תגלית בגליל: ציורים באבנים מלפני 4,000 שנה
פרופ' מהמכללה האקדמית תל חי מצא במקרה ליד קיבוץ שמיר מעל 400 מבני אבן ענקיים מתקופת הברונזה הקדומה. על תקרת אחת האבנים נמצאו ציורי סלע חרוטים. "זה דרש ידע הנדסי שלא מצוי אצל קבוצות נוודים"
דולמן (שולחן אבן) מסתורי בן 4,000 שנה התגלה באחרונה על ידי ארכיאולוגים מהמכללה האקדמית תל חי, רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים בסמוך לקיבוץ שמיר בגליל העליון. ייחודו של הדולמן בממדים הגדולים ובעיטורים שחרוטים על חלקו העליון. התגלית התפרסמה בסוף השבוע במגזין המדעי PLos one.
הדולמן התגלה במקרה על ידי פרופ' גונן שרון מהמכללה האקדמית תל חי, שסייר בשדה דולמנים ליד קיבוץ שמיר ובו מעל 400 מבני אבן ענקיים שמתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית מלפני יותר מ-4,000 שנה. כשהוא נכנס מתחת לאחת האבנים, הופתע פרופ' גונן לגלות ציורי סלע חרוטים על תקרתו.
"זו האומנות הראשונה שמתועדת בדולמן במזרח התיכון", אמר אורי ברגר, ארכיאולוג רשות העתיקות ושותף במחקר. "הצורות החרוטות מציגות קו ישר הניגש למרכזה של קשת. בתקרת הדולמן תועדו כ-15 חריטות כאלה, הפזורות במעין קשת לאורך התקרה. אין לצורות אלו מקבילות באומנות חריטות הסלע במזרח התיכון, ומשמעותן עדיין בגדר תעלומה".
הצורות על האבן נסרקו בטכניקה חדשנית והועברו למודל תלת ממדי שפוענח באוניברסיטה העברית בירושלים. "הסריקה התלת ממדית מאפשרת לזהות חריטות שכמעט ואינן ניתנות לזיהוי בעין רגילה, הסבירה פרופ' ליאור גרוסמן, מנהלת המעבדה.
החדר בתוך הדולמן שנתגלה הוא גדול ממדים: 2X3 מטרים, והאבן המכסה אותו אף היא עצומה בגודלה, ומשקלה מוערך ב-50 טון לפחות. זו אחת האבנים הגדולות ביותר ששימשו להקמת דולמנים במזרח התיכון. הדולמן הוקף גל אבנים שקוטרו כ-20 מטרים, ומשקל אבניו מוערך ב-400 טון. בתוך גל האבנים זוהו לפחות ארבעה דולמנים קטנים יותר, שמוקמו למרגלות הדולמן המעוטר. משמעות הדבר היא שמדובר במבנה מונומנטאלי ענק, הבנוי עם תא מרכזי ותאי משנה. זו הפעם הראשונה שמזוהה דולמן הירארכי במזרח התיכון.
הדולמן הענק בשמיר הוא רק אחד ממאות מבנים ענקיים הפזורים בצפיפות באזור זה. הדבר מעיד על קיומה של מערכת שלטונית משמעותית ומבוססת באזור בזמן ימי הביניים של תקופת הברונזה. ארכיאולוגים נוטים לפרש את העבר על סמך ממצאים חומריים.
היעדר ערים, יישובים גדולים ומבנים מונומנטאליים, מעיד על התמוטטות המערכות השלטוניות והכלכליות במהלך תקופה אפלה בהיסטוריה. הדולמנים מספרים סיפור אחר על התקופה - חברה שיש לה מערכת שלטונית וכלכלית מורכבת, המוציאה לפועל מפעלים הנדסיים מונומנטאליים, אבל לא משאירה אחריה עדויות ארכיאולוגיות אחרות.
"הדולמן הענק בשמיר מעיד על בניה ציבורית", אמר פרופ' שרון. "הקמתו דרשה כוח אדם משמעותי במשך תקופה לא מבוטלת. במהלך הזמן הזה, צריך לשכן ולהאכיל את כל האנשים הללו. הקמת מבנה ענק כזה דורשת ידע הנדסי וארכיטקטוני שלא מצוי בדרך כלל בידיהן של קבוצות נוודים קטנות. ואפילו חשוב מכך, דרושה כאן מערכת שלטונית חזקה שתוכל לאסוף כוח אדם משמעותי, לכלכל אותו ובעיקר לצוות על ביצוע ולשלוט בפרויקט גדול וממושך". למרות כל זאת, נסיבות הקמתם של הדולמנים, הטכנולוגיה הכרוכה בבנייתם ותרבותם של האנשים שהקימו אותם עדיין מהוות את אחת התעלומות הגדולות בארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
