כיסא ממוך: כך מתמודדים עם הלכלוך שיוצרת הכביסה הנקייה שלנו

האם בפעם האחרונה שחלפתם ליד שלט Sale המבשר על מבצע סוף העונה האחרון בהחלט-בהחלט, יצא לכם להרהר בכמויות הגדולות מדי של בגדים שאנחנו קונים בלי צורך ושגודשים את ארון הבגדים שלנו עד אפס מקום? כעת מתברר שלא רק שלקניה העודפת הזאת יש השפעות משמעותיות על הסביבה כשהבגדים ה"ישנים" שלנו מוצאים את דרכם לפח אחרי זמן קצר משמעותית מבעבר, אלא שגם לכביסה שאנחנו עושים לבגדים שלנו יש השפעה סביבתית שלילית אדירה.

במחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטאות באירלנד, בריטניה, אוסטרליה וקנדה נבדקה נוכחותם של חלקיקי פלסטיק שגודלם קטן ממילימטר בחופי הים. לדברי החוקרים, המקור של רוב חלקיקי הפלסטיק הזעירים הוא במי ביוב המכילים סיבי בד סינתטיים ממי הכביסה.

(צילום: shutterstock)

במחקר נמצאו החלקיקים ב-18 חופים הפזורים על פני כל שש היבשות - כלומר הם נמצאים בכל רחבי העולם, מהקוטב ועד לקו המשווה. החלקיקים הקטנטנים האלה, כך מסבירים החוקרים, מזהמים את הסביבה הימית ונבלעים על ידי בעלי חיים. ההשלכות של התופעה על בריאותם, כמו גם על בריאות המערכת האקולוגית כולה, טרם נחקרו עד תומן.

מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת קליפורניה, בדק את כמות הסיבים שמשיר מעיל סינתטי (למשל מעיל פליז) בכל מחזור כביסה. בכל פעם שהוא עובר במכונת הכביסה, מצאו החוקרים, משיר בגד כזה כשני גרם של סיבים, שמוצאים את דרכם החוצה ומזהמים את הסביבה.

המחקר מצא שבגדים ישנים יותר השילו כמות סיבים גדולה יותר מאשר בגדים חדשים, ושמכונות כביסה עם פתח עליון גרמו להשרת סיבים גדולה כמעט פי שבעה מאשר מכונות כביסה עם פתח קדמי. החוקרים סיכמו שעל פי תוצאות המחקר, ניתן לומר כי שטיפה של בגדים סינתטיים אחראית למרבית חלקיקי הפלסטיק הזעירים שנפלטים לסביבה.

כיסא מסיבים

אז מה עושים? מעבר לשינויים במחזור הכביסה עצמו - כדוגמת שינויים תעשייתיים במכונות הכביסה או בטיב הבגדים, ושינויים פרטיים שלנו בהרגלי ובתדירות הכביסה - אולי יש גם מקום למחשבה על איסוף הסיבים ומציאת שימושים שימנעו את הגעתם לסביבה שלנו?

(צילום מסך)

רעיון כזה העלה המעצב האמריקני דניאל לב קולמן, שערבב מוך (סיבי בד) מהסוג שמצטבר במייבשי כביסה עם בטון, ליצירת חומר חדש שהוא מכנה "Lintite" (בטון-מוך). את החומר, שקולמן יצר תוך שיתוף פעולה עם מכבסות בעיר מגוריו סן פרנסיסקו, הוא יצק לכיסא המורכב ממושב עשוי מהחומר החדש ולו רגלי עץ, שהוא מקווה להפוך לראשון בסדרה של מוצרים חדשים המבוססים על פסולת בדים.

קולמן מסביר שהכמויות הגדולות והזמינות של פסולת בד (300 מיליון טון בד נזרקים לאשפה בארצות הברית לבדה מדי שנה), לצד גמישותו הטבעית של החומר, הופכים אותה לאידיאלית כחומר גלם עבור מעצבים. כך, במקום שאותם סיבי בד יגיעו לביוב ודרכו אל החופים שלנו ואל בעלי החיים שבים, הם יכולים למצוא את עצמם בחזרה בבית, להפחית את כמות הפסולת וגם להמעיט את השימוש בחומרי גלם אחרים - וכך לחסוך את השימוש במשאבים חדשים.

הכתבה פורסמה באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה