דעה: מזימת הטרולינג הרוסי ברשתות החברתיות
באמצעות התקפות מתוחכמות בדרך של מניפולציה ופרסום מכוון של מידע כוזב, והשגת שליטה על מידע, הצליחו הרוסים לשבש תחושות ביטחון, ולהסיט קשב ציבורי ותקשורתי במערב לגביי הנעשה בשטחי הלחימה באוקראינה וסוריה וכן להשפיע על בחירות בארה"ב ואירופה
ההכרזה בוועדת המודיעין של הסנאט האמריקני על כך שהאקרים בתשלום פעלו ליצירת "פייק ניוז" כדי למנוע את בחירת הילרי קלינטון ופועלים גם בבחירות בצרפת ובגרמניה, משקפת את המגמה שבה רשת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט משמשות ככלי מרכזי להשפעה ועיצוב תודעה. עדיין מוקדם להעריך את תוצאת חקירת הסנאט בנושא, אך ניתן ללמוד גם ממקרי בוחן מהשנים האחרונות שבהם נעשה שימוש מדינתי מערכתי לעיצוב תודעה לטובת אינטרסים רוסיים.
במשך תקופה ארוכה מאז פלישתה לחצי האי קרים בתחילת 2014, רוסיה מנסה לשבש את הבנתו של המערב לגבי הנעשה במלחמה על ידי הצפה של תוכן חסר ערך באתרים חדשותיים ודפי מדיה חברתית שונים. השימוש בשיטה זו נעשה בעיקר על ידי "טרולים" - אלו פועלים מעשרות אלפי חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, מפרסמים ספאמים, ומידע לא נכון בבלוגים וקבוצות דיון.
מטרת הטרולינג הרוסי היא לא רק לנסות לשכנע בעד השקפת עולם מסוימת, אלא לשלוט באופן זרימת המידע. בנוסף, בזירות המדיה בהן פועלים גורמים רוסיים, ישנו ניסיון לערער את אמינות אתרי האינטרנט "המותקפים" כמקור מידע. אמצעי נוסף הינו שימוש של הרוסים בקמפיינים של לוחמה פסיכולוגית. קמפיינים אלה מתמקדים בהפצת מסרים חתרניים או מסיתים, כלפי קבוצות חברתיות שונות ומטרתם היא ליצור פילוג בדעת הקהל.
האיחוד האירופי נמצא כיום במוקד התעמולה הרוסית על יד שימוש במערך ענף של ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט. הציר המרכזי של המערך הוא רשת הטלוויזיה הבינלאומית RT- (Russia Today). ערוץ זה תוקצב בשנת 2015 בסכום של 400 מיליון דולרים והוא מתוכנן להתפרש על פני מאה מדינות ברחבי העולם. לצדו, פועל בסנט פטרסבורג המרכז לחקר האינטרנט, שפועל 24 שעות ביממה להפצת טרולינג רוסי.
רוסיה גם מעפילה את הלוחמה התודעתית שלה מול מדינות שונות על ידי מתקפות סייבר. מתקפות אלו מבוצעות כלפי מגוון רחב של תשתיות ואתרים, וחלק מן התקיפות מכוונות כלפי גורמים ספציפיים במדינות היעד, המפיצים מידע המנוגד לנרטיב הרוסי.
דוגמה לתקיפה כזו מגיעה מפינלנד: בחודש אפריל האחרון, האתר של קבוצת התקשורת Veli-Pekka Kivimäki ספג מתקפת סייבר רוסית. קבוצה זו מורכבת מעיתונאים, אשר חותרים לחשיפת האמת בנוגע למלחמה המתחוללת באוקראינה. באותו הזמן, האתר של מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי הגרמני (מפלגתה של מרקל) ספג גם הוא מתקפה.
בגרמניה הפיצה התקשורת הרוסית בשנה שעברה אתרי חדשות וברשתות החברתיות "ידיעה חדשותית", לפיה ילדה ממוצא רוסי המתגוררת בגרמניה נאנסה על ידי פליטים. העובדה כי המשטרה הגרמנית לא מצאה שום סימוכין לסיפור, לא פגעה בהפצת הדיווחים, אלא גרמה לתקשורת הרוסית להציג את חוסר הראיות כניסיון טיוח גרמני של המקרה. במישור התעמולתי, הפצת הסיפור נועדה ליצור תדמית, לפיה גרמניה נהפכה למדינה שפחות בטוח לחיות בה, בשל התגברות כניסת המהגרים למדינה.
באמצעות התקפות מתוחכמות בדרך של מניפולציה ופרסום מכוון של מידע כוזב, והשגת שליטה על מידע, הצליחו הרוסים לשבש תחושות ביטחון, ולהסיט קשב ציבורי ותקשורתי במערב לגביי הנעשה בשטחי הלחימה באוקראינה וסוריה וכן להשפיע על בחירות בארה"ב ואירופה. המקרה הרוסי מצביע על ניהול מערכה תודעתית אפקטיבית, כולל שיתוף פעולה בין יחידות מדיה חברתית, מודיעין וסייבר תורמים להכפלת כוחה של העוצמה הצבאית והמדינית, ברמה הטקטית והאסטרטגית.
דניאל כהן הינו חוקר סייבר, טרור ותודעה במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, אשר יערוך את שבוע הסייבר הלאומי השנתי במהלך חודש יוני. אופיר בראל הינו מתמחה המכון למחקרי ביטחון לאומי.
לפנייה לכתב/ת 
