רחובות: תינוקת בת שנה התייבשה מהקאות – ומתה

טרגדיה ברחובות: במשך יממה שלמה תינוקת בת שנה סבלה מהקאות מרובות, עד שגופה קרס. הוריה מצאו אותה ללא דופק ונשימה. צוות מד"א ביצע בה החייאה ממושכת שנמשכה גם בחדר המיון ב"קפלן" עד שנקבע מותה. במקביל, דיווחים ברחבי הארץ על מגיפת שלשולים והקאות.

צוות מגן דוד אדום הוזעק לבית משפחה ברחובות, שם נמצאה תינוקת על ידי הוריה כשהיא ללא דופק וללא נשימה. מתחקור ההורים התברר שמזה למעלה מיממה סבלה התינוקת מהקאות מרובות.

משמצאו אותה הוריה ללא דופק וללא נשימה, הזעיקו את צוות מד"א שפתח בהחייאה מתקדמת והעביר אותה תוך כדי מאמצי ההחייאה לחדר מיון ילדים בבית החולים קפלן ברחובות. לאחר כחצי שעה של החייאה בחדר המיון, נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.

"מדובר בהתייבשות קיצונית מאוד", סיפר פראמדיק מד"א שגיא וייץ, "אנחנו ממליצים בגילאים הרכים, במקרה של הקאות מרובות לפנות בהקדם לבדיקה רפואית או להזעיק את מגן אדום".

בתוך כך התקבלו במערכת ynet בשבועיים האחרונים דיווחים רבים על מגיפת שלשולים והקאות בכל הארץ. מאות תינוקות וילדים פונו לחדרי המיון, למוקדי טרם, ולמרפאות בשל ההדבקה באחד הנגיפים הגורמים לתסמיני ההתייבשות.

פונתה על ידי מד"א במצב התייבשות קשה מאוד(צילום: shutterstock)

סכנות ההתייבשות: פרכוסים ואיבוד הכרה

התופעה נקראת גסטרואנטריטיס או זיהום של דרכי העיכול, מדובר במחלה ויראלית הנגרמת על ידי הנגיפים רוטה (האופייני יותר לעונת החורף), נורו-וירוס וקלצי-וירוס. נגיפים נוספים הגורמים למחלה הם אדנו-וירוס, אסטרו-וירוס, קורונה-וירוס, פסטי-וירוס וטורו-וירוס.

זיהום נוסף בקרב ילדים נגרם בשל דיזנטריה - שלשול דמי או רירי, שנגרם מווירוסים או מהחיידקים סלמונלה ושיגלה. מדובר במחלה קשה יותר ומסוכנת יותר ממחלה ויראלית.

זה קורה כמעט תמיד בשל מעבר של הנגיפים והחיידקים מידיים נגועות בזיהום צואתי אל הפה. ההדבקה נעשית לרוב לאחר שטיפת ידיים לא נאותה בתום שהות בשירותים, מגע של ידיים מזוהמות עם מזון או החלפת טיטולים ולאחריה מגע עם מזון. הדבקה שכיחה גם בקרב ילדים שכוססים ציפורניים.

הנגיפים לרוב דוגרים בגוף במשך כיומיים, ואז גורמים לכשבוע של שלשולים מימיים, חוסר תיאבון, הקאות, כאבי בטן, עם או בלי חום גבוה. החיידק סלמונלה לרוב דוגר בגוף בין שש שעות ל-48 שעות.

מה הסכנות?

החשש בהקאות מרובות הוא התייבשות בשל חוסר קבלת נוזלים, מלחים וסוכרים לגוף, עקב חוסר תיאבון ורצון לשתות וגם בשל אובדן הנוזלים בהקאה.

הסכנה בשלשולים היא התייבשות, בשל אובדן נתרן ואשלגן - שני מלחים החשובים מאוד לתפקוד רקמות הגוף. חלק מהחולים סובלים מאובדן נוזלים רב כל כך, עד שנדרש לאשפזם ביחידות לטיפול נמרץ תחת ניטור קפדני והחזר הנוזלים והמינרלים.

סימני ההתייבשות הם: חולשה, אפתיה, מיעוט במתן שתן, ריריות פה ולשון יבשים, ואצל תינוקות וילדים - בכי בלי דמעות. אצל תינוקות עד גיל שנה וחצי המרפס (אותו שקע בקדמת הראש) יהיה שקוע, ומתח העור באיזור הבטן (טורגור) יהיה צנוח. במקרה של סימני התייבשות כאלה, יש לפנות לחדר המיון.

איך מטפלים?

לזיהום נגיפי אין תרופות אנטיביוטיות, שכן אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים. הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף ומנוחה.

לפני שתרוצו לרופא, ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לחולה להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות.

הפתרון הטוב ביותר הוא שתייה מרובה בכמויות קטנות של 30 מ"ל נוזלים מדי 20 דקות. חשוב לזכור כי בשל רגישות רבה של הקיבה, מתן כמויות גדולות מדי של נוזלים יעורר את תחושת ההקאה.

העדיפו לתת מים מעורבבים בתמיסת אלקטרוליטים (מינרלי, אלקטרו-רייס, אורסט או הידרן). תמיסות אלה משפרות את ספיגת הנוזלים בגוף ומאזנות אותו מבחינת רמת המלחים והמינרלים.

ככל ששתיית התמיסות תחל בשלב מוקדם יותר, כך תפחת חומרת המחלה. אם החולה ממאן לשתות או מראה סימני התייבשות, יש להביאו למרפאה או למוקד הרפואי שם יקבל עירוי נוזלים לתוך הווריד.

אם החולה מסוגל לבלוע, תנו לו מזון יבש ומלוח (במבה, ביסלי, בייגלה וכו'). מזון כזה יגרום לו לתחושת יובש בפה שתגרור שתייה, ובמקביל - המלחים שבמוצר יסייעו להחזרת המחסור בנתרן.

כדי למנוע הידבקות של בני משפחה אחרים הקפידו על היגיינה מקסימלית: יש להקצות מגבת נפרדת לחולה ולהקפיד על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון לאחר החלפת חיתול, שהייה בשירותים ומגע עם מזון. יש להשליך את החיתול לשקית ולאטום אותה היטב לפני שזורקים לפח.

סימני האזהרה:

אי מתן שתן במשך 10 שעות ומעלה

יובש ניכר בחלל הפה

בכי ללא דמעות

הקאות מרובות

שלשול רירי או דמי