כשחבלה בראש מובילה לזעזוע מוח בקרב ספורטאים צעירים
זעזוע מוח היא פציעה נפוצה ומסוכנת בקרב ספורטאים צעירים המחייבת התייחסות וטיפול מתאימים, שכן, בהיעדר כאלה - עולה הסיכון לפגיעה מוחית בלתי הפיכה. כיצד ניתן לאבחן ולטפל? רגע לפני שהילדים שלכם יוצאים לעוד משחק על המגרש - אלה הדברים שצריך לקחת בחשבון
לביצוע פעילות ספורטיבית בגיל הצעיר יתרונות רבים: מבחינה גופנית הפעילות משפרת את הכושר הגופני, את תפקודי מערכות הגוף, השלד והשרירים, וחיונית להתפתחות המוח. מבחינה פסיכולוגית היא תורמת לשיפור דימוי הגוף והביטחון העצמי, ומקנה לבני הנוער ערכים חשובים כמו התמדה, משמעת, התמודדות עם מצבי לחץ ועוד. יתרונות בלתי מבוטלים אלו - מביאים לכך שיותר ויותר ילדים ובני נוער משקיעים בעידוד הוריהם את זמנם הפנוי בפעילות ספורטיבית ברמות שונות של תחרותיות.
עוד כתבות:
לשמור על הגוף כמו ספורטאים: אימון למניעת פציעות
נקע וכאבי ברכיים: 9 פציעות שכל ספורטאי חייב להכיר
כאבים של אלופים: חשיבותה של הנפש בעת פציעות ספורט
אולם, בזמן ביצוע פעילות ספורטיבית המאמץ שמופעל על הגוף והמגע עם היריבים מביאים גם לשכיחות גבוהה של פציעות וחבלות. אם עד כה עיקר תשומת הלב לפציעות ספורט התרכז במניעת פגיעות אורתופודיות כמו קרעים ברצועות, נקעים, או פגיעות שונות בשרירים, הרי שבשנים האחרונות מסתמנת מגמה חדשה: התמקדות בחבלות ראש הנגרמות לרוב ממגע ישיר של השחקן היריב או כתוצאה מנפילה. בקיצור: זעזוע מוח.
עד לפני מספר שנים היה מקובל שספורטאי צעיר שנחבל בראשו היה חוזר מיד להמשיך לשחק, אך לא כך הם הדברים היום. הסיבה נעוצה בעובדה שחבלות ראש הפכו לאירוע שכיח בצורה משמעותית כתוצאה מהתחרותיות ומאופן המשחק האגרסיבי המאפיין את גילאי הנוער. ההערכה היא שבארצות הברית כ-3 מיליון בני נוער יסבלו מזעזוע מוח בשנה: מספר עצום שמהווה כמעט 10% מסך כל פציעות הספורט. זאת עוד לאחר ההנחה שרבים מהספורטאים בכלל לא ידווחו על האירוע מחשש שלא יורשה להם לחזור לעסוק בספורט באופן מיידי.
הסיבה השנייה נעוצה במחקרים ועדויות שהתאספו בשנים האחרונות. אלו שפכו אור חדש על המגנון הפיזיולוגי של הזעזוע וחשפו קשר ישיר בין מספר הזעזועים אותו עבר הספורטאי לבין עלייה בסיכון בהתפתחות מחלות ניווניות במוח. כיום, לאור הממצאים - ענף רפואת הספורט מתמקד לרוב במניעה של פציעות מסוג זה.
סיכון לפגיעה מוחית בלתי הפיכה
בזמן חבלת ראש מופעלים על המוח כוחות גזירה גדולים אשר גורמים לתנועה של תאי המוח כנגד המעטפת המימית שמגינה אליהם מפני חיכוך עם עצמות הגולגולת. כוחות אלו גורמים לשרשרת של תהליכים מטבולים בתאי העצב אשר פוגעים ביכולת שלהם לבצע את תפקידם.
על מנת להתאושש זקוקים התאים לאספקת דם ומולקולות סוכר מוגברת אשר לרוע המזל דווקא מופחתת כתוצאה מהחבלה. דבר זה מעמיד את תאי המוח במצב פגיע מאוד, שכן, חבלה חוזרת במצב זה עלולה לגרום להרס ומוות של תאים שיובילו לפגיעה מוחית בלתי הפיכה.
מסיבה זו 90% מחבלות הראש שנחשבות בעיני רבים לקלות ולא גורמות לאיבוד הכרה - מקבלות כיום התייחסות רצינית, הרבה מעבר לחבלה דומה באזור אחר בגוף. חזרה של הספורטאי לפעילות, משחק, או אימון לאחר חבלת ראש מעמידה אותו בסיכון מוגבר, זאת משום שלאחריה מתרחשת ירידה משמעותית בקואורדינציה, בשיווי המשקל, ביכולת התכנון ובזמן התגובה.
ספורטאים שחוזרים מיידית לפעילות גופנית לאחר פגיעת ראש ללא מודעות לחומרתה, נמצאים במצב של סיכון לנזק בלתי הפיך לתאי המוח. בשל כך אין זה פלא שאיגודי הספורט העולמיים שמו להם למטרה לעלות בצורה משמעותית את המודעות לטיפול בחבלות ראש: אם באמצעות דגש על משחק הוגן יותר, ובעיקר על ידי הכרת הסימפטומים ודרך הטיפול הנכונה.
בספורט המקצועי העדרות של שחקן - פירושה הפסד כסף רב. בשנים האחרונות פותחו בדיקות ומבחנים על מנת לאבחן בדקדקנות את חומרת הפציעה ולבחון והאם הספורטאי יכול לחזור מיד לשחק. אולם, בקרב הספורט החובבני ובקרב בני נוער די בהכרה של תסמיני הזעזוע. אלו יכולים לעזור למאמנים, להורים, לשופטים, ולשחקנים בקבוצה לאבחן את הפגיעה ולא לאפשר לספורטאי הצעיר לחזור למגרש.
כיצד לאבחן, כיצד לטפל
את הסימנים העיקרים של זעזוע המוח חייבים להכיר כל העוסקים בתחום הספורט. בין הסימפטומים הנפוצים ניתן למצוא ירידה בזיכרון (30% מהמקרים) בלבול או חוסר התמצאות בזמן או במקום (45-90% מהמקרים), כאב ראש, תחושת בחילה, הקאה וסחרחורת.
כאשר מופיע אחד מסיפטומים אלו יש להפסיק את פעילותו של השחקן באופן מיידי ולהפנותו להמשך מעקב רפואי. בהמשך עלולים להתפתח סימפטומים נוספים כמו רגישות לאור, תחושה של קהות חושים, קשיים בריכוז ובביצוע משימות קוגנטיביות.
כ80-90% מהסימפטומים חולפים לרוב בפרק זמן של בין 7-10 ימים, תלוי בחומרת הפגיעה. אולם יש מקרים שהם נמשכים זמן רב יותר. עד לחלוף הסימפטומים וללא אישור רפואי - לא מומלץ לספורטאי לחזור לפעילות ספורטיבית. זאת מכיוון שלמרות היעלמות הסימפטומים תאי המוח טרם הגיעו להתאוששות מלאה.
אם בעבר הגישה הרפואית הרווחת הסתמכה על מנוחה כטיפול היעיל ביותר, מחקרים מהשנים האחרונות הראו שישנם אמצעים שבהם ניתן להקל משמעותית על הספורטאים הסובלים ולזרז את ההחלמה. על מנת להקל על הסימפטומים פותחה תוכנית טיפולית כמו זו של המרכז הרפואי בפיטסבורג אשר נועדה לזרז את התאוששות. פרוטוקול התוכנית ממליץ על הטיפולים הבאים:
טיפול במערכת הראייה: כתוצאה מהפגיעה חלק מהספורטאים מדווחים על כאב ראש וקושי במיקוד הראייה שבא לידי בקושי בקריאה ובעייפות. הסיבה נעוצה בחוסר התיאום בין מערכת הראייה למוח המתרחש כתוצאה מהפגיעה. תרגול קל של מעקב אחר חפצים ותנועות הצוואר עשוי לשפר את חומרת הסימפטומים.
פעילות אירובית הדרגתית: ביצוע פעילות אירובית הדרגתית כמו הליכה, ריצה, או רכיבה על אופניים נמצא כמקל על הסימפטומים, כל עוד הוא מתבצע בהקשבה לגוף. הסיבה היא שבזמן פעילות מוגברת זרימת הדם למוח ומופרשים חומרים אשר עוזרים לתאי המוח להתאושש בצורה מהירה יותר מהפגיעה.
טיפול בכאבי הצוואר: הפגיעה עצמה אמנם מתרחשת באזור הראש אולם גם שרירי הצוואר סופגים חלק גדול ממנה. מעורבות של שרירי הצוואר בחבלה גורמת לכיווץ חזק של שרירי הצוואר ולהופעת כאבים. נמצא ששרירי צוואר חזקים יותר מפחיתים משמעותית את חומרת הפגיעה. טיפולים כמו עיסוי מקומי של השרירים באזור הצוואר נמצאו כמקלים משמעותית על הכאבים.
הפחתה בעומס הלימודים: אחד הסימפטומים של פגיעת ראש היא ירידה זמנית ביכולת הקוגניטיביות וקשיים בריכוז. על מנת לתת למוח להתאושש מומלץ להקל בעומס הלימודי: הפחתת שעות הלימוד והקלה בדרישה לביצוע מאמצים קוגנטיים.
משטר שינה: לשינה חלק חשוב בשיפור התפקוד המוחי. למרות הרצון להימנע משינה קצרה במהלך היום חשוב להקפיד על שינה רציפה וארוכה במהלך הלילה ההכרחית להתאוששות.
הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט במכון פיזיולייף בהרצליה לפיזיותרפיה שיקום וכושר אישי
נורא יותר מזעזוע מוח: ניק תומפסון ניצל בנס כאשר מסמר חדר לראשו. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
