חודש מרץ, קר בחוץ באופן קיצוני, אני לא אוהב קור, מזג האוויר קפוא עשוי לתקוע גם את הסטייט אוף מינד. בימים כאלו אני מניע את עצמי להתאמן יותר, לשחות ולעשות פעולות שישמרו על חדות וערנות. מה שמפתיע זאת התופעה של ההיפוך, אם חושבים על זה הרי פברואר הוא החודש הקר בשנה, והפעם, באופן מפתיע הוא יזכר כאחד החודשים החמים.

קר או לא, פגישות צריך לקיים, חשבתי בעודי עושה את דרכי לכיוון צ'לסי לפגוש בקפה את אורית. היא נשואה 8 שנים לקובי, שניהם עברו לכאן במסגרת רילוקשיין של קובי. אורית טוענת שמערכת היחסים שלהם במשבר והיא רוצה לדבר.הזמנו קפה והתיישבנו בפינה שקטה, מסתכלים על השלג שיורד ברכות על העיר.

מה קורה, אורית? את נראית מדוכדכת.

"זה לא מה שהיה פעם, אני חושבת לסיים את הקשר ואפילו לחזור לישראל. אני מרגישה שזה נגמר, אין בינינו שום מערכת יחסים אינטימית ולא פלא שאין ילדים, אני לא מרגישה שאני רוצה להיות קרובה אליו או לגעת בו, אני מרגישה פגועה וחסרת ערך”.

מה היית רוצה שיקרה?

"האמת שאני כבר לא יודעת, אנחנו בקושי מדברים, חיים באותה דירה שנראית יותר כמו דירת שותפים שישנים באותה מיטה. אנחנו לא עושים דברים ביחד. הוא יוצא לעבודה מהבוקר וחוזר מאוחר כשאני כבר ישנה. אני לא שואלת מה היה או איך היה, זה לא ממש מעניין אותי וגם אותו לא. בסופי שבוע אני יוצאת עם חברות והוא נשאר בבית או שיוצא עם חברים. אני לא מאמינה שזה משהו שאפשר בכלל לתקן”.

ובואי נגיד שאם היה לי מטה קסמים כזה שיכול לתקן הכל, איך היית רוצה שזה יראה?

“כמו שהיה בהתחלה, הוא היה גבוה, חתיך ומצליחן, אהב אותי ואני אהבתי אותו, הוא היה מוכן לעשות הכל בשבילי ואני בשבילו, זאת הייתה אהבה אמיתית”.

עכשיו הוא לא גבוה וחתיך ומצליחן?

היא צחקה. "כן, הוא עדין גבוה וחתיך ומצליחן”.

אז את החלק הזה אפשר לשים בצד.

"בקטע הזה לא השתנה בכלל, הוא אפילו נראה טוב יותר”.

אז בואי נתמקד במה שחסר ונראה איך סוגרים את הפער. את פורים חגגת?

"לא, זה חג של ילדים ולי אין ילדים ובכלל אין לי מצב רוח לחגיגות”.

יש מצווה בחג הזה לשתות לשכרה ולהיות במצב שבו רואים דברים בצורה הפוכה, זה לא שאני ממליץ עכשיו להשתכר אלא רק להשתמש באלמנט מסוים שיכול לעזור בדילמה הזאת, וזה להיות לרגע מישהו אחר. אני רוצה שתהיי עכשיו קובי מה שנקרא ו"נהפוך הוא”,בואי ננסה לחשוב ביחד מה קובי היה אומר על מה שקורה כאן.

“ידעתי שתשים אותי במצב לא נוח שיהיה לי קשה איתו”.

כשלא נוח צומחים, תזכרי שאין כאן עניין של נכון או לא, או טוב ורע, אנחנו מסתכלים על התוצאה ואני מזמין כל אחד לבחור. אם את רוצה שדברים יחזרו להיות כמו פעם, אז כנראה שצריך לעבור בדרך לא תמיד נוחה. בואי נשאל את קובי מה הוא הוא אומר על מה שקורה איתכם.

היא שתקה והרגישה לא נוח, מה קובי אומר על מה שקורה כאן? שאלתי בטון נחרץ.

"אורית מתפנקת. אני עובד מצאת החמה ועד צאת הנשמה, שהיא תחייה במנהטן ותוכל ליהנות, היא לא צריכה לעבוד, אני מביא מספיק כסף בשביל זה, לא הייתי עובר לכאן אם היא לא הייתה מסכימה, היא מאשימה אותי בדברים ונוהגת כלפי בחוסר כבוד, אני יודע שככה לא הייתי רוצה להמשיך”.

איך היית רוצה שזה יהיה מתוקן?

"שהיא תקשיב לי ותכבד אותי ותהיה החברה שלי כמו שהיא תמיד הייתה ובעיקר תדבר איתי”.

בואי נחזור רגע לאורית, מה אורית אומרת על זה?

"נראה לי שאני נוהגת כלפיו בחוסר הגינות ופעם ראשונה שנתבקשתי לראות את הדברים מנוקדת המבט שלו וזה מאוד שונה”.

מה את הולכת לעשות היום?

“לקחת אחריות ולדבר ולנקות את כל המשקעים שנוצרו, כעסתי עליו בעקבות המעבר לכאן, לא באמת רציתי לעבור, אבל אהבתי אותו והייתי מוכנה לזה ולא דיברתי איתו על זה, ואני מרגישה שזה מה יוצר את הריחוק ממנו והביא אותי למצב הזה".

מה שחשוב תמיד בכל מערכות יחסים זה להיות מסוגל להיכנס לנעלים של האחר ולראות את הדברים כמו שהם בלי להוסיף או לגרוע. כשרואים את התמונה ומבינים את התוצאות או ההשלכות שקשורות בהמשך אותה התנהגות, נוצרת המוטיבציה לחולל שינוי ואז יוצאים לשינוי.

תנסו, מקסימום זה יצליח.

שלמות זה מבחירה

ניסים שדה, מחזיק בתואר שני מטעם אוני' תל אביב במינהל ציבורי, מאמן לתקשורת ותוצאות, מאמן ומנחה יחידים וקבוצות, מוסמך מטעם האקדמיה של אנטוני רובינס, ומחבר הספר