החיים בין הרפת למשרד

בשיתוף מועצת החלב

עבודה אחת יכולה להיות מאתגרת מספיק, אבל מה קורה כשיש לכם שתי עבודות כשכל עבודה שונה לחלוטין מהאחרת - או אם תרצו שני עולמות מקבילים? הכירו שלושה רפתנים שמתחילים את היום בחליבה ברפת, מחליפים בגדים ולאחר מכן יוצאים למשרד עו"ד, טיפול במערכות מיכון או לאימון קבוצות ספורט. ככה זה נראה מקרוב.

מהרפת למשרד עו"ד

"אני גר בסמוך לרפת כדי להשגיח עליה", מספר עו"ד ליאל דודיאן (35) שותף במשרד עורכי דין בתל אביב ומתגורר במושב פטיש בנגב המערבי, לא הרחק מהרפת בו הוא מתחיל את יום העבודה. דודיאן נחשב לרפתן ותיק ובין היתר גם חבר בדירקטוריון מועצת מגדלי הבקר.

אך למרות האנטיתזה בין שני המקצועות שבחר מציין דודיאן שהרפת היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלו. "הרפת היא משפחתית, אבל באחריותי. אני בן ממשיך שכרגע אחראי על הצד של הכספים ושיווק של החלב. גדלתי לתוך זה, עבדתי והייתי טוב בזה. היום הרפת גדולה והמשרד גדל עם חמישה עורכי דין. ככל שהרפת יותר גדלה, יש יותר אתגרים. לפעמים אני בוחר לקחת פחות תיקים כדי לאזן בין כל העיסוקים שלי", הוא מודה.

לגבי השילוב בין שני העולמות, דודיאן מספר כי " השעות לא תמיד הגיוניות וזה לא קל. אם זה לקום בשלוש לפנות בוקר לחליבה, לא לראות את האישה והבן שלי, לחזור מהחליבה, ולרוץ להתקלח כדי להספיק לצאת לתל אביב לפני שמתחילים הפקקים. יום עבודה בתל אביב מסתיים בישיבה בשבע בערב".

(צילום: ארז עבודי)

איך בכל זאת אפשר להשגיח על הרפת מרחוק? "יש לי חלון פתוח במחשב שמתצפת על המצלמות ברפת ועוד חלון פתוח של המחשוב ברפת", מבהיר. "זאת עבודה מסביב לשעון כך שההשפעה היא בעיקר על חיי המשפחה", מסכם דודיאן.

רפתן וטכנאי ב-SCR

ארנון יוקר הוא גם טכנאי מערכות מיכון חישה ובקרה וגם רפתן ביוקנעם המושבה. כשהוא נשאל כיצד משלבים את שני המקצועות יחד הוא מחייך. "האמת היא שלא הלכתי רחוק מדי, אני מתעסק בצד של המיכון ברפת". יוקר עובד כשמונה שנים בחברת SCR, חברה שבונה מכוני חליבה וציוד חליבה לפרות. "במשך היום אני עובד כטכנאי מערכות, ובבוקר אני עוזר לאבא שלי ברפת. הוא עדיין מנהל את הרפת". יוקר מציין שהוא עובד ברפת במיוחד בסופי שבוע, חופשים. "אפשר להגיד שאני עובד משרה מלאה בחוץ ועוד חצי משרה במשק".

(צילום: שרית יוקר)

מבחינתו עזיבת המשק המשפחתי והתמקדות רק בעבודה כטכנאי אינה באה בחשבון. "היה ברור שאני אעבוד ברפת המשפחתית שלנו. כל ממשיכים את העסק מדור לדור".

(צילום: שרית יוקר)

"היו תקופות שהייתי ער יותר שעות במשך היממה כדי לעזור יותר ברפת. אבל הרפת בגודלה הנוכחי, לא מסוגלת לפרנס שתי משפחות, ולכן יצאתי לעבוד בחוץ. בינתיים עוזר בתחום המקצועי והכלכלי כדי לקחת אותה קדימה, ביום שאבי יפסיק לעבוד - אחזור לעבוד במשרה מלאה במשק המשפחתי", הוא אומר.

מהחליבה להוראה ואימון כדורסל

גיא גורן נולד וגדל במושב נהלל ושם הוא גם בחר להקים את משפחתו ולהמשיך את הרפת המשפחתית. "אני בן ממשיך בעסק משפחתי - רפת שקיימת כבר 95 שנה". מי שהקים את הרפת הוא סבא רבא עבר לסבו והיום מנהל אותו אביו. "במהלך היום אני מחנך כיתה ג' במושב, מספר פעמים בשבוע אחר הצהריים מאמן כדורסל במועצה האזורית ועובד ברפת בלילות ומתי שצריך אותי. אני מתכנן לנהל את המשק בעתיד ולהמשיך את השושלת המשפחתית ברפת".

(צילום: עפר גורן)

לגבי האתגרים שיש בשילוב בין העיסוקים השונים, גיא משתף כי הוא משתדל לשלב את הדברים באופן שמאפשר לו להנות מכל העולמות. "אני נמצא ברפת בשעות אחר הצהריים, בימים שאני לא בכדורסל, בסופי שבוע, אני מורה אז יש לי חופש ביולי-אוגוסט ובחגים. בתקופות שיש לי פחות עומס אני יכול לעזור יותר ואנחנו מתאמים כך את הדברים יחד עם ההורים".

(צילום: עפר גורן)

אז איך נראה סדר היום גורן? עמוס, אבל אפשרי: "אני מתחיל לפעמים בארבע, חמש, ובשמונה הולך לבית ספר. בבית ספר יודעים שלפעמים חייבים אותי במשק. המנהל שלי יודע שאם לפעמים אני צריך ללכת לחצי שעה אז אפשר, יש גמישות. הרפת זה משהו שהוא גם לנשמה, משהו משפחתי, משהו שאני דור רביעי בו".

היו גם מקרים שהעבודה ברפת נכנסה לבית הספר: "לפני שנתיים, העברתי שיעור חשבון, ואז הייתה תקלה ברובוט- ואז כשיש תקלה הרובוט מתקשר, ובאמצע שיעור חשבון הרובוט התקשר, אמרתי לתלמידים שיש בעיה ואני חייב לראות מה קרה ברפת. אחרי שהשיעור הסתיים, הלכתי לטפל בתקלה ברובוט שהפסיק לחלוב. הרפת משפיעה על כל תחומי החיים", הוא מסכם.

בשיתוף מועצת החלב