קבר אחים של 800 ילדים נחשף באירלנד
בשנת 2014 נפתחה חקירה בעיירה טואם שבמערב המדינה, שלפי החשד קברו בה, ללא כל תיעוד, מאות גופות של תינוקות ופעוטות מבית יתומים שנוהל על ידי הכנסייה. לפי הממצאים שפורסמו לראשונה היום, הגופות נערמו במבנה תת-קרקעי שחולק ל-20 חדרים "המכילים כמויות משמעותיות של שרידי אדם"
קבר אחים ובו שרידיהם של תינוקות ופעוטות, שגילם נע בין ימים בודדים לשלוש שנים, התגלה באירלנד בבית מחסה לשעבר שנוהל על ידי הכנסייה הקתולית, כך הודיעו אתמול (ו') חוקרים מטעם הממשלה. החקירה בנושא נפתחה לאחר שהיסטוריונית ניסתה להתחקות אחר גורלם של כ-800 ילדים שמתו במקום, וההודעה היום היא למעשה ראיה ראשונה בחקירה הרשמית, שחושפת פרק נוסף בעברה האפל של המדינה האירופית.
מהחוקרים המעורבים בחקירה הפלילית נמסר כי החפירות בבית מחסה בהנהלת מסדר "בון סקור" (Bon Secours) בעיירה טואם שבמחוז גולוויי המערבי החלו בנובמבר האחרון, ובמסגרתן נמצא מבנה תת-קרקעי שחולק ל-20 חדרים שונים "המכילים כמויות משמעותיות של שרידי אדם".
לפי בדיקות וניתוח DNA של השרידים שאותרו, גילם של הגופות נע בין עוברים בגיל 35 שבועות לבין פעוטות בני 3. המוסד פעל בין השנים 1961-1925 וככל הנראה מרבית הגופות נקברו במקום בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כאשר המוסד הצפוף ביותר היה אחד מבין רבים אחרים במדינה שהציעו מקלט ליתומים, אמהות לא נשואות וילדיהן.
בשנת 2014 פתחה ממשלת אירלנד בחקירה לאחר שהיסטוריונית מקומית מטואם, קתרין קורלס, איתרה תעודות פטירה של כ-800 ילדים שמתו בזמן ששהו בבית המחסה – אך מצאה תיעוד קבורה של ילד אחד בלבד.
"הכול הוביל לכך שהאזור הזה הוא קבר אחים ענק", אמרה קורלס, שנזכרה שילדים מקומיים ששיחקו בשדה הסמוך דיווחו שראו ערימת עצמות שמוחבאת מתחת לאדמה בשנות ה-70.
קתרין זאפון, נציבת הממשלה לענייני ילדים, אמרה כי הממצאים הם "עצובים ומטרידים". היא הבטיחה כי ייעשה בהמשך קשר עם קרובי משפחתם של הילדים כדי לאפשר קבורה נאותה וזיכרון הולם. "אנחנו נכבד את זכרם ונוודא שננקטים הצעדים הנכונים כדי להתייחס לשרידים באופן הולם".
בור ספיגה שהוצא משירות "התמלא בהריסות ופסולת ואז כוסה באדמה מלמעלה", ולא היה נראה כי הוא מכיל שרידי אדם, כך לפי הדו"ח. אך החפירות במקום חשפו שרידי גופות של ילדים בתוך מבנה תת-קרקעי צמוד שכנראה בעבר הכיל מי ביוב או פסולת.
הממצא שלפיו מרבית הגופות נקברו במקום בשנות ה-50 מחזק את טענותיה של קורלס ואת ממצאיה כי מרבית תעודות הפטירה אכן הונפקו באותן השנים. כמו הן הממצאים מפריכים טיעונים פופולריים שלפיהם הגופות במקום נקברו עוד לפני פתיחתו של בית המחסה.
החוקרים מסרו כי הם עדיין מנסים לזהות "מי היה אחראי להיפטרות משרידי אדם באופן הזה". ממסדר הנזירות "בון סקור", שכאמור ניהל את המעון על ליום סגירתו, נמסר כי כל התיעודים, לרבות של קברים אפשריים, הועברו לרשויות במדינה כבר ב-1961. כמו כן נמסר כי המסדר ישתף פעולה עם המשך החקירה.
קורלס הביעה תרעומת על תגובת מסדר "סון סקור" ואמרה: "זה השטויות המטריפות הרגילות שלהם. הם חייבים להתנצל וליטול אחריות על מה שקרה שם". ההיסטוריונית קראה לנזירות להבטיח שיסייעו למדינה לסמן קברים נאותים לכל ילד לאחר שכל השרידים יעברו תהליך זיהוי. "זה המעט שהן יכולות לעשות עבורם בשלב המאוחר הזה", אמרה.
לפנייה לכתב/ת 
