לילך שם-טוב שבעלה רצח את שלושת ילדיה מתחילה מחדש
שלושה ילדים היו ללילך שם טוב עד שבעלה רצח אותם. מתוך החושך הגדול, הצליחה שם טוב להביא לפני עשרה חודשים ילדה לעולם. "אחרי הלידה עליתי לבית העלמין וסיפרתי לרוני, לאור ולעומר שנולדה להם אחות, אבל זה לא אומר שחלילה אשכח אותם". הראיון המלא - ביום שישי ב"ידיעות אחרונות"
שש שנים לאחר שבעלה לשעבר רצח את שלושת ילדיהם בשנתם בדקירות סכין, ילדה לילך שם טוב תינוקת, והפכה שוב לאימא. "שי לי באה לעולם כדי להביא אור, אהבה וריפוי", היא אומרת, בראיון ראשון מאז הלידה. "בזכותה חזרתי להיות אמא. בזכותה הבנתי שאושר זו לא מילה גסה ושגם לאם שכולה מותר לשמוח. מאז שהיא נולדה, גם הילדים המתים שלי חיים דרכי ודרכה".
עשרה חודשים מאז הלידה, התינוקת שי לי היא התשובה הבהירה ביותר למעשה האפל. "לפני שהיא נולדה, חייתי בבית עם קירות ריקים וחדרים חשוכים והייתה לי הפריווילגיה להיכנס למיטה לשעות וימים, לשים את השמיכה על הראש ולהלקות את עצמי. היום אני כבר לא יכולה להרשות לעצמי נפילות והתכנסות. יש לי תינוקת שזקוקה לי. היא עוזרת לי להתמקד בכאן ועכשיו", אומרת שם טוב.
"כשהניחו את התינוקת על הבטן שלי בחדר הניתוח, נתנו לנו רגע לבד ואני אמרתי לה שאני אוהבת אותה", היא מספרת. "שי לי התחילה לבכות וגם אני בכיתי. המון. זה היה רגע שהיו בו גם הרבה מאוד ייסורים. כי הרגשתי שאני חוטאת לרוני ולאור ולעומר.
"התרגלתי להתגעגע אליהם ולדבר רק עליהם, ופתאום תינוקת. יצור חי, מוחשי, קיים ונוכח על הבטן שלי. זה הרגיש לי כל כך מנוגד למה שהייתי עד שהיא נולדה - אמא שאיבדה שלושה ילדים ונמצאת בחושך מאוד גדול. לא ידעתי איך להתמודד עם האור שהיא הביאה. צריך גם כוחות נפשיים להסכים לראות את האור. בפעמים הבאות שאמרתי לשי לי שאני אוהבת אותה, כבר הרגשתי שזה נכון ומדויק, וממש הרגשתי שהילדים נותנים לי אישור להיות איתה. היום אני מחכה שהילדה הקטנה שלי תלמד לדבר, כדי שאוכל לשמוע שוב את המילה 'אמא', את שלוש האותיות המקודשות האלה בפה שלה".
בראיון שיתפרסם במוסף "7 ימים" בשישי הקרוב, מספרת שם טוב על הניסיונות להרות, על בן הזוג שלה שחלק איתה את הפחדים והתקוות, ובעיקר כיצד התינוקת שינתה את חייה. "בעבר נתתי לפחד להשתלט עלי", היא מספרת היום. "אבל אחרי שהתינוקת נולדה, אמרתי לעצמי, הפחד לא ינהל אותי יותר, כמו שהטרגדיה של חיי לא תנהל אותי. היא תהיה לצדי. הרבה פעמים כשאני עצובה, אני מסתכלת על שי לי ופתאום היא מחייכת אלי כאילו היא קוראת אותי. אני חושבת שהיא מכריחה אותי לצאת מהכאב, להתייחס אליה, לחייך ולהיות שם בשבילה. היא כאילו מאותתת לי שדי, כבר אין לי את האפשרות להישאב אל תוך האבל".
תספרי לה על אחיה?
אחרי הלידה עליתי לבית העלמין וסיפרתי להם שנולדה להם אחות ושקוראים לה שי לי. והיה שלב שידעתי שהם לא כועסים עליי, ושזה בסדר. ובכל זאת אמרתי להם, זה לא אומר שחלילה אשכח אתכם. אתם תמיד תהיו איתה ואיתי. ומאז אני בשכנוע עצמי מאוד גדול שאנחנו מוגנות בזכותם".
את התהליך שעברה, מעולם שחרב ביולי 2010 ועד החיים החדשים כאימא, ליוותה מצלמתו של העיתונאי והבמאי עמנואל רוזן. התוצאה היא סרט תיעודי "לילך: החיים שאחרי" בהפקת הילה מדליה שישודר ב-10 במאי בערוץ YES דוקו. במשך ארבע שנים עקב רוזן אחרי הלבטים של שם טוב, טיפולי ההפריה המפרכים שעברה, ועד ההיריון והלידה. "זה היה סרט שלא ידענו איך הוא יתפתח ומתי הוא ייגמר", אומר רוזן, "אבל המשכנו כי האמנו בתהליך ובנס של לילך".
הראיון המלא - ביום שישי ב"ידיעות אחרונות"