התלמידות שיזהירו אתכם מסם אונס
כבר מגיל צעיר מלמדים אותן להיזהר מסם אונס כשהן יוצאות לבלות - עכשיו בנות קבוצה 9 בפרויקט "מהנדסות העתיד" משיבות מלחמה – ומנסות למצוא דרך להתריע כשהסם מוחדר לגוף
בשיתוף התעשייה האווירית
כל אישה שיוצאת לבלות משננת כבר מגיל צעיר את הכללים: לא שותים מבקבוק שהוגש פתוח, לא משאירים את המשקה בלי השגחה ולא מסכימים לקבל משקאות מאנשים זרים. ולמרות זאת, מדי שנה מוגשות למשטרה תלונות רבות על שימוש בסם אונס. הקושי העיקרי, שבגינו עד היום לא הורשע אף אדם בישראל בשימוש בסם הזה, נעוץ בעובדה שהוא מתנדף ממחזור הדם בתוך 8 שעות ולא משאיר סימנים – ומשום כך כמעט בלתי אפשרי להוכיח שנעשה בו שימוש.
רוב הנפגעות משימוש בסם האונס הן נשים, מה שעודד את משתתפות פרויקט "מהנדסות העתיד 2" לנסות ולמצוא פתרון לתופעה המזעזעת. המשתתפות, תלמידות מדעים מצטיינות מכל רחבי הארץ, יחד עם שתי מנטוריות שהן מהנדסות מובילות בתעשייה האווירית, עובדות כבר כמה שבועות על פיתוח אמצעי לזיהוי הסם המסוכן.
"כנערה שפעילה בפורומים באינטרנט הקשורים לנשים, ובין היתר בפורום של נפגעות תקיפה מינית, שמעתי על אירועים של שימוש בסם אונס", מספרת אחת ממשתתפות הפרויקט, אדר נווה מחולון. "זה נמצא במעגלים של כולנו, וחייבים לטפל בזה. חייבים לתת לנשים ולנערות את התחושה שיש אפשרות להתגונן מפני הסם ושיש רשת ביטחון".
"כיום יש כמה דרכים לזהות סם אונס אחרי שכבר טיפטפו אותו לכוס", מספרת לקבוצה מיכל אלון מרעות. “חלק מהפתרונות לא יעילים וחלקם פשוט פונים רק לנשים, אף ש־17% מהנפגעים הם בכלל גברים”. ובר שוהם מהרצליה ממשיכה: "יש, למשל, לק שאפשר למרוח על הידיים, וברגע שמכניסים את האצבע לתוך המשקה משתנה הצבע שלו, וכך יודעים שיש סם אונס בכוס. על אותו עיקרון קיים גם אודם שמשנה את צבעו במגע עם הסם. אבל מה עושים כשאדם כבר נחשף לסם? זה בדיוק מה שאנחנו מנסות לפתור".
פרויקט "מהנדסות העתיד" הוא יוזמה משותפת לתעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו־ynet, ונערך זו השנה השנייה במטרה לעודד נערות לבחור במקצועות הטכנולוגיים והמדעיים כבר בגיל תיכון. במסגרת הפרויקט עוברות 100 בנות הכשרה והדרכה בתעשייה האווירית לצד מהנדסות שמשמשות כמנטוריות, ויחד הן מנסות לפתור בעיות מחיי היום־יום בעזרת כלים טכנולוגיים מתקדמים.
"הנושא שאנחנו מנסות להתמודד איתו, פיתוח אמצעים לזיהוי סם האונס, בעצם בא להעצים את הנשים. נשים למען נשים בעזרת טכנולוגיה", מגדירה את הנושא המנטורית לימור לוי, מהנדסת מדעי טיסה בתעשייה האווירית. "שמענו בתקשורת על מקרים רבים שבהם היה חשד לשימוש בסם אונס, וכאישה, ההרגשה הזאת של חוסר ביטחון וחוסר אונים היא קשה. המוצרים הקיימים היום בשוק נוגעים לארבעה סוגים של סם האונס, וכולם מתמקדים בשלב הזיהוי. אנחנו החלטנו שיש צורך אמיתי להתמודד עם השלב המאוחר יותר – כאשר הסם כבר חדר לגוף".
איך עושים את זה? בשלב ראשון הבנות חקרו ומצאו כי אחת הסיבות לקושי באיתור סם האונס היא העובדה שהוא חסר טעם, צבע וריח ומתנדף מהגוף מהר. לכן במשטרה ממליצים למי שחושד שנפל קורבן לסם להגיע מהר לבית החולים, וזאת כדי להגדיל את הסיכוי למצוא שרידי סם בדם. הבעיה היא שברוב המקרים הקורבן שהסם הוחדר למשקה שלו מוצא עצמו מעולף או מטושטש במשך שעות.
"אנחנו למעשה בונות אבטיפוס שיזהה את חדירת הסם לגוף וידווח לאנשי קשר נבחרים", מסבירה המנטורית רחל אביחיל, מובילת תהליכים ומנהלת הידע של מפעל טכנולוגיות בתעשייה האווירית, שהיא גם ד"ר בהנדסת חומרים ובעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן־גוריון. "ככה ניצור סביבה בטוחה יותר עבור נשים וגברים במהלך שהות בפאבים או במסיבות. אנחנו בונות מערכת דגימה של סנסורים, שדוגמת כל הזמן את המדדים בגוף, וברגע שהיא מזהה את הסם היא תתריע בפני אנשים קבועים מראש, ובעזרת GPS גם תשדר את המיקום של מי שלגופו הוחדר הסם".
הבנות בחרו למקם את מערכת הסנסורים לא במוצרים נשיים כמו אודם או לק, אלא באביזר שיתאים לשני המינים – חגורה, עגיל, או מעין קליפס שתלוי על האוזן ומודד באופן רציף מדדים כמו דופק ונשימה, ומסוגל להתריע בכל מקרה של חריגה מהמדדים התקינים.
הבנות התחברו מאוד לנושא ומרגישות שהן עושות משהו חשוב. "אמא שלי מטפלת כל החיים בנפגעי ובנפגעות תקיפה מינית, וזה נושא שאני קשורה אליו", מספרת אדר נווה. ומיכל אלון מוסיפה: "אני רוצה לסייע לאנשים במניעת טראומה שתרדוף אחריהם כל החיים".
בשיתוף התעשייה האווירית
