כל הכשלים מול המנהרות: הרשימה המלאה
מנהרות הלחימה של חמאס היו בחזקת נעלם, לשרי הקבינט לא הועברו נתונים על פערי המודיעין והלוחמים יצאו לצוק איתן בלי הכנה מספיקה, בלי ציוד מתאים ובלי תוכנית מסודרת נגד המנהרות. 85 כשלים בדו"ח המבקר
הוא התייחס רק לאיום המנהרות ולתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט, לא עסק בטיב ההחלטות שהתקבלו ובניהול המבצע עצמו ורבים מחלקיו נותרו חסויים. ועדיין, דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום על איום המנהרות ועל התנהלות הקבינט במבצע "צוק איתן" ולפניו מפרט שורה ארוכה מאוד של כשלים. הנה הם לפניכם, בזה אחר זה.
התמודדות גופי המודיעין מול איום המנהרות
1. רק בתחילת 2015, חודשים לאחר סיום מבצע צוק איתן, הגדיר הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, את רצועת עזה כ"מדינת יעד".
2. היו ליקויים בשיתוף הפעולה בין אמ"ן ובין השב"כ, שהייתה להם השלכה גם על מיצוי המודיעין בתחום המנהרות.
3. איום המנהרות לא שולב בצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) בפני עצמו עד צוק איתן, ולא זכה להתייחסות ייחודית ונרחבת התואמת את חומרתו. בשנה שלאחר המבצע הוא כבר שולב במקום השני ברשימה.
4. ראש אמ"ן בתקופת המבצע אלוף אביב כוכבי וראש השב"כ אז יורם כהן היו צריכים לעמוד על כך שאיום המנהרות יתועדף בהתאם לסכנה הנשקפת ממנו.
5. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון במהלך צוק איתן משה (בוגי) יעלון והרמטכ"ל באותה תקופה רא"ל במיל' בני גנץ היו צריכים לפקח על גיבוש הצי"ח הלאומי, לבקר אותו ולהשפיע עליו, ובכך לסייע לכוון את המאמצים המודיעיניים בהתאם לחומרת איום המנהרות ההתקפיות.
6. לא היה מאמץ מודיעיני כולל ומשולב באמ"ן מול איום המנהרות עד סוף שנת 2013.
7. המענה הארגוני שקבעה מפת הדרכים כדרך להתגבר על אתגר המנהרות לא מומש במשך כחמש שנים עד סוף 2013.
8. השב"כ הגביר את מאמצי האיסוף מול איום המנהרות ההתקפיות ואת התיאום עם היחידות הרלוונטיות בצה"ל רק ב-2013.
9. תמונת המודיעין לקתה בחסר בכל הקשור למנהרות ההגנתיות (מנהרות הלחימה של חמאס). לכוחות הלוחמים היה חסר מידע, והוחמצה הזדמנות לתקוף מתחמים אלה. גם פריסת המנהרות וההיערכות הדרמטית של חמאס למבצעי חטיפה באמצעות המנהרות היו בחזקת נעלם עבור הלוחמים.
10. אמ"ן ופיקוד דרום לא מיקדו את עיסוקם באיסוף מודיעין על המנהרות ההגנתיות עד לצוק איתן, דבר שגרם לחוסר משמעותי במידע עליהן.
11. ראש אמ"ן קבע כי פיקוד דרום ואוגדת עזה יעסקו במחקר מודיעיני על איום המנהרות, וכך חטיבת המחקר - גוף המחקר המודיעיני הראשי של צה"ל - כמעט לא עסקה באופן עצמי במחקר מודיעיני על המנהרות.
12. גם לאחר ההכרה במנהרות כאיום אסטרטגי ב-2013, לא בחן ראש אמ"ן כוכבי את האפשרות להטיל על חטיבת המחקר להשתלב במחקר המודיעיני של המנהרות.
13. בשנתיים שלפני צוק איתן לא ערכו פיקוד דרום ולא חטיבת המחקר מחקר מודיעיני משמעותי על המנהרות ההגנתיות.
14. אמ"ן לא פעל בתחום פענוח השטח באופן שיטתי ותוך מיצוי המשאבים, מה שיצר פערים משמעותיים בפענוח השטח בגזרת אוגדת עזה ובניתוח מידע שכבר היה קיים, ויכול היה למנוע התקפות ממנהרות.
15. לאמ"ן ולשב"כ היו פערי מודיעין משמעותיים במידע שהעבירו לכוחות בצוק איתן ביחס למנהרות, ובמיוחד ביחס למנהרות הגנתיות. היעדרו הקשה על הכוחות להשיג את היעד - השמדת ונטרול כל המנהרות ההתקפיות - והאריך את הזמן שנדרש לעשות זאת. היעדר המידע מנע גם יכולת לסכל מתקפות נגד כוחות צה"ל.
16. עד צוק איתן נעשו פעולות איסוף ומחקר רבות על חיזבאללה - אך פעולות חלקיות בלבד על תשתית המנהרות בלבנון.
בניין הכוח והפעלתו אל מול איום המנהרות
17. עד צוק איתן לא הייתה תפיסה מבצעית רב-זרועית מאושרת ללחימה נגד המנהרות, אלא טיוטה בלבד.
18. אגף מבצעים לא כתב תורת יסוד לצה"ל לנושא המנהרות. למפקדת קצין חיל רגלים, קצין צנחנים ראשי וקצין הנדסה ראשי לא היה פרק בתורה החילית של כל אחת מהן, העוסק בהתמודדות הנדסה וחי"ר מול המנהרות.
19. רק בזמן צוק איתן פרסמה מפקדת קצין הנדסה ראשי טכניקה קרבית "לאיתור, מיפוי והשמדת מנהרה". עד אז, הכוחות עשו זאת תוך גיבוש טכניקה לכל מבצע ספציפי, או בהסתמכות על טכניקות ישנות.
20. חטיבת התכנון באגף התכנון לא קיימה דיון אחד מ-2008 ועד צוק איתן לגבי מימוש מפת הדרכים ללחימה במרחב רווי מנהרות.
21. לא קודמו או קודמו מעט מאוד מרכיבים שהיו אמורים להיות מקודמים לפי מפת הדרכים ללחימה במנהרות - ארגון סדר הכוחות, הגדרת הכשירויות הנדרשות, גיבוש תורות וטכניקות, הכנת תוכניות אש ייחודיות, הקמת מתקני אימון וניסויים וציוד היחידות באמצעי לחימה מתאימים.
22. לא ניתן מענה התקפי למצב שבו יידרשו הכוחות הלוחמים להתמודד עם המנהרות כשייכנסו לרצועה במקרה של לחימה ויתמרנו בשטח רווי מנהרות. המענה ניתן בעיקר בהגנה ובביטחון שוטף.
23. לא הייתה בידי צה"ל תוכנית מבצעית רלוונטית המספקת מענה מלא לאיום. התכנון החל מעט לפני צוק איתן, וחלק מהחטיבות הלוחמות קיבלו אותו תוך כדי המבצע.
24. היעדר הכשרת הכוחות ואימונם הביא לכך שכוחות היבשה נאלצו להתמודד בלחימה בשטח לחימה רווי מנהרות ללא הכנה יסודית, ובלי שפותחו וסופקו להם אמצעי הלחימה הנדרשים.
25. חוסר ההכנה בלט במיוחד אצל הכוחות הייעודיים - יחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (להלן - יהל"ם) של חיל ההנדסה וכוחות הנדסה נוספים.
26. חיל האוויר התכונן להתמודד מול מנהרות מסוג אחר מאלה הקיימות בעזה, ובצוק איתן מצא עצמו עם יכולת התמודדות מצומצמות ביותר, כשחסרים לו ידע, מודיעין, תוכניות מבצעיות, כשירויות ויכולות רלוונטיות.
27. פיקוד דרום פעל עד 2013 ללא תוכנית מוגדרת מול המנהרות, ואגף המבצעים לא יזם תוכנית שכזו.
28. פיקוד דרום לא גילה בעזרת האמצעים המכניים אפילו מנהרה התקפית אחר עד צוק איתן – למרות שזה היה עיקר המאמץ בשגרה.
29. מתוך כלל המנהרות ההתקפיות, צה"ל השמיד בצוק איתן את מחציתן ונטרל כמה נוספות - ואילו יתר המנהרות ההתקפיות שובשו בלבד או נותרו כשירות.
30. תקצוב האחזקה של מרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה נשחק וקוצץ לפני צוק איתן - בוטלה אבטחת היישובים על ידי חיילים, הוצאו מוצבי צה"ל מהיישובים, הופסק מימון כיתות כוננות באמצעות ימי מילואים ולא בוצעו אימונים מספיקים לרבש"צים ולכיתות הכוננות. כך התערערה תחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה.
31. לא הייתה תוכנית סדורה למיגון יישובי עוטף עזה מירי רקטות ופצמ"רים ולהענקת מרכיבי ביטחון אחרי המבצע, והתקציב נגמר ללא שהושלמו כלל המשימות. גם אחרי העברת סכום נוסף, התברר בנובמבר 2014 כי חסרים יותר מ-100 מיליון שקל כדי להביא את היישובים ל"רמה סבירה" מול הצורך.
32. נעצרה בכמה מיישובי עוטף עזה בניית גדר חדשה לאחר צוק איתן, בעקבות המחסור בתקציב, והתנהלות זו הביאה לפגיעה נוספת בתחושת הביטחון של תושבי העוטף.
המישור הטכנולוגי.
33. עד 2010 התמקד מאמץ המחקר והפיתוח בתחום גילוי ואיתור מנהרות, ואילו בתחום מיפוי המנהרות והשמדתן הפעילות וההתקדמות היו מעטות.
34. בתחום הגילוי והאיתור הייתה התמקדות בפרויקט מוביל בשם מערכת ב' – שהתברר ככישלון. 10 השנים עד 2010 התאפיינו "בחיפוש אחר פתרון קסם ללא חקר שיטתי ויסודי", אמר מפקד זרוע היבשה. זהו כשל בתהליכי התכנון, ההיערכות והניהול, כתב המבקר.
35. עם פתיחת צוק איתן הייתה בידי צה"ל יכולת קטנה בלבד לגילוי מנהרות - שלב א' בפרויקט המכונה א' טרם הושלם, ורק חלק קטן מחלקי הפרויקט היו פרוסים בגזרת הרצועה.
36. למרות הדחיפות והגדרת סגן הרמטכ"ל את המענה הטכנולוגי לגילוי מנהרות כ"חירום", עד לסוף 2016 לא נקבעו במשרד הביטחון ובצה"ל המשמעויות המתחייבות מההגדרה כ"פרויקט חירום", והם אף לא בחרו להעבירו למסלול טיפול מהיר.
37. כוח האדם שהוקצה בזרוע היבשה לפיתוח אמל"ח לכוחות היבשה לצורך גילוי, איתור, מיפוי או השמדה של מנהרות בשטח האויב היה מצומצם ביותר ובדרג זוטר.
38. צרכים מבצעיים הכרחיים להתמודדות אפקטיבית של הכוחות הלוחמים עם איום המנהרות, כמו גילוי מנהרות או מיפוין, לא קיבלו מענה במשך שנים, ולא הוצגה כל דרישה מבצעית למתן מענה.
39. עד צוק איתן לא מונה גורם מטכ"לי על-זרועי שיוביל את ההתמודדות עם איום המנהרות וינהל אותה בראייה כוללת.
סמכויות הקבינט
40. סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטת הקבינט ולרבות המקרים שבהם קיימת חובה לכנסו, אינן מוסדרות ומעוגנות.
41. אפילו שרי הקבינט אינם יודעים אם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט.
42. בדיוני הקבינט שעסקו בגזרת עזה לא נמסרו לקבינט נתונים מסוימים או שכלל לא נדונו סוגיות מסוימות הקשורות לגזרה זו. זאת, אף על פי שלנתונים ולסוגיות אלו הייתה השלכה משמעותית, ושמידע זה היה חיוני לצורך קבלת החלטות על ידי שרי הקבינט.
המועצה לביטחון לאומי
43. שיתוף הפעולה של משרד החוץ, של משרד הביטחון ושל צה"ל עם המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) לא היה תקין לעתים.
44. המל"ל הציג רק בחלק מהמקרים חלופות להצעות שהעלו נציגי מערכת הביטחון, אף שזהו אחד מתפקידיו. כמו כן, המל"ל לא הציע לקיים דיונים בנושאים שבהם ראוי היה למקד את תשומת לבם של שרי הקבינט, דוגמת פערים בבנק המטרות והמצב ההומניטארי בעזה, השלכותיו האפשריות ודרכי הפעולה שניתן לנקוט בקשר לכך.
45. ראש הממשלה הנחה את ראש המל"ל לקיים דיון בקבינט בנושא המצב בעזה, לאחר שהשב"כ תיאר התהוות של משבר הומניטרי - אך דיון כזה לא התקיים.
46. התוכניות או ההצעות שהציע צה"ל התקבלו לעתים בקבינט כפי שהוצגו, ובלי שהמל"ל הציג לשרי הקבינט תכניות או הצעות חלופיות, גם כדי לאפשר להם להבין באופן רחב את הבעיות והפערים, העלולים להיות בתוכניות.
47. המל"ל ואגף תכנון אמנם הכינו תכנית לימוד והכשרה לשרי הממשלה ולשרי הקבינט, אך רק מעט מאוד ממנה יצא לפועל.
48. עד "צוק איתן" לא קיבלו שרי הקבינט חומר רקע לפני הדיונים, מהנימוק שמדובר בחומרים מסווגים. כל שרי הקבינט, פרט ליעלון, טענו שהיה חסר להם חומר רקע ומשכך לא הגיעו מוכנים לדיונים.
דיוני הקבינט על עזה והמנהרות
49. לא התקיים דיון בקבינט בסוגיית התשתיות בעזה (כמצוקת המים ברצועה), אף שסוגיה זו צוינה כסיכון ממשי העלול להביא לשינוי אסטרטגי.
50. מכינון הקבינט ובמשך כשנה לא התקיימו דיונים בו לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לעזה.
51. התוכניות האופרטיביות לעזה הוצגו לשרי הקבינט לפני שהקבינט קבע את היעדים האסטרטגיים לגבי עזה. כפועל יוצא מכך, הדרג הצבאי נאלץ להתוות בעצמו את היעדים האסטרטגיים - דבר שלפי המבקר אינו עולה בקנה אחד עם תהליך תקין של קבלת החלטות.
52. הדיון האסטרטגי שכן התקיים בנוגע לרצועת עזה, במרס 2014, עסק רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית נגד חמאס, ולא עסק באפשרויות אחרות למהלכים מול רצועת עזה.
53. ראש הממשלה נתניהו פסל על הסף חלופות בתחום המדיני בלי שאלו הוצגו לקבינט, ובכל לפי המבקר מנע מחברי הקבינט לשקול חלופות אלו ולדון בסיכוייהן וסיכוניהן.
54. במבצע צוק איתן עצמו דנו שרי הקבינט בשאלת היעדים האסטרטגיים בעזה שראוי לנסות ולהשיג תוך כדי המבצע, בלי שבחנו אם המבצע עשוי לשמש אבן דרך להשגת אותם יעדים אסטרטגיים.
55. הרמטכ"ל לשעבר גנץ אמר בדיון פנימי בצבא במאי 2014 כי יש "מגמת אסקלציה הולכת ומתקרבת" בחמאס – אך המידע המשמעותי הזה לא הועבר לשרי הקבינט בדיונים שנערכו בתחילת יוני. גנץ לא המליץ ליעלון להציג מידע זה בדיון קבינט, ויעלון לא העלה המלצה שכזו לראש הממשלה או למל"ל.
56. במידע של שב"כ שהופץ לאמ"ן בסמוך לתחילת צוק איתן נרשם כי בעזה נערכים למלחמה עם ישראל. לפי המבקר מידע זה היה צריך להיות מועבר לשרי הקבינט, אף שהערכת המודיעין לא השתנתה.
57. ב-24 ביוני כתב מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, אלוף יואב (פולי) מרדכי, לבעלי תפקידים בצה"ל, כי "רצועת עזה עוברת תהליך מתפתח ומחריף של מצוקה, שהגיעה לנקודה חסרת תקדים. מגמה זו צפויה להשפיע על היציבות הביטחונית". דברים אלו לא הובאו לידיעת הקבינט.
58. עד לדיון הקבינט ביום פתיחת צוק איתן – 7 ביולי 2014 - לא נמסרו לקבינט נתונים על פערי מודיעין לגבי עזה, בעיקר בנוגע למנהרות ולבנק המטרות, שהביאו – כדברי יעלון בדיון עם ראש הממשלה – ל"קושי בהבנת (המצב)".
59. לפי מסמכי שב"כ, כבר כמה חודשים לפני צוק איתן הצטבר מידע התרעתי, שהופץ בין היתר לאמ"ן, על פעילות עוינת משמעותית שמתוכננת מעזה לעבר ישראל. המידע הובא לידיעת הקבינט רק בתחילת יולי 2014, כאשר אמ"ן העלה את המידע למדרג "התרעה".
60. הרמטכ"ל הורה בדיון פנימי במאי על "היערכות למוכנות מלאה בתחילת יולי" בעקבות סיכון לפעילות - אך הדבר לא הועלה בדיון הקבינט שעסק בנושא הפלסטיני.
61. יעלון, גנץ, ראש אמ"ן לשעבר אביב כוכבי וראש השב"כ לשעבר יורם כהן לא הציגו לקבינט ביוני 2014 את המידע על פעילות בחמאס שהוגדרה "אסטרטגית", שאם הייתה מתממשת הייתה מביאה, בסבירות גבוהה, להסלמה נרחבת.
62. בדיוני הקבינט לא הוצג איום המנהרות באופן מובחן ופרטני, ולא ניתן פירוט על התפתחותו, היקפו, משמעויותיו והפערים בנוגע אליו, באופן שהיה בו כדי להדגיש את מהותו של האיום.
63. אף שחומרת איום המנהרות כבר הייתה ידועה, גנץ תיאר אותו בדיון במאי 2013 רק במסגרת אזכור בודד בקבינט, ואמר כי למנהרות "אין משמעות של יכולות גדולות מדי".
64. יעלון וגנץ לא פירטו על איום המנהרות בדיון הקבינט בינואר 2014, וכוכבי לא אזכר אותו. שרי הקבינט, מצדם, לא ביקשו פרטים נוספים על האיום שאותו הגדיר ראש הממשלה כרביעי בחשיבותו.
65. גם בדיון שנערך חודש לאחר מכן לא הציגו יעלון, גנץ וכוכבי את איום המנהרות במפורט, על מלוא היקפו ומשמעויותיו. גם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן לא הציג את המידע שמסר לנתניהו שבועיים קודם. ראש המל"ל דאז יוסי כהן לא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות במשקל הראוי.
66. בדיון ב-16 ביוני 2014 התנהלו חילופי דברים ב"קודים" בין ראש הממשלה, חבר הקבינט נפתלי בנט וראש אגף מבצעים לשעבר יואב הר אבן בעניין מידע התרעתי, ולבד מכך לא נמסרו פרטים לשרי הקבינט על איום המנהרות.
67. בדיוני הקבינט מסוף יוני ומתחילת יולי, תיאר ראש השב"כ את איום המנהרות באופן שממנו ניתן היה להבין את חומרתו ("מתכננים פיגועים אסטרטגיים נגדנו דרך מנהרות, אולי בשטח ישראל") – אבל פרט לבנט איש משרי הקבינט לא דרש הרחבה על מהות האיום והשלכותיו.
68. ראש הממשלה היה צריך להנחות את המל"ל או את מערכת הביטחון להציג לקבינט את איום המנהרות באופן מפורט ומודגש, סמוך למועד שבו הבין את חומרת האיום והיקפו.
69. יעלון וגנץ לא הציגו את התייחסותם "להתמודדות עם האיום של חדירה לשטחנו מהתווך התת-קרקעי", כפי שקבע ראש הממשלה, באף לא אחד מדיוני הקבינט שהתקיימו אחרי ינואר 2014, ורק בתחילת יולי 2014 הציג צה"ל באופן כללי את אפשרויות הטיפול באיום המנהרות.
70. גנץ דחה בדיון קבינט ביולי 2014 את הצגת אפשרויות הפעולה מול איום המנהרות למועד שבו "ניכנס לתוך המערכה", דבר שאינו מתיישב עם הצורך של שרי הקבינט לקבל מידע מוקדם.
71. יעלון, גנץ, ראש אגף מבצעים לשעבר הר אבן וראש הממשלה נתניהו ידעו על מלוא החומרה של איום המנהרות, אבל לא פעלו ווידאו שלצה"ל יש תוכניות מבצעיות הכוללות התייחסות ללחימה במתאר של איום זה.
72. ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן, לא וידא בעת הכנת דיוני הקבינט, לרבות דיון הקבינט בפברואר 2014 שבו הציג צה"ל את התכניות המבצעיות לגזרת עזה, כי צה"ל מציג תכנית הכוללת גם התייחסות ללחימה במרחב רווי המנהרות.
73. הרמטכ"ל וראש אמ"ן היו צריכים ליזום ולהציע לשר הביטחון שימליץ לראש הממשלה או למל"ל להציג בקבינט מידע שהם סבורים שיש צורך להציגו, ולהקדיש לו זמן בדיון קבינט.
74. ראש הממשלה באמצעות המל"ל היה צריך יוודא כי סדר יומו של הקבינט כולל מכלול נושאים שחשוב להביאם לידיעת שרי הקבינט לצורך תהליך קבלת החלטות תקין.
75. יעלון, גנץ, כוכבי, וראש השב"כ לשעבר יורם כהן היו צריכים להציג בדיוני הקבינט עד לתחילת יולי 2014 את פערי המודיעין.
76. כוכבי וגנץ היו צריכים להציע ליעלון כי ימליץ לראש הממשלה או למל"ל להציג את אותו המידע לשרי הקבינט כבר בסמוך למועד שבו היה לגביו מידע משמעותי, חודשים לפני צוק איתן. יעלון וראש השב"כ לשעבר היו צריכים להמליץ על כך לראש הממשלה או למל"ל.
77. יעלון, גנץ, כוכבי וראש חטיבת המחקר לשעבר באמ"ן תא"ל איתי ברון היו צריכים להציג במפורט את חומרת איום המנהרות והתפתחותו לפני דיון הקבינט שהתקיים בתחילת יולי 2014.
78. יעלון היה צריך לוודא שצה"ל מציג את איום המנהרות בפני שרי הקבינט.
79. נתניהו היה צריך להורות למערכת הביטחון להציג את מכלול הידע על איום המנהרות לשרי הקבינט.
ההמלצה על תקיפה אווירית
80. לא הובאו לידיעת שרי הקבינט פערים ומגבלות שהיו בתוכנית התקיפה האווירית של המנהרות, ושהיה בהם כדי להשפיע על יכולת השגת היעדים שנקבעו. לא הובאו לידיעתם גם ההשלכות של תקיפות אוויריות על פעילות צבאית, אם תידרש כזו בהמשך.
81. ביום פתיחת צוק איתן היה חוסר משמעותי בבנק המטרות של צה"ל, שהיה בו כדי להשפיע על השגת היעדים שקבע הדרג המדיני, אולם מידע זה לא הובא בפני שרי הקבינט.
82. בדיון במרס 2014 לא הציג צה"ל במפורט את הפערים שהיו אז בבנק המטרות, ואת השלכותיהם על יכולת השגת היעדים. שרי הקבינט לא ביקשו הרחבה בעקבות אמירות על בעיה עם בנק המטרות.
83. יעלון וצה"ל היו צריכים להציג לשרי הקבינט את המגבלות בתקיפה אווירית בלבד. יעלון אף לא ציין בפני השרים כי בדיון פנימי הוא קיבל את העמדה שלא לתקוף אווירית את המנהרות לאור תועלת חלקית והנזק העלול להיגרם מכך.
84. תכנית הפעולה של התקיפות האוויריות, שעליה המליץ יעלון בדיון הקבינט ביום פתיחת צוק איתן, לא היוותה לפי המבקר תכנית פעולה כוללת ומבוססת היטב על ידע, ניסיון, תכנון וראייה אסטרטגית כוללת וארוכת טווח.
85. גנץ היה צריך להציג את המידע על פערים בתוכנית הפעולה הצבאית. התוכנית שהציג לא כללה התייחסות לכל המרכיבים הרלוונטיים, והוא אף לא התריע בפני הקבינט על הפערים הניכרים שהיו אז בתוכנית ועל משמעותם.
לפנייה לכתב/ת 
