתם הגוברת עם המעבר לאמריקה
אתם שאלתם:
הגענו השנה מישראל. הבת הגדולה שלנו בת 10 והקטנה בת שנה וחצי. חששנו שהבת תתקשה להסתגל לשפה, היא ידעה מעט מאוד ושמחנו לרשום אותה לבית ספר יהודי, אפילו שאנחנו חילונים. בכתה יש ילדה ישראלית אחת שדוברת את שתי השפות ומיד חיברו ביניהן. בהתחלה זה היה נהדר ומרגיע. היא עזרה לה, החברות התהדקה והבת שלנו הרגישה בבית. לקח לנו זמן להבין שהיא בעצם החברה היחידה שלה. לאחרונה הן רב אחרי שהחברה רצתה לבלות גם עם ילדים אחרים בכיתה והבת שלנו, שעדיין קצת חסרת בטחון בנוגע לשפה נפגעה ורבה עם החברה. מה נוכל לעשות כדי לא להתערב אבל לפתור מה שהפך לבעיה רצינית?
חלי עונה:
הורים יקרים, אני מבינה את המצוקה. כל כך חשוב לדעת שלילדה טוב חברתית, זה מרכזי לכל ההורים, ובפרט כשעוברים מדינה. אחד המדדים להצלחה של רה- לוקיישן או הגירה היא ההשתלבות החברתית. לכן השקעתם בבחירת בית הספר, ובחיבור של בתכם לילדה המדברת עברית, עכשיו התחושה היא שהדברים מתערערים והופכים 'לבעיה גדולה', כפי שאתם אומרים.
ראשית, חשוב להבין, שבגיל של בתכם- 10, ילדים מרבים לריב, וגם להשלים.
חשוב לדעת זאת כדי לא להבהל, אפילו שבהקשר שלכם, הריב בין הבנות מפחיד יותר. נדמה שבלי החברה בתכם תישאר בודדה ואבודה.
בכל זאת- חשוב שתאמינו , שזה טבעי והגיוני לריב וגם להשלים ותגידו זאת לבתכם. שוב ושוב כמו מנטרה. כך היא תרגיש יותר בטחון עצמי, ותשדר פחות נזקקות ונואשות כלפי חברתה מה שיישפר וודאית את הקשר ביניהן.
חשוב להבין שמה שקורה ביניהן הוא תהליך הגיוני של התפתחות חברות. הן נצמדו אחת לשניה כזוג חברות. לבתכן בודאי היה אינטרס, היא חדשה וחיפשה עוגן בטחון. לבת השניה גם היה אינטרס כלשהו, והחיבור היה מוצלח. אבל! דברים הם תמיד דינמיים ומשתנים. לכן החברה רוצה חברות נוספות, זה לגיטימי. זה יכול היה לקרות ההפך, שבתכם היתה זו שהיתה משנה את האיזון ומחפשת עוד חברות, וחברתה היתה נעלבת ורבה. במקרה היוזמת של השינוי היתה החברה ולא בתכם. חשוב שתבינו ותסבירו לבתכם, שזה תהליך טבעי, שאין בכך דבר נגדה. ההבנה הזו יכולה להפחית לפחות את העלבון מהתנהגות החברה. העלבון גורם לבתכם כנראה להיות לא נחמדה , ומרחיק את החברה עוד יותר, מה שמדרדר את המצב.
כשבתכם תבין שהתנהגות חברתה היא 'לא נגדה' היא תוכל להעלב פחות, ולחפש לעצמה עוד חברות. כרגע בתכם מאוד מבוהלת, ואתם איתה. זאת ההזדהות שיש לנו כהורים עם קשיי ילדינו. חשוב שנהיה אמפטיים- נבין מה קורה לילדים, אבל לא נזדהה – לא ניסחף לסערות הרגשיות שלהם, אחרת נהיה גם אנחנו מוצפים ללא שיקול דעת, ואין מי שיעזור.
ההדרכה שתוכלו לתת לבתכם, היא שהיא כבר התחזקה מאז שהגעתם, שהאנגלית שלה יותר טובה, שהיא כבר מכירה את הבנות בכתה, ויכולה להתחיל להרחיב את המעגל החברתי. לא לוותר על החברה, אבל לחפש עוד ידידות. בידקו איתה אם יש מי שהיא מחבבת, מי שהיא יכולה לעשות איתה משהו בכתה, מישהו שרוצה להפגש אחרי בית ספר. בידקו את האפשרות שדברים שעשתה עם החברה הטובה תוכל לעשות עם עוד מישהי. הדגש יהיה שההכרויות הנוספות הן לא במקום אלא בנוסף לחברות הקיימת.
כך היא תוכל להרחיב בהדרגה את מעגל חבריה, ולא תיהרס מרגשות של עלבון כעס, בהלה בגלל שחברתה גם רוצה עוד חברות.
זה הכיוון, אם אתם מאמינים בו, תוכלו לתמוך בה. כך בסוף השנה יהיו לה עוד 2-3 חברות. זה תהליך טבעי ומומלץ בהשתלבות במקום חדש. בזכות הטלטלה שבתכם עוברת כי חברתה שינתה את דפוס הקשר ביניהן- יקרו טובים בשבילה.
בהצלחה לכם
חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית
מטפלת בהורים וזוגות, גם בסקייפ
מחברת הספרים – בגובה העיניים, תקשיבו לי רגע, וכשהילדים יוצאים מהבית
מנהלת האתר www.hebpsy.net/barak
