הבת שלנו החליטה להתגרש והבושה גדולה
הרגע שבו אתם מבינים שהבן או הבת שלכם נפרדים מבן הזוג שלהם, הוא רגע שלא חיכיתם ולא פיללתם לו. לפעמים זה נופל כרעם ביום בהיר, לפעמים היו סימנים מבשרים, לפעמים הבנתם שזה הכיוון, אבל לא רציתם להאמין. להלן 11 טיפים שיעזרו לכם להתמודד עם המצב החדש בצורה הטובה ביותר
הרגע שבו אתם מבינים שהבן או הבת שלכם נפרדים מבן הזוג שלהם, הוא רגע שלא חיכיתם ולא פיללתם לו. לפעמים זה נופל כרעם ביום בהיר, לפעמים היו סימנים מבשרים, לפעמים הבנתם שזה הכיוון, אבל לא רציתם להאמין. כך או כך, בין אם הבן או הבת שלכם הם בני 28 ובין אם הם בני 48, כשהם מתגרשים, זה הילד שלכם שמתגרש והלב כואב.
לצד הכאב על פירוק הנישואים ועל הבן או הבת, מתגנבת לה לעיתים גם תחושה קשה של בושה. אתם נמנעים מלספר על כך לחברים, אפילו לבני המשפחה הקרובה. יש גם כאלה שאולי יחושו רגשות אשם: "אולי לא עזרנו מספיק", "אולי היינו צריכים להתערב כשדברים לא נראו לנו", ויש גם את ההורים שמאמינים שאולי עם עזרה כספית או אחרת הם יצליחו להציל נישואים כושלים.
אתם שואלים את עצמכם מה יהיה עכשיו עם הקשר עם הנכדים. אתם גם דואגים, לפחות בחלק מהמקרים, מה יהיה המצב הכלכלי של הבן או הבת לאחר הגירושים. הגירושים הם של הילדים, אבל לחשוב שזה לא משפיע עליכם, ההורים, זה ממש תלוש מהמציאות. אז איך עוברים את התקופה הקשה והמורכבת הזאת?
1. זה לא הזמן לשנוא את בן הזוג של הילד שלכם
יכול להיות שממש לא חיבבתם את בן הזוג של הילד שלכם. אולי היא היתה קשורה מדי לטעמכם להורים שלה, אולי הוא לא התנהג מספיק יפה לבת שלכם, אולי היא עבדה יותר מדי ולא דאגה לילדים, אולי לא ראו אותו בבית והבת שלכם ממש כרעה תחת הנטל. יכול גם להיות שממש חיבבתם את בן הזוג של הילד שלכם והרגשתם שהוא חלק מהמשפחה, אבל כעת התברר שהוא או היא מצאו אהבה חדשה ואתם זועמים ופגועים, ולא מסוגלים לראות את הפנים שלו.
אין לדעת מה אתם מרגישים, אבל עם כל הכבוד לרגשות של ההורים, זה הזמן של הילדים. הבת או הבן שלכם זקוקים להורים שיכילו את הרגשות שלהם, שיהיו לצידם. הם אינם זקוקים למישהו שיאביס אותם בכעס על בן הזוג ושיתדלק אותם למאבק כוחני. פרידה היא תהליך קשה, גם כשהיא נערכת בצורה רגועה, מושכלת ומבוקרת. כשאתם מעבירים לילד שלכם תחושות של כעס על בן הזוג, אתם מקשים עליו לנהל את הפרידה בצורה כזו. יחלוף זמן רב בטרם יירגעו הכעסים והעלבונות שנצברים בתקופה הזו. מוטב שאתם לא תתרמו דווקא בתחום הזה.
2. זה לא אתם, זה הוא שמתגרש
פרידות מלוות לא פעם בתחושת כישלון ובפגיעה בדימוי העצמי. התחושות האלה יכולות לזלוג גם להורים. גם אם יש כישלון, הוא איננו שלכם, ההורים, והפרידה הזו אינה הופכת אתכם למשפחה פגומה. יש הורים שנעלבים מבן או בת הזוג שהחליטו להתגרש. הם רואים בהחלטה כפיות טובה, ואינם מבינים איך אחרי היחס הטוב שהעניקו לו או לה הוא או היא נוטשים כך את הבן או הבת שלהם.
הורים רבים - כשהם רואים את הילד שלהם בשעה של קושי או של צער, מזדהים איתו ועם כאבו. כשאנחנו מזדהים אנחנו מאבדים את נקודת הראייה שלנו, ומטמיעים לתוכנו את נקודת המבט של האדם שאתו אנחנו מזדהים. הבעיה היא שככה איננו עוזרים לו. אנו כואבים את כאבו ואנו שותפים לתחושותיו, אולם אנו מתקשים להציע לו משהו אחר שיכול להקל עליו – זווית ראיה אחרת, הסתכלות על ההזדמנויות ועל אפשרויות הפעולה.
3. קשה לכם? לנכדים שלכם קשה יותר
גירושים משפיעים על כל בני המשפחה, אבל להורים של בני הזוג המתגרשים אין את זכות היתר לעסוק כעת בקושי שלהם. יש בני משפחה שקשה להם יותר, והכוונה אינה רק לבני הזוג המתגרשים אלא לילדים שלהם, הנכדים שלכם. כשהמבוגרים אינם עומדים בלחץ של הגירושים, הילדים עלולים להרגיש שתפקידם הוא לשמור על הגדולים ולהפוך, בין לילה, לילדים הוריים. התפקיד של כולם – הורים וסבים וסבתות – הוא לשמור על הילדים-הנכדים, שימשיכו להיות ילדים, גם במצב הזה. ובשביל זה צריך הרבה כוח.
4. אתם לא חייבים להבין הכל
לפעמים אתם נעצרים ושואלים את עצמכם על מה ולמה המהומה, איך זה ששני אנשים בוגרים אינם מצליחים לפתור אי-הבנות ביניהם, איך הם זורקים הכל בלי לחשוב (לדעתכם). הם נראים לכם לא שקולים, ואתם חושבים שהם פוגעים בילדים שלהם. נסו להיזכר רגע איך היה נדמה לכם שההורים שלכם לא הבינו אתכם, אבל אתם האמנתם בדרך שלכם. בעצם זה אותו המצב, רק שעכשיו אתם ההורים והצעד של הגירושים הוא צעד דרמטי. לא הכל אפשר להבין, ואולי עכשיו זה גם לא הזמן המתאים כדי לנסות ולרדת לחקר הדברים רק כדי להשביע את הצורך להבין. הבן או הבת שלכם, מי שצריך להסביר לכם את זה, לא ממש פנוי להסברים עכשיו.
5. היו הגב של הילדים שלכם
גם אם לדעתכם זו הטעות הכי גדולה שהוא יכול לעשות, הוא הילד שלכם והוא צריך גב. הילדים שלכם הם אנשים בוגרים (אפילו שהם תמיד יישארו ילדים, בשבילכם). ההחלטה להתגרש מונעת מהרבה רגשות שלא תמיד קל לחשוף את כולם. לא תמיד נוח לספר על כל מה שקרה, גם לכם ההורים. גם אם אתם לא מבינים את הצעד שהם עושים, הם זקוקים לתמיכה שלכם בשעה הזאת כי רק אהבת הורים היא אהבה ללא תנאי. תכבדו את הפרטיות שלהם, תכבדו את ההחלטות שלהם, אלה החיים שלהם (ונכון, זה משפיע על החיים שלכם).
6. הביעו אהבה ותשומת לב במינונים שמצפים מכם
אתם מאד דואגים לו או לה. עולות אצלכם תהיות וחששות: האם תהיה להם אהבה חדשה, האם יהיו בודדים, האם הם יסתדרו מבחינה כלכלית מבלי שרמת החיים תפגע מאד, האם יסתכלו עליהם בעין לא אוהדת... גירושים מציפים הרבה חרדות הוריות, ומזמנים התנהגות מגוננת על הילד. אפשר בהחלט להתקשר אליו כל יום רק כדי לשאול אם הוא ישן בלילה, לוודא שהוא אוכל, לשמוע מה קורה בגישור או במו"מ (או, חלילה, בבית המשפט). יש אנשים שזקוקים לזה. אבל מנגד יש גם כאלה שצריכים שיניחו להם ולא יציפו אותם בדאגה.
יכול להיות שלא נעים להם לבוא בטענות על תשומת הלב שאתם מעניקים להם, כי הם מרגישים אשמים שהם גורמים לכם לכל כך הרבה דאגות. גם אם הם לא אומרים "מספיק אמא, תני לי אוויר" או "תרד ממני, אבא", תהיו קשובים למסרים הסמויים שלהם, תנסו להתכוונן למה שהם צריכים מכם, ותבדקו אם הם מסוגלים לקבל את מה שאתם רוצים לתת להם.
7. לפעמים הוא צריך שידאגו לו כמו לילד
יש מי שמגיב לגירושים בדיכאון, בכי וחוסר יכולת לצאת מהמיטה. יש מי שמגיב לגירושים בהתנהגות חסרת מעצורים. לפעמים הם נראים ממש זקוקים לחיבוק ללא מלים, או שמישהו ישים לב שיאכלו. לגמרי לא קל לראות את הבת או הבן שלכם חלשים ונזקקים לתמיכה. כשנמצאים במצב הזה יש משפט אחד שלא עובד – "קח את עצמך בידיים". הרי אם היה יכול, היה עושה את זה. גם לו לא נעים להיות כל כך חלש. הדרך לחזק אדם במשבר היא להיות איתו שם ולהתקדם איתו צעד צעד, להראות לו את הדרך קדימה. אם הוא צריך שידאגו לו כמו ילד, תדאגו לו כמו ילד (ושימו בצד את הגיל הכרונולוגי שלו, זה ממש לא חשוב כעת).
8. זה לא כתם למשפחה
הבושה, אבוי, הבושה. גם במאה העשרים ואחת יש אנשים שמרגישים שגירושים מכתימים את האדם או את המשפחה. החשש הזה יכול להוביל אנשים להימנע מגירושים, או להוביל את ההורים שלהם להתנגד לגירושים ולגנות אותם. כעת יש לבת או לבן שתי חזיתות להתמודד איתן – בן הזוג שממנו נפרדים, וההורים שנוזפים בו על מה שהוא עושה. מגיעה להם חמלה, לבני הזוג המתגרשים. יש להם מספיק דברים להתמודד אתם חוץ מסטריאוטיפים מיושנים. הם יהיו בסדר, עוד תהיינה להם אהבות חדשות, הילדים שלהם יהיו בסדר, אבל הכל יהיה יותר קל אם תאמינו בכך ולא תהיו עסוקים במה יגידו השכנים.
9. תאחלו להם שהגירושים יצליחו
יש דבר כזה, גירושים מוצלחים. כשבני הזוג מצליחים לקיים שיתוף פעולה בכל מה שנוגע לילדים המשותפים שלהם, כשהילדים גדלים בביטחון ששני ההורים שלהם אוהבים אותם ודואגים להם, כשנותרת מעט ידידות בין בני הזוג, למרות הפרידה. כפי שבני זוג זקוקים לברכת הדרך מההורים כשהם מתחתנים, הם זקוקים לברכת הדרך גם בזמן הגירושים. תאמינו בהם ובכוחות שלהם, תסמכו עליהם שיסתדרו עם בן הזוג לשעבר ותעזרו להם להתמודד עם משברים. תימנעו מביקורת, הם ממש לא זקוקים לזה. זה נשמע אולי בנאלי ולא רלוונטי, אבל אין לכם מושג כמה הפרגון של ההורים חשוב לילדים, לא חשוב באיזה גיל הם.
10. זה בסדר אם אתם מרגישים נורא (מותר לכאוב)
כל הזמן מתעסקים בילדים ומחלקים עצות איך להקל עליהם. ומה אתכם? המשבר הזה הוא גם שלכם. אך לכאב ולדאגה שלכם אין תרופות אינסטנט. הזמן וההתנהלות של כולם יתנו את התשובות, ובמרבית המקרים גם יעניקו את המרגוע. אבל בינתיים, אם מישהו אומר לכם ש"זה לא נורא, כל כך הרבה מתגרשים היום אז למה אתם עושים מזה עניין?", אתם יכולים לשלוח אותו לשתות קפה עם מישהו אחר. גם אתם זקוקים כעת למישהו שיקבל אתכם בכאבכם, שתוכלו לפרוק בפניו את הלב ולאסוף שוב כוח כדי שתוכלו לחזור ולהיות שם, בשביל הילד שלכם.
11. אל תפסיקו לחיות
האם הייתם רוצים שהבן שלכם ירגיש חלילה שהוא הרס את חייכם? אם לא, אז תמשיכו בשגרת החיים שלכם, ככל שניתן. תיפגשו עם חברים, תצאו ותבלו, ואם יש בתכנון נסיעה לחו"ל, אל תבטלו אותה. זו הדרך לאסוף את הכוחות כדי לתמוך בילד שלכם. כשהייתי ילדה היו אומרים לי שזה לא נורא ועד החתונה זה יעבור. גירושים אינם פצע שיעבור עד החתונה, אבל זהו פצע שבטיפול נכון יגליד, יחלים וישאיר עקבות של למידה על איך לעשות את הדברים טוב יותר בפעם הבאה. הורים שמרגישים את הילדים שלהם יכולים להיות מרפאים נפלאים בשבילם, והרי אף אחד לא אמר שלהיות הורה זה דבר קל.
עו"ד נילי שילה הינה מגשרת-עו"ד בתחום המשפחה, בעלת הכשרה בטיפול זוגי ומשפחתי, ועוסקת במשך שנים כעו"ד בתחום הגישור.
