גרגוריו פלטריניירי: "לפעמים אני שר במים"
שנתיים אחרי שקבע שיא עולם ב־1,500 מטר בווינגייט וקצת לפני שינחת שוב בישראל, מספר האלוף האולימפי מאיטליה על מה הוא חושב לאורך 60 בריכות, ומגלה מדוע בחר לקיים את תחרות הבכורה שלו במים פתוחים דווקא באילת. ראיון עם כוכב ים
מחר (ו') צפוי לנחות בישראל אחד השמות הלוהטים בשחייה העולמית. גרגוריו פלטריניירי האיטלקי, אלוף אולימפי ושיאן עולם בבריכות קצרות, ישתתף ביום ראשון הקרוב בתחרות הבכורה שלו בעשרה קילומטר במים פתוחים, וינסה להראות שוב לכולם שמדובר בים של כישרון.
הוא נולד בקארפי שבצפון איטליה לפני 23 שנה, והחל לשחות בבריכה המקומית שאותה ניהל אביו. "הייתי מתלווה אליו, ולאט־לאט התאהבתי בספורט הזה והבנתי שאני רוצה לעסוק בו כשאגדל", הוא מספר בראיון ל"ידיעות אחרונות", "כשהתחלתי לנצח בתחרויות, הן גם נתנו לי מוטיבציה להמשיך".
פלטריניירי התמקד בשחייה למרחקים ארוכים, מסיבה פשוטה: "הבנתי שבזה אני חזק יותר ושיש לי כישרון לכך. לכן המשכתי לשפר את מה שצריך ולהתאמן בכל פעם למרחק גדול עוד יותר".
גיבור ילדותו היה השחיין האוסטרלי איאן ת'ורפ, אותו ראה כשהיה בן שש, על דוכן המנצחים באולימפיאדת סידני. את ההשראה באופן כללי, כך הוא מספר, קיבל מאגדת הכדורסל מייקל ג'ורדן, שהוכיח כי עם כישרון והתמדה השמיים הם הגבול. ואכן, גם אחרי התארים והשיאים הבינלאומיים. מרתוניסט השחייה האיטלקי לא נח על זרי הדפנה, ובכל יום גומע מרחק מינימום של 16 ק"מ.
ועכשיו תתחרה ב־10 קילומטרים בים.
"כבר שנים אני שוחה 800 או 1,500 מטר בבריכה, ורציתי לנסות דבר חדש. עשרה קילומטרים בים פתוח יהיו שונים ומאתגרים ואני רוצה לראות גם איך ילך לי".
למה דווקא בישראל?
"כי תמיד אהבתי את הארץ הזו. אמנם ביקרתי בה רק פעם אחת, והייתי בנתניה ובתל־אביב, אבל הרגשתי מצוין גם מבחינת התחרות וגם מבחינת המקום. חוץ מזה, מעולם לא הייתי באילת וכולם סיפרו לי שזו עיר יפה מאוד, הים חם, ואין הרבה גלים שמפריעים לשחות. אני חושב שזה המקום המתאים לקיים בו את התחרות הראשונה שלי".
איך אתה שומר על מוטיבציה במשחים למרחקים ארוכים? אילו מחשבות מתרוצצות לך בראש?
"אני חושב על הכל. מה שעבר עליי במהלך היום, ומה אני רוצה לעשות במהלך הימים הבאים. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי שר. לפעמים אני מאזין לשיר לפני שאני נכנס למים, והוא נשאר לי בראש במשך השעתיים שאני מתחרה או מתאמן".
איזה סוג מוזיקה אתה אוהב?
"פופ, אבל אני מאזין לכל הסגנונות".
אתה שיאן עולם ב־1,500 מטר, בבריכה שאורכה 25 מטר. בחשבון פשוט זה אומר 60 בריכות. איך עושים זאת מבלי להתייאש?
"שאלה טובה (צוחק). אני אוהב לשחות באופן כללי, ולכן עושה זאת בשמחה. אני אוהב את התחרויות למרחקים ארוכים ונהנה מהן, ומעל הכל אני נהנה לשפר כל הזמן אלמנטים בשחייה שלי. גם באימונים, מדי יום, אני דוחף את עצמי כדי להמשיך קדימה. כמי ששוחה כל יום בין 16 ל־18 קילומטר באימונים, מרחק של 1,500 מטר הוא יחסית קצר מאוד עבורי".
אתה מעדיף בריכות קצרות או ארוכות?
"בריכה קצרה היא במובן מסוים יותר קשה. יש הרבה החלפות צד, כך שצריך לשמור על ריכוז ולא להתבלבל בספירה של 60 הבריכות. אני באופן כללי מעדיף את הבריכות הארוכות, אבל בישראל הלך לי טוב מאוד גם בבריכה הקצרה".
בכלל, מארץ הקודש יש לו זיכרונות יפים. הוא ניצח כאן במשחה ל־1,500 מ' באליפות אירופה 2015 בווינגייט, כשקבע את שיא העולם המדהים - 14:08:06 דקות. כעבור שנה השלים זכייה בזהב בבריכה האולימפית בריו, באותו מרחק. פלטריניירי עצר את השעון על 14:34:57 דקות והקדים את השני, קונור דווייר מארה"ב, בכמעט חמש שניות!
אילו חוויות אתה זוכר מחוץ למים?
"המלון שלנו היה בנתניה, אבל שם דווקא לא יצא לנו להסתובב הרבה. לאחר התחרויות נסענו לתל־אביב ואהבתי אותה מאוד. כולם אמרו לי שזאת עיר מדהימה שאפשר לבלות בה, ואכן כך היה. גם טיילתי על שפת הים וביקרתי באזור העתיק ביפו. מאוד נהניתי מהאווירה ומהאוכל המקומי".
אתה מתכוון לחומוס?
"כן, חומוס, מעורבב עם דברים נוספים".
ואיך התרשמת מהשחייה בישראל?
"אני מכיר שחיין ישראלי, מארק חינאווי, שהגיע בשנה שעברה לאיטליה והתאמן איתי כשלושה חודשים. היה לנו ממש כיף ביחד ונשארנו חברים טובים. הוא דיבר הרבה על ישראל, והזמין אותי לבקר בביתו בתל־אביב כשיגיע לחופשה מהלימודים שלו בארה"ב".
אילו טיפים אתה יכול לתת לשחיינים ישראלים, שחולמים על מדליה אולימפית?
"זאת שאלה קשה. אני בטוח שבישראל נעשית עבודה נהדרת, אבל צריך שיהיו יותר ספורטאים שעוסקים בענף. באיטליה אנחנו די חזקים, עם שניים־שלושה שחיינים שיכולים לזכות
במדליה אולימפית, אבל אם משווים אותנו לארה"ב או לאוסטרליה, אז לא ממש. אצלם יש הרבה יותר שחיינים ובערך 20 שזוכים במדליות. אני לא יודע כמה שחיינים מתאמנים בישראל, אבל כמה מהם זכו במדליות באליפות אירופה. בכל מקרה מדובר בתהליך ארוך שמצריך עבודה קשה".
להיות אלוף אולימפי בפער של חמש שניות מהמקום השני, זה אומר שאתה בודד בפסגה העולמית.
"היה כיף גדול בריו. התחלתי את התחרות חזק מדי יחסית לאחרים, הצלחתי לשמור על ריכוז גם בהמשך, והיה לי גם קצת מזל. צריך את כל המכלול הזה כדי לזכות. ההכנה שלי לאולימפיאדה הייתה מושלמת, ואחרי עבודה מאומצת של ארבע שנים, אני חושב שנעשה שם צדק".
מה תייעץ לילד או ילדה שחולמים להגיע לטופ כמו גרגוריו פלטריניירי?
"להתאמן הרבה, ובכל יום ללכת לבריכה וליהנות. כלומר לדעת להסתדר עם החברים וגם עם המים".
לפנייה לכתב/ת 
