מנהיג הימין הקיצוני בהולנד התנדב במושב: "עבד בירקות ובענבים"
חירט וילדרס עשוי מחרתיים להיות האדם שעומד בראש המפלגה הגדולה בהולנד, אך עברו צנוע בהרבה וכולל התנדבות של שנה במושב תומר. "הוא איש סימפטי ורציני עם הרבה אהבה לישראל ולבקעת הירדן", סיפר מזכיר המושב לשעבר. "הוא אפילו החזיק מעמד עם מזג האוויר המשוגע"
חירט וילדרס, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד, עשוי להפוך מחרתיים למנהיג המפלגה הגדולה במדינתו. אמנם וילדרס ידוע בעיקר בשל התבטאויותיו החריפות נגד זרים והגירה מוסלמית למדינתו ולאירופה, אבל לא רבים יודעים שמדובר באוהד מושבע של ישראל שביקר כאן לא מעט פעמים – ואף בילה שנה בנעוריו במושב תומר בבקעת הירדן. "הוא עבד בירקות ובענבים", סיפרו תושבי המושב שזוכרים את המתנדב הצעיר. "איש סימפטי ורציני עם הרבה אהבה לישראל ולבקעת הירדן".
"התקשרו אליי ב-2004 מהפרלמנט האירופי, אמרו שהוא התנדב בעבר במושב ורוצה לבוא לביקור שוב", סיפר אבנר יוסף, לשעבר מזכיר המושב, שהתלווה לווילדרס בביקור נוסף באזור לפני 13 שנה. "הייתי איתו במשך יומיים וגיליתי אדם מאוד סימפטי, נחמד ורציני, עם הרבה אהבה לתומר ולבקעה בכלל".
"במהלך הסיור התיישבנו בתצפית שפונה מזרחה, לכיוון ירדן, ואז שאלתי אותו למה מעניין חבר פרלמנט הולנדי הגבול המזרחי של ישראל", סיפר יוסף. "הוא אמר שמבחינתו ישראל זה מוצב קדמי של אירופה, ושהוא מאוד מודאג ממה שקורה בירדן – שכוחות איסלאמיים יכולים להשתלט על הממלכה ואז בעצם להתקרב לאירופה".
אף שרבים מכתירים את וילדרס כ"טראמפ ההולנדי", שמייצר התלהמות אדירה ומבטא דעות מאוד שנויות במחלוקת הכוללות גירוש מוסלמים מאירופה, יוסף דווקא מעיד כי מדובר באדם "מאוד פרגמטי, עם רגליים על הקרקע". הוא הוסיף כי בתקופת התנדבותו במושב, הוא עסק בעיקר בחקלאות. "הוא עבד במשק של אחד החברים", אמר. "הוא החזיק מעמד עם הטמפרטורה, עם מזג האוויר המשוגע, זה לא פשוט".
אמנם שנת ההתנדבות של וילדרס במושב תומר הייתה אי שם בשנות ה-80, אך כמה מחברי המושב עדיין זוכרים את ההולנדי הצעיר שלימים הפך לאחד הפוליטיקאים הבולטים באירופה. "בהתחלה היה לו קשה להסתדר עם מזג האוויר, אבל הוא השתלב מאוד מהר", סיפר עזריאל שני, תושב המושב, שהיה אחראי באותה התקופה על המתנדבים.
"הוא בעיקר עבד בירקות וגם בענבים", הוסיף שני. "הוא היה איש מאוד סימפטי, מעט שונה משאר המתנדבים, והיה לו רצון לדעת על הגידולים החקלאיים של המושב. בשונה מהשאר, הוא מאוד התחבר למקום. יש לו אהבה לישראל אבל גם לבקעת הירדן".
מאיר ממן, שגם כן זוכר את וילדרס מימי ההתנדבות, סיפר: "ממה שאני זוכר, הוא התנדב לתקופה קצרה יחסית. אז היו עובדים במושב המון מתנדבים. אני יכול להגיד שהוא מאוד אהב את האזור ומאוד התחבר לבקעת הירדן, משהו שלא קורה לכולם, בעיקר בגלל מצב הטמפרטורה פה".