לא חובה להפסיד כסף בכדורגל הישראלי
יעקב שחר ויואב כץ הם שני המוהיקנים האחרונים שעדיין לא מתנהלים כמו שצריך. בקבוצות האחרות הבעלים למדו איך לסיים עונה בפלוס
במשך שנים מכרו לנו את הקונספציה שכל בעלי הקבוצות מפסידים כספים. אמרו לנו שאין אפשרות לעשות כסף מכדורגל ישראלי. אמרו שכל מי שנכנס לזה נכנס מתוך פילנתרופיה, שהוא צריך להבין שזה בור ללא תחתית, ומי שלא מבין זאת כשהוא נכנס יבין זאת מהר מאוד כשיהיה בפנים. אז אמרו.
ככל שחודרים לעובי הקורה מבינים שהתפיסה הזו כבר מזמן לא נכונה, ומי שמפסיד הרבה כסף פשוט פועל לא נכון. אלי טביב הצהיר בעבר כי כבר בתקופתו בהפועל תל אביב הוא הרוויח כספים, ולא מעט. מנגד הוא גם רשם הצלחות מקצועיות בליגה ובאירופה, כך שכנראה אין סתירה בין הדברים. גם בעידנו בבית"ר הוא הצליח להכניס כספים לא מעטים ממכירת שחקנים ועלייה למפעל אירופי, וגם כאן בית"ר רושמת עונות סבירות ביותר מבחינה מקצועית. סתיו שחם הצהיר לא מזמן כי הפועל כפר סבא נמצאת בפלוס של מיליון וחצי שקל, ושם אין הכנסות של אירופה.
אחרי שהוציאה המון כספים, אלונה ברקת זכתה גם כן להכנסה נאה מאוד השנה מהמפעלים האירופיים, ותסיים את העונה הנוכחית ברווח נאה למרות ההשקעה הרבה. מיץ' גולדהאר, שהיה ידוע כפזרן כספים ללא מעצורים, בטח במונחים של הכדורגל הישראלי, לא האמין שגם מעסק הפילנתרופיה שלו הוא יכניס כספים, אך זה בדיוק מה שקורה בשנתיים האחרונות. ההשתתפות במפעלים האירופיים, מענקי המיקום וכמובן מכירת שחקנים בכירים (זהבי), כאשר כבר מעבר לפינה מחכות לו הצעות על קיארטנסון בשווי 9 מליון אירו, טל בן חיים החלוץ וראיקוביץ' שיימכרו הקיץ, וצחוק הגורל שבסוף הפילנתרופ הגדול יצא בפלוס.
בהסתכלות רחבה, היום נשארו אולי שני אנשים בכל הכדורגל הישראלי שבאמת משמשים כפילנתרופים אשר מפסידים כל שנה כספים רבים, ואולי האשמה בכלל טמונה בהם ובדרך ההתנהלות שלהם, אני כמובן מדבר על שני הבוסים החיפאים. כמובן שאין מקום להשוואה בין השניים, אך שניהם נשארו כמוהיקנים האחרונים בתחום.
בשנים האחרונות יואב כץ הוציא מכיסו בין 1.5 ל-3 מיליון דולר בממוצע בעונה. קבוצתו רחוקה מהמפעלים האירופיים, הקהל מגיע במספרים נמוכים ובנוסף הקבוצה גם לא הצליחה למנף אף שחקן צעיר למכירה בכסף גדול. יענקל'ה שחר, מנגד, נהנה מאצטדיון מלא וכמעט סולד אאוט במינויים, אך ממשיך בהוצאת כספים מטורפת, הן בחוזים והן בדמי העברה, ובצורה חסרת פרופורציות להצלחתו המקצועית של המועדון. הפער הזה יוצר מצב בו כל שנה הבעלים של הירוקים מפסיד עשרות מיליוני שקלים.
לסיכום, אין דבר כזה שאין דבר כזה. אין דבר כזה שאי אפשר להרוויח כסף בכדורגל הישראלי, ובעלי הקבוצות לא צריכים להיות פילנתרופים אשר עושים טובה לאנושות. הם צריכים לכלכל את צעדיהם בחוכמה ובתבונה, ולאו דווקא להקשיב לכל גחמה של הקהל. הם צריכים לתת לראש לקבל החלטות, ולא ללב. אם יפעלו בדרך הזו, אין מניעה שקבוצת הכדורגל אותה הם מחזיקים גם תצליח מקצועית וגם תהיה עסק שמייצר כסף, ולא רק כזה שאוכל כסף.