מיוחד: עשור לחוק נגד העישון - כל מה שצריך לדעת
כמה דו"חות רשמו העיריות? כיצד התמודדו בתי המשפט עם הגבלת העישון במקומות בילוי? ומי מבין 120 חברי הכנסת מעשן? הצצה לפרויקט מיוחד שיתפרסם ב-ynet בסוף השבוע
לפני כעשר שנים נכנס לתוקף תיקון לחוק שנראה אז משונה ואפילו בלתי ישים: ישראלים וישראליות שיוצאים לבלות ורוצים להדליק סיגריה ייאלצו אחר כבוד לצאת החוצה - לקור או לחמסין - כדי שהעשן שלהם לא יחדור לריאות של אחרים, יסריח להם את הבגדים או יחנוק את המקום. עשור חלף מאז, ואף שהמצב בשטח אינו מושלם מבחינת יישום החוק והאכיפה שלו, אי אפשר להשוות את איכות האוויר לזו של 2007 וקודם לכן.
במלאות עשור לתיקון לחוק ניתן לבחון כעת את המשמעויות הנוספות שלו, מעבר לאיכות האוויר של המבלים, והכוונה היא בעיקר לאלה הכלכליות והמשפטיות. האם הפנמנו את המסר?
לפי הנתונים שיפורסמו ב-ynet בפרויקט המיוחד בהמשך סוף השבוע, מאז כניסת החוק לתוקף ירד שיעור המעשנים בישראל בכ-3.5% ומספר חפיסת הסיגריות הנמכרות בארץ מדי שנה ירד בכ-22 מיליון, אבל הכנסות המדינה ממסים על סיגריות הוכפלו לכ-5.5 מיליארד שקל בשנה. במקביל, עשרות תביעות הוגשו בנושא נגד מעשנים במקומות בילוי ובמקומות ציבוריים, אבל קשה למצוא אחידות בין פסקי הדין הללו.
בפרויקט "אין עשן" מסכם ynet את המגמות והבעיות של מהפכת הסיגריות הגדולה: כמה דו"חות רשמו העיריות השונות למעשנים ובעלי עסקים? כמה משקיעות חברות הטבק בפרסום? כיצד התמודדו בתי המשפט עם התיקון לחוק? וגם: מי מנבחרי הציבור שלכם עדיין מסתובב עם קופסה בכיס?