קמפוסים שונים ברחבי ארה”ב יציינו במהלך החודשים מרץ-אפריל את שבוע “האפרטהייד” נגד ישראל (Israel Apartheid Week, IAW).

היוזמה, המתקיימת זה מעל עשור, מיועדת להגביר התמיכה בתנועת החרם כנגד ישראל (BDS) באמצעות העלאת המודעות של הציבור הרחב לסוגיה, כאשר השנה האירועים מתקיימים בסימן “100 שנות התנגדות פלסטינית לקולוניאליזם ההתנחלותי הישראלי מאז הצהרת בלפור” (כך בלשונם הם). עוד מוסיפים המארגנים ומציינים כי "שבוע האפרטהייד שואב השראה מן ההתנגדות בפלסטין ההיסטורית וממאבקים אחרים ברחבי העולם”, תוך יצירת זיקה בינם לבין מאבקים אחרים ל”חירות, צדק ושוויון” והוא כולל הרצאות, סרטים, מופעי תרבות, פעילות BDS, הדבקת מודעות בתחנות תחבורה ציבורית, הקמה של “חומות אפרטהייד” בקמפוסים ועוד כהנה וכהנה מגדנים ותופינים. המידע נ”ל זמין באתר IAW, אשר מופיע גם בתרגום לספרדית וערבית, כמובן.

המילה “התנחלויות” לא מפסיקה להופיע בזירה הבינלאומית בהקשר של ישראל-פלסטינים: הכל באשמת “ההתנחלויות”, אנחנו שומעים השכם והערב ואם רק נפרק אותן, ניסוג מהן, נקפיא אותן, או אז יבוא השלום לא רק לישראל, אלא למזרח התיכון כולו, שכן כידוע ישראל היא שורש הבעיה המזרח תיכונית. ומהן אותן “התנחלויות” בדיוק אתם שואלים? האם מדובר במאחזים המבודדים של הימין הקיצוני המשיחי? האם מדובר בגושי ההתנחלויות הגדולים בגדה המערבית? דומה שמספר התשובות זהה אם לא עולה על מספר הנשאלים.

(צילום: shutterstock)

והנה, מארגני מופעי השטנה האנטי ישראליים של אביב 2017 מספרים לנו את האמת בלשונם הם - 100 שנות התנגדות פלסטינית להתנחלות הישראלית מאז הצהרת בלפור. הם אינם עסוקים בדקדוקי מפות ופרשנויות ואינם נרתעים מלומר האמת בפנים - לדידם, כל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל הינה “התנחלות” בלתי לגיטימית, ההכרה הבינלאומית בזכות היהודים לביתם הלאומי כלא הייתה ותנועת החרם, העסוקה כל העת בהרעלת האווירה כנגד המדינה הציונית, מטרתה אחת ויחידה: עקירת הישות “הקולוניאליסטית” הציונית והקמה של מדינה פלסטינית במקומה, לא לצידה (אפרופו הדיון בסוגית שתי המדינות). כעת שבה ומהדהדת באוזנינו אמירתה המרושעת של הלן תומאס, עיתונאית הבית הלבן הזכורה לשמצה, אשר אמרה בשנת 2010 כי “על היהודים לעוף חזרה (כך במקור) למקומות מהם באו: פולין, גרמניה, ארה”ב” ואף קיבלה על כך לאחר מכן פרס מיו”ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. הצד שכנגד מטפח באדיקות נראטיב שקרי לפיו מדינת ישראל הינה יציר קולוניאליסטי “לבן” אשר גזל את אדמות פלסטין מתושביה ההיסטוריים, גזל שנעשה על ידי זרים אשר אין להם דבר וחצי דבר עם חלקת האלוהים המכונה “פלסטין”. בנסיבות דנן, מקבל הסירוב הפלסטיני להכיר באופיה היהודי של מדינת ישראל משמעות עמוקה, תוך הבנה שלא מדובר בסמנטיקה בלבד.

ויודגש: לא חייבים להסכים עם מדיניות ממשלת ישראל כזו או אחרת בכדי להבין שהמאבק הבינלאומי על התודעה אינו עיסוק בפרשנויות ודקדוקי מפות. מדובר בניסיון לחתירה תחת יסוד קיומה של מדינת ישראל, ניסיון שקרי הרועה בשדות הבורות וקונה לו אחיזה באופן שלא מאפשר התעלמות. שיהיה ברור: ישראל נלחמת על הנראטיב הבסיסי שלהחזרת העם היהודי לארצו וזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו. נקודה.

אל מול חזית רעילה זו אין להתמודד בחצאי טיעונים ופלפולי ביקורות. צריך לעמוד מולה בעוז ובנחישות ולומר בקול רם: חזרנו הביתה.