מהטייסים בקרב ועד הרופא המנתח

45 מיליון דולר - זה הסכום שגייסה חברת לומוס הישראלית בשנה האחרונה, ובס"ה מהקמת החברה הצליחה לגייס 90 מיליון דולר ממשקיעים, בהם גם מחברת עליבאבא הסינית. לומוס ששמה נלקח מסדרת הארי פוטר (לומוס- קסם האור) נחשבת לאחת מחלוצות משקפי המציאות המוגברת בעולם ומתמחה בפיתוח מוצרים לבישים חכמים שעוזרים למשתמש בהתמודדות עם חיי היום-יום.  

הכול החל לפני כ-17 שנה. בתחילת המילניום הנוכחי, כשצוות מדענים בראשות ד"ר יעקב אמיתי (הוא פרש בשנה האחרונה), הקים את החברה, מתוך צרכים שנתקלו בהם בשגרת החיים. מוצרי החברה למעשה משלבים, בעזרת משקפיים ייעודיים, שכבות מידע בנוגע למה שהמשתמש מביט בו בכל זמן נתון. כמדען שהגיע מתחום האלקטרו-אופטיקה ויוצא חברת אל-אופ, היה ברור שהפתרון של אמיתי יבוא מהתחום שמוכר לו כל כך.

בתחילה עבדה לומוס עם התעשייה הביטחונית. "למעשה, היו אלה טייסי הקרב שהעלו את הבעיות שהיה צריך לפתור על מנת להגיע למטרה הרצויה", מספר מנהל השיווק בחברה, דיוויד גולדמן. "הטייסים היו צריכים דרך לראות ולוודא: האם הטיל פגע במטרה, מבלי לשנות את כל מסלול הטיסה שלהם. זה מה שהוליד את הפתרון של הבאת נתונים על גבי קסדת הטייס עצמה".

כיצד זה פועל? הטכנולוגיה של חברת לומוס מתבססת על שברי מראות שמתיישבים בזוויות ספציפיות בתוך עדשת המשקפיים. בניגוד לחברות אחרות, לומוס שמה דגש על שני דברים עיקריים: שימוש במוצרים בתוך סביבה מוארת ושדה ראייה של 360 מעלות.

לומוס בונה ומפתחת את מוצריה כך שייראו טבעיים ככל האפשר ולא יבלטו. "המוצרים שלנו נראים כמשקפיים רגילים לחלוטין, ולא כתוסף. כשמסתכלים על העתיד, כולם ילכו עם המוצרים האלה, בין אם זה בשימוש במחשב ובין אם בהליכה ברחוב".

בניגוד לטכנולוגיות אחרות בתחום, לומוס מפתחת את המוצרים שלה כך שיתאימו לכל סוגי מזג האוויר. "המוצרים הראשונים שלנו נבנו במיוחד עבור הטייסים שחגים מעל העננים, איפה שתמיד בהיר. היינו צריכים למצוא פתרון שיתאים לשימוש באווירה מוארת במיוחד, אבל בו זמנית יציג תמונה של מה שקורה מתחת לעננים".

"המעבר לשוק האזרחי היה טבעי"

עם התפתחות הטכנולוגיה ופנייתן של חברות אחרות לתחום, ההתרחבות של לומוס לשוק האזרחי הייתה טבעית. "החברות למעשה ראו את לומוס כמקום טבעי לבוא אליו בפיתוח חלקי המוצרים של מציאות מדומה ומציאות רבודה".

מעבר לכך, לומוס משתפת פעולה עם כמה חברות ישראליות שמשלימות במוצריהן את המוצרים שלה עבור תחום הגיימינג. גולדמן מציין כי לא מעט חברות ישראליות מספקות ללומוס את הסנסורים שקולטים את מבנה החדר והרהיטים שנמצאים בתוכו, עד רמת כוס הקפה שעל השולחן.

"לדוגמה, כשדינוזאור במשחק צריך לדעת להיכנס בדלת ספציפית, לקפוץ על השולחן ולדעת שגם יש שם כוס או צלחת, הסנסורים עוזרים לנו לבנות את התמונה המלאה עבור המשתמש", מסביר גולדמן.

"המוצרים שלנו נמצאים בכל מקום מבלי שאנשים ישימו לב. אם זה בקסדת הטייס, אצל הרופא המנתח או אצל ילדים שלומדים לקרוא". לדבריו, הפיתוחים של לומוס נותנים נפח נוסף שבעבר אנשים התנהלו בלעדיו. למשל, ללומוס ישנה טכנולוגיה שמקליטה דברים ומתזכרת, מה שעוזר לחולי דימנציה בהתמודדות עם המחלה.

מחפשים סקרנות וחזון

לומוס פועלת מרחובות, בפארק המדע, סמוך למכון ויצמן. לגבי האפשרות של יציאה מחוץ לישראל, עונה גולדמן כי לא רואים את זה כאופציה. "בישראל יש הרבה כישרון וידע". כראיה הוא מציג את פתיחת מרכזי הפיתוח בישראל של ענקיות הטכנולוגיה העולמיות, שרק מוכיחה את היתרונות והפוטנציאל הגלום שיש פה. "יש לנו תמיכה ועזרה גדולה מצד הממשלה ומכון היצוא, ככה שאין שום סיבה ללכת למקום אחר. טוב לנו כאן".

למרות שהיא קיימת כבר לא מעט שנים, לומוס מגדירה את עצמה כחברה בגדילה. רק לפני שמונה חודשים הכפילה את מספר עובדיה לאחר שביצעה גיוס הון משמעותי, בסך 45 מיליון דולר מיצרני אלקטרוניקה מהגדולים בעולם, בהם ענקית הטכנולוגיה הטייוואנית HTC, ויצרנית המחשבים Quanta.

בעקבות הגיוס המשמעותי והרצון להתפתח, בחברה הכפילו את מספר העובדים לכמעט 100. "אנחנו מחפשים בעובדים שלנו סקרנות וחזון. כל המוצרים שלנו נבנו בעזרת המון דמיון ויצירתיות וראיית העתיד, ולכן כדי להיות חלק מלומוס, לעובדים חייבים להיות את הכלים האלה כדי להמשיך ליצור את הפיתוח הבא", אומר גולדמן.

כחלק מתהליך הגיוס וחיפוש משקיעים, בהנהלת לומוס מאמינים שהעתיד נמצא במזרח הרחוק. "הם יותר פתוחים מחשבתית לעומת המערב, וזה משהו שכחברה יותר מתאים ודומה לנו", מבהיר גולדמן. לדבריו, פיתוח המוצרים והראייה קדימה לעבר העתיד יבואו תחילה ממדינות המזרח הרחוק כמו סין, טייוואן ויפן, ורק אחר כך מצפון אמריקה. "אפשר לראות שהחברות שאיתן אנחנו עובדים והשקיעו בנו, באות ברובן מאזור המזרח הרחוק".

חוט מקשר בין התעשייה הישראלית לעולם

חברת לומוס נכללת בעולמות המובייל והאינטרנט של הדברים. מוצריה נמצאים למעשה בתפר שבין התחומים. הם ניידים ומספקים מידע ופתרונות בהתאם לסיטואציה שנמצאים בה, ממיקום הפצצה המשוגרת מהמטוס, דרך לימוד הילדים והכוונת הרופא בחדר הניתוח, ועד עזרה לחולים ולקשישים. כאמור, בין משקיעיה בגיוס ההון האחרון אפשר למצוא את ענקית הטכנולוגיה הטייוואנית HTC. "הקשר עם הטייוואנים התחיל לפני כחמש שנים במסגרת פרויקט סקאוטינג שעשינו בארץ בשיתוף הנספחות בטייוואן, ומאז הם מקפידים לבוא לפחות פעם בשנה", מספר אילן רוזנברג מנהל ענף המובייל במכון היצוא.

לדבריו, נכון להיום שוק הסלולר קרוב למיצוי ויש כבר כיוונים לדבר הבא. "העולם מתקדם לתחום ה-IOT (האינטרנט של הדברים) - ואת זה התעשייה הישראלית מובילה בצורה חד-משמעית. מבחינה טכנולוגית, המוצרים והפיתוחים שייכנסו לחיינו לא ייתנו לנו רק את מה שלימדו אותם, אלא ילמדו להכיר אותנו, כמשתמשים. כלומר, המכשירים של העתיד יידעו לשקף את הרצונות של המפעיל שלהם, כמו גם לחזות מה הוא ירצה בעתיד".

אילן רוזנברג(צילום: רונן אקרמן)

רוזנברג מביא כדוגמה את HTC שהתחילה כיצרנית סלולר. "בגלל התחרות הגדולה והמיצוי שאפשר לראות את סימניו, השוק הטכנולוגי פוזל הצידה ומחפש עוד אפשרויות כמו מכשור לביש ובית חכם. רוזנברג מספר שהרצון להרחיב את קשת המוצרים הוא שהפגיש אותם עם לומוס לפני כשלוש שנים ונוצר קשר עמוק שהבשיל להשקעה הגדולה בחברת הישראלית.

סקאוטינג, משלחות ותערוכות

מכון היצוא המהווה למעשה את החוט המקשר עבור שני סוגים של חברות ישראליות, אלה שנמצאות לפני היציאה לחו"ל וכאלה שכבר התחילו, ובין העולם עובד בשלושה רבדים. הרובד הראשון הינו "סקאוטינג", ובמהלכו חברות פרטיות, מדינות, עיירות וממשלות מכל רחבי העולם פונות אליו במטרה שיפגיש אותן עם חברות ישראליות שעונות לצרכים הספציפיים שלהן.

ביתן מכון הייצוא הישראלי בתערוכת המובייל בברצלונה

ברובד השני משתתפים הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה, והוא מתמקד בקשרים שבין הפנים לחוץ. הוא כולל יציאת חמש עד שש משלחות בשנה, ובמהלכן אותן חברות ישראליות נפגשות עם גורמים במדינת היעד ומציעות להם את מוצריהן ופיתוחיהן.

הרובד השלישי כולל תערוכות ואירועים במהלך כל השנה, שבהם גורמים מחו"ל, בין אם הם מחברות פרטיות ובין אם ממדינות, באים להתרשם ולהכיר את מה שיש לתעשייה הישראלית להציע. רוזנברג מציין כי נכון להיום, ענף המובייל במכון מהווה קשרים ומטפל בכ-4,000 חברות בכל התעשייה הישראלית בתחומי הסלולר, הטלקום וה-IOT.

ביתן מכון היצוא הישראלי בתערוכת המובייל בברצלונה

כולם חייבים שיהיה להם מובייל בכיס

בתערוכת המובייל השנתית בברצלונה שהתקיימה לפני מספר שבועות היה הביתן הישראלי בין הגדולים ביותר, עם מספר מבקרים יוצא דופן. "פנו אלינו גופים מכל רחבי התעשייה, לאו דווקא כאלה עם קשר ישיר לתחום המובייל".

ביתן מכון הייצוא הישראלי בתערוכת המובייל בברצלונה

"נכון להיום, כולם מבינים שהענף הוא סקטור חובה בכל ארגון וארגון, ולשם כך, לצד החברות שהיית מצפה שייכנסו ויתעניינו, ביקרו בביתן הישראלי נציגים של יצרניות רכב, בנקאים, נטפליקס ואפילו ליגת הכדורסל האמריקנית, ה-NBA. אין חיה בעולם שלא מחפשת את הפתרון במובייל".

אתם מרגישים איזושהי השפעה מהאנטישמיות הגואה בעולם או מהתחזקות ה-BDS?

"חד-משמעית, לא. נציגים שרגע לפני דיברו נגד ישראל, באים אלינו ומבקשים פתרונות. הם אומרים בצורה מאוד ברורה: 'אין קשר בין הדברים. אתם אומת היי-טק ואנחנו רוצים את המוצרים והפיתוחים שלכם אצלנו'".

לסיכום, איך אתה רואה את העתיד של התעשייה הישראלית?

"תעשיית ההיי-טק בארץ מתבגרת, ורבות מהחברות הישראליות מבינות ומעדיפות צמיחה וגדילה על פני אקזיט מהיר בשלב ההתחלתי. המטרה שלנו להמשך היא שיהיו עוד מובילאיי בארץ ושחברות כמו וויז יישארו ישראליים".

מעוניינים להשתתף בפרויקט סיפור הצלחה ישראלי? exportnews@export.gov.il

בשיתוף מכון היצוא