הכנסת אישרה סופית את שינוי מבנה הבורסה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה, שתהפוך אותה לגוף הפועל למטרות רווח. עוד אושרה סופית הצעת חוק שקובעת מועדי תשלום מקסימליים לספקים בידי המדינה ומוסדותיה
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה.
68 חברי כנסת תמכו בהצעה, 7 התנגדו ו-1 נמנע. במסגרת השינוי המבני תהפוך הבורסה לגוף הפועל למטרות רווח, בה הבעלות מופרדת מהחברות, בדומה להליך שעברו בורסות רבות בעולם.
שר האוצר, משה כחלון, מסר כי "הבורסה הייתה נכה בשל השליטה הבנקים שהעיקה על הבורסה, על התחרות ועל עמלות לצרכן. המהות של ההצעה היא הפרדה בין בעלות ושליטה לבין מתן שירותי מסחר. הבנקים שמחזיקים היום 71% יירדו מיד עם קבלת החוק ל-36%, יאבדו שליטתם בבורסה ובכך תגדל התחרות לטובת הורדת עמלות מסחר עבור ציבור הצרכנים ותוספת נזילות לטובת הסקטור העסקי".
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי "השינוי המבני בבורסה הוא מהפכה שצפויה להפוך את הבורסה להיות תחרותית יותר, זולה יותר ויעילה יותר בדומה לבורסות המתקדמות והמודרניות בעולם בשנים הקרובות".
באוצר טוענים, כי התועלת העיקרית ביישום החוק היא הפחתה צפויה של העמלות בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים בשנה עבור הציבור. עוד טוענים באוצר, כי השינוי המבני בבורסה יפתח גם אפשרות לברוקרים זרים להצטרף לבורסה בתל אביב, מהלך שיגדיל את התחרות עם הבנקים ובתי ההשקעות, ובכך יביא להורדת עמלות מסחר בבורסה.
באוצר מוסיפים, כי השינוי המבני יאפשר לבורסה להתחרות עם הבנקים ובתי ההשקעות במימון ומתן אשראי באמצעות מכשירים פיננסים נוספים לציבור, וכן היא עשויה להיות תחליף להשקעות בנדל"ן.
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) הסתייג, ואמר כי אחד הכשלים בהצעה הוא "העובדה שלכל הפחות 500 מיליון שקל, חצי מיליארד שקל, נכסים כלואים ששייכים כיום לבורסה וצריכים לעבור לאוצר המדינה, יעברו במסגרת הצעת החוק הזו לבנקים. ישמע הציבור הישראלי ויידע שהיום הוא מוותר על 500 מיליון שקל לא לטובת ביטחון, לא לטובת רווחה, לא לטובת בריאות, אלא לטובת הבנקים. זו פגיעה לא מידתית בקניין הציבור".
ח"כ אורלי לוי אבקסיס (שהוכרזה כפורשת מסיעת ישראל ביתנו) הסתייגה אף היא מההצעה: "אין ספק שהבורסה במצבה הנוכחי חולה ויש להבריאה. אבל העברת הבעלות על הבורסה לחברי הבורסה במסגרת הרפורמה משולה לניסיון לחדש קיבוץ עייף שאינו מתפקד, באמצעות מתן סמכויות לחברי הקיבוץ הישנים – לקבוע את מבנה הקיבוץ, את הזכויות והחובות, ואת החברים שיצטרפו אליו. באנו לברך ויצאנו מקללים.
"אני לא יודעת למה משרד האוצר דואג כל כך לבנקים, שממשיכים לגזור קופונים – חמישה מיליארד שקל רק במשכנתאות, ולעשות תספורות לטייקונים על גב הציבור, אפילו שאם משק בית פרטי ייכנס למינוס הבנקים לא ידאגו לו, וימהרו לסגור לו את הצנרת. למה האינטרסים של הבנקים חשובים לאוצר יותר מהאינטרסים של האזרח הקטן? למה האוצר מעביר בחוק הזה את ההון של הציבור לבנקים – ומרבית חברי הכנסת תומכים בכך?".
הסדרת מועדי התשלום של מוסדות המדינה לספקים חיצוניים
מליאת הכנסת אישרה גם בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדו שלוש הצעות פרטיות של חברי הכנסת רועי פולקמן (כולנו), שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו). בקריאה שלישית תמכו 42 חברי כנסת ללא מתנגדים.
לפי החוק, ייקבעו מועדי תשלום מקסימליים לספקים, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או מכירת נכס. כך בין השאר, משרדי הממשלה ורשויות המדינה ישלמו תוך 45 ימים מיום המצאת החשבון או לא יאוחר מ-30 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון, אלא אם כן, מדובר בעבודות בניה הנדסאיות ואז מועד התשלום המקסימאלי הוא בתוך 85 ימים מיום המצאת החשבון, או לא יאוחר מ-70 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון.
רשויות מקומיות ישלמו תוך 45 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון, ואם מדובר בעבודות בניה הנדסאיות - בתוך 80 ימים מיום המצאת החשבון.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מן הנוהג הוא כי חברות ומעסיקים רבים משלמים לספקים ונותני שירותים תשלום דחוי, כלומר '30 או 60 שוטף'. נורמה זו מקשה על פלח נרחב של עצמאים, פרילנסרים ונותני שירות במשק הישראלי. כאשר מדובר במוסדות פרטיים אשר נקלעים לקשיי נזילות ולכן מבקשים לדחות את מועדי התשלום ניתן להבין את הדחייה, גם אם לא להצדיק אותה. אולם, כאשר מדובר במדינה, אין לעיכוב התשלום הסבר המניח את הדעת".
לפנייה לכתב/ת 
צילום: יאיר חסון
מומלצים
