"רונאלדו ומסי? לא הייתי לוקח אף אחד מהם"
המהפך הדרמטי של ברצלונה או זה של מנצ'סטר יונייטד? הכוכבים מהדור שלו או אלה של היום? וגם: למה הוא ציפה מזידאן והרגע שבו נזרק עליו ראש של חזיר. לואיס פיגו, אגדת כדורגל, הגיע לישראל ומדבר כמעט על הכל
ממרומי הסוויטה הנשיאותית במלון הרודס בת"א הופתע לואיס פיגו לגלות כי וידיגאל מאמן את מכבי ת"א. כשהבין כי הוא מתגורר בעיר מיהר מי שנחשב לאחת מאגדות הכדורגל הגדולות בעולם לסמס אליו.
"אני לא מאמין שהוא מאמן פה, ממש לא ידעתי. בטח לא שהוא גר בת"א, אקבע להיפגש איתו פה. שיחקנו ביחד בנבחרת פורטוגל", התלהב כוכב העבר של ריאל מדריד וברצלונה, אלא שפיסת הטריוויה לפיה שיחק איתו בפורטוגל עוררה את חשדי: "לאיזה וידיגאל אתה מתכוון? ליטו שיחק בנבחרת אנגולה". פיגו החל לחייך במבוכה. "ליטו? אני בכלל לא מכיר, חשבתי שאתה מדבר על לואיס וידיגאל, אפילו סימסתי לו שניפגש".
פיגו הגיע לביקור בן יומיים בישראל כחלק מפעילות של חברת הייניקן, אחת הספונסריות המרכזיות של ליגת האלופות, במסגרתה הגיע אמש לביתו של אחד ממעריציו וצפה עימו במשחק מהמפעל. אתמול העניק פיגו ראיון נרחב ל"ידיעות אחרונות".
באופן טבעי, בטח כאחד שכיכב בשתי הגדולות של ספרד, ניסינו לקבל ממנו תשובה לגבי מי גדול יותר: רונאלדו או מסי. אלא שפיגו, עם השרמנטיות הבלתי נגמרת שלו, התחמק בחיוך ואמר: "יש את התקשורת שתעשה את ההשוואות האלה, אלו שני שמות גדולים".
עזוב תקשורת, בוא תנסה לנתח מקצועית.
"אתה יכול לדבר על הכישרון של אחד ושל השני. אלו שני שחקנים שונים לחלוטין, שמשחקים תחת מערך שונה. אם אתה רוצה להשוות, שים אותם באותה עמדה ובאותה קבוצה ואז תוכל להשוות".
אז בוא נעשה משחק, אתה מנהל מקצועי ויש לך תקציב בלתי מוגבל. הנשיא שלך פונה אליך ושואל במי מביניהם תבחר?
"אף אחד".
באמת? למה?
"כי הם עולים הרבה כסף".
לצורך העניין, אין לך שום בעיה כספית.
"אני מעדיף עשרה שחקנים כישרוניים, צעירים שאוכל לפתח. אם אני נשיא, לא הייתי משקיע 100 מיליון אירו בשחקן, אי אפשר להחזיר את ההשקעה".
השופט עזר לתוצאה בברצלונה
פיגו בן ה־44 מתגורר במדריד ("בניתי בית לפני המעבר לאיטליה, מסיבות משפחתיות בחרתי להישאר בספרד") וכבר ביקר פעמיים בישראל: "הגעתי פעמיים עם נבחרת הנוער של פורטוגל לטורנירי החורף פה. אני בעיקר זוכר שהיינו פה בכריסמס". הוא לא מנסה להיות דיפלומט ולהמציא שמות של ישראלים שהוא מכיר ומציע: "אולי תנסה להזכיר לי את שם השחקן הישראלי הכי מוכר". גם זה לא עזר, וכשזרקתי לאוויר "אברם גרנט", כבר היה אצלו רסיס מידע: "היה בצ'לסי ועכשיו הוא מאמן איזו נבחרת באפריקה, לא?!"
בטח ראית את הקאמבק של ברצלונה נגד פריז סן־ז'רמן. רבים טענו שזה היה המהפך הגדול מכולם. איפה אתה ממקם אותו לעומת הגמר ב־99' בו מנצ'סטר יונייטד הפכה את התוצאה בתוספת הזמן מול באיירן וזכתה בגביע האלופות?
"זה גמר, וזה תמיד הכי גדול. ברצלונה עשתה קאמבק גדול, אבל זו שמינית. אלו היו תוצאות גדולות לשני המועדונים".
כשחקן ברצלונה בשנת 2000, חווית קאמבק. הפסדתם לצ'לסי במשחק הראשון 3:1 בלונדון וניצחתם בבית 1:5. עד כמה הפתיע אותך שברצלונה עלתה הפעם?
"כמקצוען אני יודע שכל דבר אפשרי. זה הרגע שאווירה וגורל יכולים לעשות דברים גדולים, זה היופי בכדורגל. אבל מצד שני, אתה לוקח שני מועדוני טופ עם יתרון של ארבעה שערים לפריז, והם מפסידים. מבחינתי, יותר מההצלחה של ברצלונה זה כישלון של פריז".
גם לשופט היה תפקיד משמעותי במשחק.
"הוא לקח החלטות לא נכונות שעזרו לתוצאה".
כמו שני הפנדלים שלא היו.
"הראשון יכול להיות שהיה, השני לא היה פנדל. טעויות קורות במשחק".
בשישי הבא ישראל תשחק נגד ספרד בחיחון. יש לך איזה טיפ?
"אני בטוח שבישראל מכירים טוב מאוד את האיכות של הנבחרת הספרדית. טיפ? כשאתה משחק נגד נבחרת כזו, הכי חשוב זה לרוץ הרבה, לנסות לשחק את הכדורגל שלך ולנסות לייצר מצבים. הספרדים יודעים שנבחרת ישראל היא אנדרדוג, אבל לפחות שתרגיש אתכם".
היום השחקן הכי מסוכן בספרד הוא ראמוס.
(צוחק) "בבעיטות חופשיות וקרנות הוא מאוד מסוכן. ראמוס חשוב מאוד לריאל מדריד במשחקים האחרונים, הוא שחקן מפתח ויש לו אישיות ואיכות".
מי חמשת השחקנים הכי גדולים ששיחקו איתך?
"רונאלדו הברזילאי, זידאן, רוברטו קרלוס, רונאלדו הפורטוגלי וראול. הייתי מכניס גם את ריבאלדו, היירו ובקהאם. בטח שכחתי עוד מישהו".
כולם מדברים עכשיו על מסי ורונאלדו - איפה היית ממקם את עצמך ברשימת הגדולים בהיסטוריה של המשחק?
"בשבילי, הייתי הגדול ביותר. אני חייב לחשוב כך. אני שחקן שהשיג כל כך הרבה תארים, אישיים וקבוצתיים, ואני שלם עם מה שעשיתי בקריירה. אני יודע שהיו הרבה שחקנים טובים ממני בכל ההיסטוריה, אולי אפילו בדור שלי, אבל בכל פעם שעליתי למגרש, מבחינתי הייתי הכי גדול".
מה ההבדל בין הדור הזה לשלך?
"בדור שלי היו עשרים שחקני טופ עם יכולות אישיות ותארים, היום יש רונאלדו ומסי, זה ההבדל".
אז אין עומק איכותי?
"לאו דווקא, הם פשוט טובים מכל האחרים. בדור שלי היו עשרים שחקנים ברמות הכי גבוהות, שיכולים היו להשיג כל דבר".
הייתם ברמה של מסי ורונאלדו?
"לא יודע, לא שיחקנו ביחד. עם רונאלדו זה היה בתחילת דרכו".
איך אתה רואה את הכדורגל הנוכחי?
"נראה שהאיכות ירדה, אבל אני לא משחק, אני מנתח מבחוץ. יכול להיות שאם הייתי עכשיו על המגרש זה היה שונה. מבחוץ זה תמיד נראה יותר קל".
ביולי 2000 נרשם אירוע ששינה את הכדורגל העולמי.
"אני לא זוכר את זה, אני פשוט רע בתאריכים ובסטטיסטיקה. תזכיר לי מה קרה באותו היום?".
היום בו ריאל מדריד רכשה אותך תמורת 60 מיליון יורו מברצלונה. ריסקת לבבות בברצלונה והפכת לבוגד מבחינתם.
"לא זוכר ממש".
אז את אוקטובר 2000 אתה בטח זוכר: הגעת לראשונה כבלאנקו לקאמפ נואו ובכל פעם שניגשת להגביה קרן נזרקו אליך חפצים ואפילו ראש חזיר עף לכיוונך.
"זה משהו מן העבר. עשיתי את המעבר לריאל מדריד בלב שלם".
אם יכולת לחזור במנהרת זמן לאותם ימים, היית שוב עובר מברצלונה לריאל?
"אני לא מתחרט על החלטות שעשיתי בחיי. גם אחרי החלטות רעות, כשקורה משהו שלילי, אני לא מתחרט על כלום. המעבר שלי לריאל היה חיובי מאוד, וההחלטה לעבור לשם הייתה בכדי להשיג תארים. מקצועית זה היה עבורי חשוב מאוד וריאל עזרה לי להגיע לתארים בקריירה".
מה ההבדלים בין ברצלונה לריאל?
"כמו שתי חברות גדולות. ההבדל הגדול הוא מי שמנהל את המועדונים האלו. מדובר בשני מועדונים בהם הכל ענקי, האוהדים, האווירה. יש דברים קטנים שיכולים לעשות את ההבדל".
אתה יושב בספרד ורואה את הקלאסיקו. בעד מי אתה?
"ברור שבעד ריאל, אני אוהד שלהם ומזוהה איתם".
פפ גווארדיולה היה הסנדק של ילדיך. אתה שומר על קשר?
"אנחנו לא בקשר".
חבר אחר, זינדין זידאן, מצליח מאוד בריאל כמאמן, למה אתה לא התנסית בקריירת אימון?
"לא האמנתי שזידאן יגיע לקריירה של מאמן. אני שמח שהוא מצליח בגדול וכיף לראות את מה שהוא עושה. לי יש דברים נוספים בחיים בנוסף לכדורגל. אני לומד כמה דברים גם במסגרת הכדורגל ולא רק בתחום האימון".
הפספוס ביורו 2004
היית המנהיג של דור הזהב של נבחרת פורטוגל אבל המקסימום שהשגת זה סגנות ביורו הביתי מ־2004 ומקום רביעי במונדיאל 2006. הנבחרת של רונאלדו שזכתה ביורו האחרון יותר כישרונית?
"אני לא אוהב להשוות, אנחנו שחקנים שונים בזמנים שונים. כשאנחנו התחלנו לשחק בנבחרת הלאומית, פורטוגל לא הייתה יציבה בדירוג העולמי. בנינו בשנים נהדרות מסורת שהיריבות התחילו לכבד אותנו".
יורו 2004 זה פספוס גדול מבחינתך.
"הכל זה גורל. התחלנו עם הפסד, וזה קשה מאוד בטורניר שכזה. עשינו עבודה מעולה לאחר מכן והיה לנו טורניר מדהים. בגמר היינו הקבוצה הטובה יותר, אבל הקרן שבה קיבלנו שער והפסדנו זה עניין של גורל. יכולנו לנצח, אבל לרוע המזל הפסדנו".
יש טרנד של מאמנים פורטוגלים ביבשת, יותר מכל מדינה אחרת.
"עכשיו יש דור טוב של מאמנים. לפורטוגל יש מאמנים ושחקנים טובים, וזה מעיד על האיכות של המערכת. יש לנו סוד של הישגיות שמביא אותנו למקומות האלו".
מוריניו הוא הטוב ביותר?
"הוא הדוגמה למגמה. ברור שעם כל מה שהוא השיג, הוא המאמן הכי גדול והכי טוב שהיה לפורטוגל".
מבחינתנו הטוב ביותר שהגיע לישראל היה פאולו סוזה.
"הוא חבר טוב שלי ושיחקנו יחד. הייתה לו עונה טובה בישראל ואז הוא עבר לשווייץ. עכשיו הוא כבר שנה שנייה בפיורנטינה שם הייתה לו עונה ראשונה טובה מאוד. עכשיו פחות, אבל אלו חיי מאמן, אי אפשר להצליח בכל שנה".
לפני שנתיים התמודדת על תפקיד נשיא פיפ"א. מה קרה שם?
"לא היה לי צ'אנס לנצח. הכל פוליטי, והרגשתי את זה בקמפיין ובכל ההליך. בחרתי לעזוב בסופו של דבר, אבל זה היה ניסיון טוב עבורי. אנשים צריכים לדעת איך עובדת ההנהלה ושפיפ"א חייבת שינוי גדול, ויותר דמוקרטיה. מקווה שיבנו מחדש את הארגון הזה".
מה אתה עושה כיום בכדורגל?
"אני כבר לא בהנהלה של אינטר. יש לי אקדמיות בסין, התחלתי פרויקט של קטרגל בהודו שהוא בשלב ראשוני ואני גם פועל בארה"ב".
מי הפייבוריטית שלך בליגת האלופות?
"אני רוצה שריאל תזכה, אבל יש מספר ספרדיות שיגיעו לשלבים הסופיים. תמיד ריאל, ברצלונה, באיירן ואתלטיקו מועמדות ללכת עד הסוף".
יש לי תחושה שאתה לא אחד שביומיום עוקב באדיקות אחרי משחקים.
"אני עוקב, אבל אתה צודק, לא באינטנסיביות. יש לי עוד דברים בחיים. יש לי את המשפחה, העסקים, גולף וטיולים".
לפנייה לכתב/ת 
