שתף קטע נבחר
 

מחקר מגלה: אנשים נראים כמו השם שלהם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, המרכז הבינתחומי ו-HEC בצרפת גילו שמראה הפנים שלנו אינו מולד אלא משתנה לאורך חיינו כתוצאה מציפיות חברתיות. ב40% מהפעמים הצליחו המשתתפים לנחש את שמות הנבדקים לפי תמונתם בלבד מתוך 4 או 5 שמות שניתנו להם

פעמים רבות אנו פוגשים אנשים שקשה לנו לזכור את שמם או אפילו קוראים להם בטעות בשם של מישהו אחר. התופעה הזו מצטרפת לתחושה שיש אנשים שהשם שלהם "ממש מתאים להם", לעומת אחרים שהשם שלהם "לא מתאים להם כלל". תחושות אלה הובילו את חוקרי המחקר לשאלה האם ייתכן שמרבית האנשים נראים כמו השם שלהם?

 

המחקר של ד"ר רותי מאיו, יונת צוובנר וניר רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית בשיתוף עם פרופ' יעקב גולדנברג מהמרכז הבינתחומי בהרצליה וחוקרים מבית הספר למנהל עסקים HEC בפריז בדק האם אנשים מצליחים לזהות את שמו הפרטי של האדם לפי מראה פניו בלבד.

 

יעקב, דן, יוסף, נתנאל או בכלל גיא? (צילום: מתוך המחקר)
יעקב, דן, יוסף, נתנאל או בכלל גיא?(צילום: מתוך המחקר)

 

 

 
מחר נפרסם בכתבה מהו שמו האמיתי של הגבר שבתמונה

 

באוניברסיטה העברית אמרו כי המחקר בדק כ-94 אלף תמונות פנים באמצעות ניטור מחשב, ועוד כ-1,000 תמונות פנים שנותחו בידי משתתפים. במחקר הוצגו למשתתפים תמונות פנים של אנשים שהם לא מכירים ומתחת לכל תמונה הופיעו ארבעה או חמישה שמות פרטיים. למשתתפים נמסר כי אחד מהשמות המופיעים הוא השם האמיתי של האדם בתמונה וביקשו מהם לבחור את השם שנראה להם כשם האמיתי של האדם בתמונה.

 

ובאותו נושא - זיהוי פנים

ובאותו נושא - זיהוי פנים

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

ההסתברות לניחוש אקראי שאנשים יבחרו בשמו האמיתי של הנבדק היו כ-20% או 25% מהמקרים (תלוי במספר השמות שהופיעו עם התמונה). אך המחקר גילה כי אחוז האנשים שהצליחו לבחור את השם האמיתי של האדם המופיע בתמונה היה באופן מובהק מעבר להסתברות של ניחוש מקרי, כ-25% עד 40% מהפעמים. אותה תופעה נצפתה גם כאשר כל האנשים שהופיעו במחקר היו בני אותו גיל, מאותו מוצא, מעמד סוציואקונומי וכדומה. כלומר, עדיין אנשים הצליחו לבחור את השם הנכון של האדם שפניו הופיעו בתמונה.

הסבר על זיהוי השמות (צילום: מתוך המחקר)
הסבר על זיהוי השמות(צילום: מתוך המחקר)

  

"נבואה שמגשימה את עצמה"

ההשערה המרכזית של המחקר נשענה על ההנחה כי התהליך שמתרחש בפנים של בני אדם הינו "נבואה שמגשימה את עצמה" - כלומר אנשים הופכים דומים למה שמצפים מהם. תהליך פסיכולוגי זה מוכר בהקשר של סטריאוטיפים אחרים כמו מגדר ומוצא, והשערת החוקרים הייתה שתהליך זה מתרחש גם בהקשר של שמות. לדוגמה, הסטריאוטיפ "איך אדם עם שם מסוים אמור להיראות". מה שגילו החוקרים הוא שהציפיות הסביבתיות והחברתיות אכן בסופו של דבר משפיעות על מראה הפנים שלנו.

 

 דר' רותי מאיו  (צילום: האוניברסיטה העברית)
דר' רותי מאיו (צילום: האוניברסיטה העברית)

 

עד כה חקרו איך מראה הפנים משפיע על איזה רושם אנחנו יוצרים על אחרים. באוניברסיטה העברית אמרו כי המחקר הזה מציע את הכיוון ההפוך - איך הציפיות של אחרים משפיעות על מראה הפנים שלנו. הממצאים של המחקר מציעים שמראה הפנים שלנו לא מולד וקבוע אלא משתנה, ויותר מכך-  שהוא מושפע מציפיות חברתיות.

 

כחלק מתהליך הבחינה המחקרית להשערה ש"נבואה מגשימה את עצמה", ביקשו החוקרים לבדוק האם ניתן לזהות את השם הפרטי בהתאם למידע בפנים שהוא יותר נשלט. לכן, באחד הניסויים נתנו לאנשים לראות רק את מראה השיער ונמצא שגם במצב זה אנשים בוחרים את השם הנכון מעל להסתברות מקרית. ממצא זה מציע שאנשים בוחרים תסרוקת מסוימת לפי הסטריאוטיפ של השם שלהם.

 

יונת צוובנר  (צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית)
יונת צוובנר (צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית)

 

בניסוי נוסף מצאו החוקרים כי היכולת לבחור את השם הפרטי פוחתת באופן מובהק עבור פנים של אנשים שאינם משתמשים בשם הפרטי שלהם אלה בכינוי. כלומר, אם אדם אינו משתמש בשם שלו - הוא לא נראה כמו השם שלו. לבסוף, מצאו כי ניתן ללמד מחשבים לזהות את השם הפרטי של האדם ממראה פניו בלבד.

 

המחקר מראה עד כמה אנו מושפעים מהציפיות החברתיות שיש לגבינו עד כדי כך שאפילו השם הפרטי שלנו, הנבחר על ידי אחרים, משפיע על מראה הפנים שלנו. בניגוד לסטריאוטיפים אחרים, שאנחנו מכירים ומודעים להם ולכן יכולים לעתים להתנגד אליהם ולא להיות מושפעים, אנשים כלל אינם מכירים בהשפעה העצומה של השמות שלנו.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מתוך המחקר
איך קוראים לו?
צילום: מתוך המחקר
מומלצים