"מוכיחים שאפשר"

בשיתוף מפעל הפיס

לפני ארבע שנים עמד בית־הספר היסודי הדתי באליקים בפני סגירה מאחר שנותרו בו רק 60 תלמידים. ההחלטה להפוך אותו למוסד חינוכי שבו ילמדו תלמידים ממשפחות חילוניות, דתיות ומסורתיות — וילמדו בו מורים חילונים, דתיים וחרדים — הפכה אותו לסיפור הצלחה.

כתבות נוספות במתחם המורה של המדינה

הרעיון למודל המוצלח היה של המנהלת סמדר עקרי, שזכתה לליווי ארגוני ופדגוגי מארגון "צו פיוס". "המסגרת הבית־ספרית מאפשרת לכל אחד להתנהל על פי הזהות שלו ולשמור עליה", מסבירה עקרי. "בכיתות הנמוכות מלמדים שני מורים, חילוני ודתי. יום הלימודים נפתח בתפילת בוקר, שבה נוטלים חלק התלמידים הדתיים, ובמפגש לתלמידים החילונים. למעט שיעורי הלכה, הם לומדים את כל המקצועות ביחד".

זה לא שאין מכשולים. "מורה דתייה התקשתה לראות תלמיד חילוני אוכל כריך בשרי ומיד לאחר מכן שוקולד חלבי", מספרת עקרי, "היא התייעצה עם מורה חילונית, וזו יעצה לה לצאת עד שיסיים לאכול — וכך היא עשתה".

רונית דוד, מורה שמנהלת אורח חיים חרדי, מודה שחששה בתחילת התהליך, "אך ההפתעה הייתה גדולה. אנחנו מוכיחים שאפשר גם אחרת. יש פתיחות, חברויות נהדרות, והכל תוך חיזוק שתי הזהויות, הדתית והחילונית".

אייל עידן, מורה חילוני, מספר שהוא נהנה מזה שהילדים מהקיבוץ מספרים באופן חופשי על השרימפס שיש להם בסנדוויץ’ — אבל יודעים שאסור להחליף אותו עם הילדים הדתיים. "הילדים שואלים שאלות, החילונים שואלים על כיסוי הראש של המורות הדתיות, הדתיים התפלאו לראות חיבוק בין גברים ונשים. הם רוצים להבין, אבל תופסים הכל בטבעיות".

עקרי מסכמת: "כאשר הילדים שלנו יסיימו את בית־הספר הם יהיו בוגרים בעלי אורך רוח, סובלנות והבנה".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף מפעל הפיס