הנהגה חדשה בתנועת החמא"ס - טוב לא ייצא מזה
סא"ל אלון אביתר מספר לנו על יחיא סינואר, מנהיגה החדש של חמאס ומתאר את הסכנות שמביא עימו המינוי החדש.
קורים פה דברים במזרח התיכון. לא רק אלה המוכרים והגלויים המשודרים לכל העולם - מלחמות בין סונים לשיעים ברחבי מדינות ערב, הפצצות מהאויר על מטרות דאע"ש, מלחמה עקובה מדם בסוריה, מדינות מתפרקות ופיגועי תופת בכל מקום ועוד – אלא גם כאלה המתרחשים מתחת לפני הקרקע, באופן חשאי ובלי יצירת רעשי רקע. באחד מהם יעסוק הטור הזה, הסוקר מעת לעת אירועים משמעותיים הפוקדים את הזירה הערבית סביב ישראל.
הזרקור יואר הפעם על המתרחש בתנועת החמא"ס, אשר משפיעה על המצב הביטחוני של ישראל באופן ישיר מזה שלושה עשורים ברציפות. ובכן, אחת לארבע שנים לערך מתקיים תהליך בחירות מובנה למוסדות תנועת החמא"ס ולהנהגתה. בשבועות האחרונים עורכת החמא"ס את הבחירות הללו, כאשר התהליך כולו, הנשמר בד"כ בחשאיות מלאה, בנוי ממספר שלבים ואורך מספר חודשים. בבחירות נוטלים חלק אלפי בוחרים הנמנים על חברי החמא"ס בארבעה איזורים שונים - רצועת עזה, איזור יהודה ושומרון, בתי הכלא בישראל והחוץ (מדינות בהן שוהים אנשי חמא"ס כמו טורקיה, לבנון). אלה בוחרים את הנהגותיהם, המהוות אחד ממרכיבי הנהגת התנועה הכללית המכונה מועצת השורא (מעין מועצת חכמים).
המועצה מונה בין 60 - 70 איש הכוללים בינהם את הנהגות האיזורים וכן קבוצות נוספות, בעיקר אנשי האח"ס (אחים מוסלמים) העולמי, ארגון האב מתוכו יצא החמא"ס, וכן חכמי דת מוסלמים סונים ממדינות שונות. המועצה בוחרת בסופו של תהליך גוף קטן בשם הלשכה המדינית של החמא"ס המהווה את הנהגתה המצומצמת, המנהלת את החמא"ס ומשאביה, מגדירה כיווני פעולה ועוד.
יו"ר הלשכה המדינית הנוכחי הינו ח'אלד משעל המוכר, יליד הכפר סילואד הסמוך לראמאללה. משעל, העושה את מרבית זמנו בקטר ומבקר לעיתים במדינות חשובות באיזור (איראן, טורקיה), אמור לסיים את תפקידו, יתכן בדרך לתפקיד חשוב עוד יותר בתנועת האח"ס, או בדרכו האמביציוזית להנהגת הזירה הפלסטינית בעתיד. את מקומו של משעל צפוי לתפוס אסמאעיל הניה, איש מחנה פליטים שאטי שבעזה, המשמש כסגנו של משעל ובעיקר כראש ממשלת החמא"ס ברצועה. ע"פ מידע גלוי שפורסם בכלי תקשורת ערביים ופלסטיניים שונים, בבחירות להנהגת החמא"ס ברצועת עזה, במקומו של הניה, זכה יחיא סינואר, מבכירי הזרוע הצבאית של החמא"ס (עז אלדין אלקסאם) אשר נכלא בישראל בשנת 1989 ושוחרר בעיסקת שליט בסוף 2011. בבית הכלא היה סינואר ממנהיגי אסירי החמא"ס, והדמות המרכזית שריכזה את ההחלטות לגבי רשימת האסירים ששוחררו בעיסקה.
סינואר, בן 55, יליד מחנה פליטים חאן יונס, נחשב למובילי "הגרעין הקשה" של החמא"ס, יחד עם מוחמד דף, מרואן עיסא ואחמד ג'עברי שחוסל במבצע עמוד ענן בנובמבר 2012. בטרם נכלא סינואר בישראל הוא היה ממקימי ארגון "המג'ד" (הכבוד) בחמא"ס ברצועת עזה, אשר משימתו היא חיסול פלסטינים ששיתפו פעולה עם ישראל או שרק נחשדו בכך.
מעין שב"כ פלסטיני המוציא להורג ללא עורך דין ומשפט. בחירתו של סינואר - מהלך פורמלי שביטא מגמה מעשית בתקופה האחרונה - מהווה עדות משמעותית להתחזקותו של הפלג הניצי בחמא"ס המזוהה עם ה"פנים" (קרי הרצועה), המוביל קו של מאבק מזוין ו"התנגדות"בישראל, ופועל להגביר ולהוציא אל הפועל תכניות צבאיות, ובראשן לחימה ממושכת בישראל, פיגועים, חטיפות לצורך שחרור אסירים נוספים ועוד, ומה שקרוי בז'רגון המקומי "המאבק המזוין"ו"ההתנגדות".
פלג זה תומך בחיזוק הקשרים בין החמא"ס לאיראן ובהחלשת הקולות הפרמגטיים בתנועה, כמו אלה הקוראים לאחדות עם הרשות הפלסטינית, ומעדיפים להתמקד בעת הנוכחית בהשקעת מאמצים לשיקום התשתיות האזרחיות ברצועה ולשיפור ההיבטים הלא-צבאיים. לא מיותר לחדד, כי בהגדרת היעד הסופי והחזון ארוך הטווח לגבי היחס לישראל, אין הבדל עקרוני בין אנשי הזרוע הצבאית ובין אלה הנמנים על הזרוע המדינית-אזרחית בחמא"ס. שניהם רואים בג'יהאד (מלחמת קודש) אמצעי לחיסול ישראל ולהעלמתה מהמפה, רק שהראשונים אינם רואים צורך לקחת פסק זמן ממושך לצורך התארגנות פנימית ובניית המדינה הפלסטינית-חמא"סית ברצועה, בעוד שהשניים גורסים כי את השנים הבאות על חמא"ס להקדיש לשיפור החיים האזרחיים ברצועה ולייצוב הממשל, ורק בהמשך לחזור למימוש היעד האסטרטגי.
נחזור לבחירות: אלה כאמור בעיצומן וטרם גובשה סופית הנבחרת החמא"סית, אולם כבר כעת נראה כי בחירתו של סינואר מאותתת לישראל כי אנו צפויים לאתגרים ביטחוניים לא פשוטים מול החמא"ס, בדגש על רצועת עזה. המנהיג החדש-ישן יידרש להוכיח את עצמו ולפרוע את הצ'ק שקיבל, ובל נהיה מופתעים אם לצורך כך יאמצו ויובילו סינואר ושותפיו קו לוחמני בעימות המתמשך בין החמא"ס ברצועה לבין ישראל.
