אנחנו האויבים הכי גדולים של עצמנו
מפגינים נגד המדינה, תומכים בארגונים אנטי-ישראליים ואפילו מאיימים בפיגועים - החמץ האמיתי שעלינו לנקות ולבער מקרבנו לקראת הפסח הוא השנאה שלנו זה לזה. הרב לייטמן על שורש התופעה המוזרה של שנאת היהודים את אחיהם היהודים
בשיתוף קבלה לעם
הם שואפים להיות הסמל לאחווה ברחבי ארה"ב, מקום שבו יהודים יכולים ליהנות מחוגים, מספורט ומפעילויות חברתיות קהילתיות, אלא שמרבית מרכזי הקהילה היהודיים (JCC) הפכו למטרות של שנאה. כל התרעה על מטעני נפץ במרכזים הובילה לפינוי היסטרי של ילדים, להצבת אנשי ביטחון רבים במוסדות היהודיים ולהתגייסות ההורים להסעות הלוך וחזור. בעוד הפחד מתעצם ומחלחל בלבם של היהודים, הגיעה בשבוע שעבר בשורה מפי ה-FBI: מקורם של רוב האיומים אינו תנועות טרור או מוסלמים קיצוניים, כי אם צעיר יהודי בן 19 מאשקלון, שמחזיק גם באזרחות אמריקנית. עם יהודים כאלה, מי צריך אויבים?!
אמש נערך באו"ם הכנס נגד תנועת ה-BDS שקוראת לחרם על ישראל. בזמן שמדינת ישראל וארגונים יהודיים הצליחו סוף סוף לגייס תמיכה בינלאומית מספקת כדי להיאבק במדיניות האנטי-ישראלית והאנטישמית של ה-BDS, מתגלה כי הרבה מאוד יהודים וישראלים נמנים על הפעילים המובילים בו, והתנועה אף זוכה לתמיכה מצד ארגונים ישראליים.
שנאה עצמית יהודית
השנאה העצמית בקרב העם היהודי לא נולדה עם תנועת ה-BDS או בעקבות האמירות נגד המדיניות הישראלית שנשמעות מפי היהודים האמריקנים הבולטים, ג'ורג' סורוס או נועם חומסקי. לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל נאלצנו להתמודד עם מחלוקות אשר קרעו אותנו מבפנים, ולרוב התלקחו למלחמה כוללת. מרד החשמונאים, לדוגמה, שהתחולל 160 שנה לפנה"ס, היה בעיקר מרד של יהודים נגד היהודים המתייוונים שתמכו בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל.
כשהיהודים נפגשו לראשונה עם התרבות ההלניסטית ביוון העתיקה, משפחות יהודיות רבות מיהרו להתייוון ולהמיר את דתן. השמות הפרטיים והלשונות הוחלפו, מנהגים יווניים אומצו, התורה תורגמה ליוונית, וחלה היטמעות תרבותית כוללת של היהודים בתרבות יוון. בהתאמה, ננטשו ערכי האחדות והערבות ההדדית שאפיינו את עם ישראל והגנו עליו לאורך השנים, ואגואיזם, סגידה ל"אני", הישגיות ותחרות דורסנית אומצו בהתלהבות.
טיבריוס יוליוס אלכסנדר - בנו של ראש הקהילה היהודית באלכסנדריה, שאביו תרם זהב לציפוי שערי בית המקדש - נעשה לדמות היהודי האנטישמי שסמלה את אותה התקופה. טיבריוס מונה להיות יועץ לענייני יהודים בממשל של הקיסר הרומאי טיטוס - המצביא שדיכא את המרד הגדול והחריב את בית המקדש השני. עוד קודם, כאשר שימש אלכסנדר כנציב מצרים, הוא ניסה לרסן את זעם היהודים במהומות הדמים שפקדו את העיר. משלא עלה הדבר בידו, לדברי ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), שילח בהם את הצבא הרומי שבפיקודו, ומספר ההרוגים היהודים הגיע ל-50 אלף נפש.
תהליך דומה חל בספרד שנים ספורות לפני תחילת האינקוויזיציה. אלפי יהודים התנצרו, בעיקר מרצונם החופשי, אך הגזענות האנטישמית גאתה, ולבסוף האינקוויזיציה קמה לתחייה, "הנוצרים החדשים" הואשמו לשווא, ונשרפו. גם בראש האינקוויזיציה עמדו יהודים שהמירו את דתם. ידוע שסבו של תומאס דה טורקמדה, "האינקוויזיטור הגדול של ספרד" ומראשי התומכים והפועלים לגירוש יהודי ספרד, היה גם הוא יהודי. לא צריך להרחיק לכת, רק לפני כשמונים שנה תמכו חברי ארגון יהודֵי גרמניה במפלגה הנאצית. ההיסטוריה גדושה באינספור דוגמאות של יהודים אשר חשו ניכור כלפי בני עמם, פיתחו עוינות אובססיבית והקדישו את חייהם לשלילתו של העם היהודי. אם יש שנאה יותר אי-רציונלית מהאנטישמיות, זו האוטו-אנטישמיות - שנאה עצמית יהודית.
על כל פשעים תכסה אהבה
לפני כשנתיים פרסמתי ב"ניו יורק טיימס" מאמר תמציתי בשם "מי אתה עם ישראל?", מאמר שנתן מענה לשאלות על השורש הייחודי של עם ישראל ועל הסיבה לאנטישמיות. די להבין את התשובות לשתי השאלות הללו כדי לקבל אחיזה במציאות המעורפלת.
מקורותיו של העם היהודי אינם מבוססים על מיקום גיאוגרפי, על קרבה ביולוגית או אתנית, כי אם על רעיון רוחני. הראשון שקשר בינינו היה אברהם, לכן הוא מכונה בפינו אברהם אבינו.
אברהם חי בתקופה סוערת במיוחד בממלכת בבל העתיקה, תקופה שבה האגו האנושי זינק עד השמים, כמתואר בסיפור מגדל בבל, והפריד בין התושבים שחיו עד אז בשלוות עולמים. אברהם שחזה במו עיניו כיצד הבבלים הולכים ונעשים עוינים, ידע את סיבת הדבר. הוא הכיר את חוקי הטבע והבין את אופן פעילותו ההרמונית – כל כוח שקול לכוח הופכי לו, וקיים איזון מושלם בין טוב לרע, חיבור ופירוד, כוח וחולשה וכן הלאה. באותה עת אברהם זיהה שטבע האדם, שלא כמו שאר חלקי הטבע, לא מאוזן לחלוטין. בתוך האדם ובין בני האדם שולט יצר הרע, וכמו שכתוב בתורה: "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח', כ"א).
אברהם הבין מיד כי כל עוד השנאה תשלוט בין הבבלים והם לא יאזנו אותה באהבה, הם עלולים להמיט על עצמם אסון וקריסה חברתית. הוא סיפר לכל בבלי שחפץ בכך שהחברה האנושית חייבת לטפח את הרגשת החיבור והאחווה כתרופה לפירוד ולשנאה. כפי שכתב הרמב"ם, הצלחתו של אברהם בקרב העם לא מצאה חן בעיני נמרוד מלך בבל, ולכן גירש אותו מממלכתו. אלא שאברהם המשיך להפיץ את רעיונותיו גם בדרכו אל הגלות, וקיבץ סביבו רבבות תומכים שאותם חינך על-פי עיקרון פשוט אחד: כאשר השנאה מתפרצת - כסו אותה באהבה. מאות שנים לאחר מכן המלך שלמה מסכם את העיקרון במילים: "שנאה תעורר מְדָנִים, ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י', י"ב).
הייעוד: לפזר אהבה בעולם
חרף מאמציהם להתחבר, תלמידיו של אברהם לא נחשבו לאומה כל עוד לא השיגו והפגינו רמה פנימית יציבה של חיבור וסולידריות ביניהם. רק למרגלות הר סיני, כאשר התחייבו לחיות "כאיש אחד בלב אחד", נעשו לעם. אז הם קיבלו לראשונה את המשימה: "להיות אור לגויים", כלומר, להפיץ לעולם את שיטת החיבור שנתגלתה ביניהם.
לאורך הדורות העם היהודי פיתח את שיטת החיבור, המכונה בימינו חכמת הקבלה, ודאג להתאים אותה לרוח הזמן. אהבה על פני שנאה נתקבעה לעד כעיקרון המוביל לחיים טובים, ורק חכמת הקבלה סללה את הדרך לשם. מסופר כי כאשר בא גר להלל הזקן וביקש שילמד אותו את כל התורה על רגל אחת, השיב לו הלל: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זאת היא כל התורה כולה" (תלמוד בבלי, שבת ל"א, א'). מאוחר יותר טבע רבי עקיבא ל-24 אלף תלמידיו את הכלל: "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה".
כל עוד שמרו היהודים על כלל זה, הם שגשגו ופרחו בכל מקום שבו חיו. אולם כאשר באופן טבעי האגואיזם גבר והשנאה כרסמה בתוכם והפרידה ביניהם, הם נחלקו לחוגים, לכתות ולמגזרים, הסתגרו בתוך עצמם ונעשו אדישים לזולתם. כל התורה שהנחילו האבות היטשטשה, והיהודים החלו להתבולל או לפצל את היהדות לזרמים פחות תובעניים, שנתנו ביטוי לאגואיזם. רבים מהם נבלעו בין אומות העולם, ולפעמים, כמו במקרה של המתייוונים, הפכו לאויבים מושבעים של היהדות.
השנאה העצמית היהודית נטרלה את תפקידה של האומה הישראלית להפיץ את שיטת החיבור לעולם. אולם מהזהות היהודית לא ניתן לברוח או להתעלם, גם לא דרך התבוללות בתרבות המקומית, כי "אם יהיה נדחך בקצה השמיים, משם יקבצך ה' אלוהיך ומשם ייקחך" (דברים ל', ד'). השבוע ביקר בישראל פרופ' אנדרס צ'יק מגרמניה, שהציג מחקר המוכיח שלפחות רבע מהגרמנים הם אנטישמים מוצהרים, נתון אשר מוכיח כי האנטישמיות שבה להיות נפוצה ברחבי גרמניה. איש לא רואה ביהודים חלק אינטגרלי מהחברה האירופית, היהודים נתפסים כזרים, סיכם הפרופסור.
לעולם ניחשֵב כזרים. נמשיך להיות מנודים ונרדפים עד שנכסה באהבת אחים ובערבות הדדית את שנאת החינם שהובילה לחורבן בית המקדש. רק כאשר נכיר בכך שהערך העליון המחבר בינינו זו האחדות, ושכל ייעודנו הוא לחלוק את שיטת החיבור עם אומות העולם, נהיה רצויים ומבוקשים בכל מקום בעולם.
בתקופה זו של השנה, כשמשפחות מתארגנות להתכנס יחד כדי לחגוג את חג הפסח, חג החירות, עלינו לזכור שהעבדות היחידה שטרם השתחררנו מכבליה היא העבדות שלנו לאגו. שנאת החינם לאחינו היהודים היא החמץ שעלינו לבער. גם אם נשתדל לחבר לבבות רק למשך שבעת ימי החג, זו תהיה המתנה הטובה ביותר שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו, לאומה שלנו ולעולם כולו לרגל חג הפסח. חכמת החיבור בידינו, בואו נשתמש בה ונעשה כמיטב יכולתנו להיות יהודים אמיתיים, מאוחדים באהבה שמכסה את כל הפשעים, באחווה ובערבות הדדית.
חג פסח שמח וכשר מִיֵצר הרע!
הרב ד"ר מיכאל לייטמן
עומד בראש תנועת קבלה לעם
העולמית, ומדי יום מעניק שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66 ב-HOT ובאתר האינטרנט. התנועה מזמינה את כולם לבוא וללמוד את חכמת החיבור המבוססת על כלל היסוד של העם שלנו, "ואהבת לרעך כמוך". לפרטים על מעגלי שיח חווייתיים ברחבי הארץ ועל מסלולי הלימוד חייגו: 1-700-509-209 או צרו קשר כאן
.
בשיתוף קבלה לעם
לפנייה לכתב/ת 
