מישראל לסינגפור: הסייבר המקומי מופץ לעולם
רגע לפני שכולנו נסעד סביב שולחן הפסח, 11 חברות וסטארט-אפים ישראליים מתחום אבטחת המידע יצאו לסינגפור במסגרת משלחת של יחידת הסייבר במכון היצוא, על מנת לפגוש משקיעים ושותפים עסקיים למטרות שיתופי פעולה ועסקאות עתידיות. מי הן החברות? בואו להכיר את מובילות הסייבר הישראלי
השבוע (שלישי) יצאה משלחת של יחידת הסייבר במכון היצוא, בשיתוף משרד הכלכלה ומטה הסייבר ו-11 חברות ישראליות לסינגפור על מנת ליצור שיתופי פעולה ועסקאות מכירה עם חברות, תאגידים ומשקיעים בסינגפור עצמה. "המטרה העיקרית שלנו היא לקדם את התעשייה", אומר מנהל יחידת הסייבר במכון היצוא, אחיעד אלתר. "אנחנו עושים זאת על ידי סיוע ביחסי ציבור, ייעוץ, אירועים כמו תערוכות וכמובן משלחות".
אלתר מפרט כי השיטה ליצירת משלחת היא הקשבה, הכוונה ומעקב אחר כל החברות הישראליות שעובדות עם המכון, במקביל לעבודה עם נספחי משרד הכלכלה במדינות היעד, יועצים מקומיים ואפילו החברות עצמן, אשר מכירות בישראל כמקור מרכזי בתעשיית הסייבר העולמית.
"אנחנו מכניסים את כל הנתונים, הצרכים, הפתרונות והמוצרים שהסטארט-אפים הישראליים והחברות בחו"ל נותנים לנו, וביחד בונים פלטפורמות לקידום החברות", מסביר אלתר.
"לפני כל פעילות, אנשי יחידת הסייבר במכון מכינים חומרים שיווקיים המופצים באמצעות הנספח הכלכלי במדינה הרלוונטית. החברות הזרות, מקבלי ההחלטות ומנהלי אבטחת מידע בוחרים מי מבין החברות הישראליות הן רוצות לשמוע ולהכיר. במסגרת המשלחת הצפויה להתקיים השבוע יערכו 8 אירועים המחולקים לפי סוג החברה המקומית או משקיע והחברות שנבחרו. לדברי אלתר, שיטת החלוקה עוזרת לשני הצדדים להיות ממוקדי מטרה וקשובים לכל המידע שנפרס לפניהם.
מה ייחשב כהצלחה בעיניכם?
""עצם העובדה שהצלחנו להפגיש 11 חברות ישראליות עם כ-200 גורמים בסינגפור היא כבר הצלחה עצומה", אומר אלתר. "כמעט ואי אפשר לכמת הצלחה במספר או לסגור עסקאות באותו רגע בסוג אירועים כמו המשלחות. אבל עצם היכולת להפגיש בין הצד הישראלי לעולם היא שמקדמת ובעצם מפיצה את היכולות של החברות והסטארט-אפים הישראליים", מסביר אלתר ומוסיף שאפשר לראות זאת בכך, שרוב מי שנמצא בתחום הסייבר מייחס לישראל מקום של כבוד בייצור וביצוא של מוצרים מהשורה הראשונה.
רגע לפני שהן עולות על המטוס להפיץ את בשורתן, ביקשנו לדבר ולהכיר שלוש חברות מתוך ה-11 אשר מרכיבות את המשלחת.
חומת ההגנה שנותנת לך ביטחון
כשעולם הסייבר הולך ונעשה צפוף יותר ויותר, מייסדיה של ספיו סיסטמס חיפשו בעיה בלי פתרון. הם הכירו בצבא לפני כ-25 שנה תוך שירות בתפקידים שהשתיקה יפה להם, ומאז הלכו והתמקצעו בתחום אבטחת המידע, תוך התמקדות בתת-תחומים שהחברות הגדולות טרם הכירו.
"ספיו (הגנה חתומה בלטינית) קמה לפני כשנה, באמצע 2016, כחברה השלישית בקבוצה", אומר מנכ"ל החברה, יפתח ברטשפיז, ומוסיף כי "הייחוד שלנו מול חברות אחרות בתחום בא לידי ביטוי באבטחת שרשרת האספקה.
"בזמן שההתקפה הבאה יכולה לבוא מכל מערכת או ציוד שהחברה עובדת איתו, מהמקלדת והעכבר ועד המכשיר לקריאת כרטיסי אשראי, אנחנו נותנים את חומת ההגנה שנותנת לך ביטחון, תוך שימוש בפתרון שברובו תוכנתי וחלקו חומרי".
לדבריו, הם פונים בעיקר לגופים פיננסים כמו בנקים וחברות ביטוח. אך מטרת העל של החברה היא להיות הפתרון הברור ללקוחות שמחפשים הגנה. לאחר שהשתתף בעבר במספר משלחות של מכון היצוא, ברטשפיז מעיד שברגע שצצה מולך ההזדמנות, פשוט אסור להגיד "לא".
"במשלחות האלה הם (מכון היצוא. ל"צ) יודעים להפגיש אותך עם הגופים והאנשים הרלוונטיים. כחברה קטנה, היכולות שלי להגיע לאנשים הנכונים בהזדמנויות הנכונות מוגבלות. המשלחות של מכון היצוא הן הזדמנות לקבל את הבמה המושלמת עם הקהל המושלם ומלוא תשומת הלב", מסביר ברטשפיז.
למה דווקא סינגפור?
"סינגפור ידועה כפייבוריטית בתחום הסייבר. יש שם תמיכה והכוונה לפיתוח אבטחת המידע מצד הממשלה, והדרישה של המשק המקומי לענף היא משמעותית".
"צועדים לאן שהשוק רוצה אותנו"
לאחר עתודה ושירות של 7 שנים ביחידת 8200 בצה"ל, מנכ"ל ווטירו, איתי גליק, חבר לסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, אביב גרפי, וביחד שמו לב שניתן לפרוץ לכל חברה בקלות יחסית באמצעות קובץ רגיל המצורף למייל.
הפריצה הפשוטה הזו הביאה את השניים לייצר טכנולוגיה חדישה בשם CDR הרשומה כפטנט בארה"ב, אשר בניגוד למקובל כיום, היא מייצרת קובץ חדש לחלוטין הזהה לקובץ שנשלח, ללא הוירוסים שצורפו למקור.
"בואי נדמה את הדואר האלקטרוני לשדה תעופה והקובץ המצורף למזוודה", מסביר גליק. "רגע לפני שאנחנו עולים למטוס שייקח אותנו לחו"ל, עלינו לעבור בשיקוף המזוודות. במקרים בהם פצצה הוחבאה במזוודה, מכונות השיקוף לאו דווקא יגלו אותה.
"הטכנולוגיה שלנו למעשה לוקחת 'מזוודה' חדשה לחלוטין, זהה לזו המקורית, שמה בתוכה את כל הבגדים והחפצים של הנוסע, להוציא את הפצצה המוחבאת". לדבריו, מעבר להגנה שהטכנולוגיה נותנת על הקבצים המצורפים למיילים, היא גם מגינה על עצמה מפני חיקויים, גניבות או פריצות, כך שהיא חסינה בפני אלה שמטרתם לפגוע.
נכון להיום ווטירו (ריפוי בלטינית) נותנת שירותים לחברות של מעל אלף עובדים, ובעתיד הם מתכננים לגדול ולהרחיב את קשת הלקוחות עם חברות קטנות, תוך שירות תלוי ענן.
"אנחנו עושים צעדים קטנים איפה שהשוק רוצה אותנו", מספר גליק ומוסיף שבשנים האחרונות ישנה תנופת מכירות מאסיבית בעיקר מכיוון אסיה פסיפיק ואוסטרליה, ורק באפריל האחרון גויסו 4 מיליון דולרים מקרן ההשקעות רדפילד האוסטרלית.
מה אתה מצפה מהמשלחת הקרובה?
"כבוגר מספר משלחות בעבר, למדתי שיש להן יכולות חשיפה שקשה להגיע אליהן בדרך אחרת. גם במידה ולא נסגרה עסקה באותה הזדמנות, הכרת את הצד השני, למדת והחכמת ממנו מה הוא מחפש, כך שתוכל לפתח ולגדול לכיוונו, ובהזדמנות הבאה כן תוכלו לחתום על חוזה".
ממעמקי המיתולוגיה הרומית למחשב במשרד
יום אחד מייסד ומנכ"ל מינרווה (אלת החוכמה והתחבולה במיתולוגיה הרומית), אדי בובריצקי, נתקל בפרסומת לחברת אבטחת מידע, אשר מציגה בסרטון מצויר שתי נוזקות (וירוסים) אשר חודרות למחשבי ארגון מסוים ומתייעצות ביניהן האם כדאי לקרוא לחבריהן שהצטרפו.
במהלך הצפייה, הכה במוחו של בובריצקי הרעיון, "למה שלא נמציא פתרון שיגרום לאותן נוזקות לחשוב שלא כדאי לקרוא לאותם חברים". הוא חבר לארז בריימן שהכיר משירותו בחיל הים, וב-2013 השניים, בשיתוף עומרי מויאל, הקימו את מינרווה, חברה לאבטחת מידע אשר מתמחה בהגנה על מכשירי קצה, כמו מחשבים ולפטופים.
לאחר כשלוש שנים בהן הייתה מתחת לרדאר, מינרווה יצאה לאוויר ב-2016 וקטפה פרסים בתחרויות בארץ ובאירופה על היותה חברת הסייבר החדשנית ביותר.
למעשה, המוצר שלה מתבסס על דימוי סביבה מאובטחת. "דמייני צוללת ענקית שמצליחה להסוות את עצמה מתחת למים, אבל כשהיא מעל פני הים היא חשופה לחלוטין", מסביר בובריצקי ומוסיף, "לכן, רגע לפני שהיא עולה, מפעילי הצוללת מסתכלים בפריסקופ על מנת לוודא שאין איום בקרבת מקום.
"עכשיו בואי נדמה את הצוללת להאקר ששולח את הוירוס או הנוזקה, ושולח את הפריסקופ לוודא שהשטח פנוי על מנת לעלות ולתקוף. המערכת שלנו למעשה מדמה חומת הגנה. היא מציגה 'בכאילו' ישנם שוטרים וחיילים שמחכים שצוללת ההאקר תעלה מעל פני הים, על מנת שיוכלו לעצור אותה. ולכן גם במידה וההאקר הצליח לחדור למחשבי הארגון, הנוזקות אותן הוא שולח נשארות רדומות וללא כל השפעה או פגיעה".
נכון להיום מינרווה מונה כ-24 עובדים, היא מתמקדת במתן אבטחת מידע לארגונים קטנים ועד תאגידי ענק, ויש לה כ-20 לקוחות שרובם נמצאים בארה"ב. "הלקוחות שלנו באים מכל ענפי התעשיה הקיימים, החל מבריאות ועד פיננסים", מספר בובוריצקי.
לדבריו, מטרת העל של החברה היא להגדיל את ההכרה במוצר שלהם ולהתרחב לשווקים נוספים באירופה ובמזרח. כיוון שהשתתפותם בשתי משלחות קודמות של מכון היצוא היו כל כך מוצלחות, ברגע שנתקלו בהזדמנות למשלחת נוספות – אי אפשר היה לסרב.
מה הן הציפיות שלך מהמסע בסינגפור?
"אנחנו עובדים עם המכון במשך שנתיים והם מביאים לנו ערך גבוה מאוד. התרשמנו מהסדר והארגון בהם הם עובדים ואיכות הארגונים במדינות היעד אליהן אנו מגיעים. נכון להיום, סינגפור היא המדינה הכי יציבה במזרח הרחוק, שידועה כמדינה שאוהבת ומחפשת פתרונות לאבטחת מידע. אנחנו מצטרפים על מנת לפגוש אנשים שיהיו הפנים שלנו באזור זה של העולם, כמו גם להכיר לקוחות פוטנציאליים חדשים.
בשיתוף מכון היצוא
לפנייה לכתב/ת 
