דו"ח: מהי תוחלת החיים "בבריאות טובה" בישראל

תוחלת החיים הממוצעת בישראל עומדת על 82.1 שנים ונחשבת לבין הגבוהות בעולם. גם שיעור תמותת התינוקות בארץ, ביחס למדינות מערביות מפותחות, נחשב לנמוך. אולם בשנים האחרונות החלו חוקרים רבים לבדוק לא רק כמה שנים אנחנו חיים, אלא איך אנחנו חיים אותן — והתוצאות? מעט פחות חיוביות.

תינוק שנולד בישראל צפוי לחיות 71.7 שנים בבריאות טובה — כעשור פחות מתוחלת החיים הכוללת הצפויה לו ועומדת על 82.1 שנים, כך עולה מהדו”ח של מכון טאוב שמתפרסם היום. הסיבה: תוחלת החיים בבריאות טובה גדלה בקצב איטי יותר מתוחלת החיים הכוללת (2.6 חודשים בשנה בתוחלת החיים כללית, לעומת 2.2 חודשים בשנה בבריאות טובה). העלייה במדד תוחלת החיים בבריאות טובה בישראל נמוכה מעט יחסית למדינות אחרות שתוחלת החיים בהן גבוהה.

החוקרים ממכון טאוב, ליאורה בוורס ופרופ' דב צ'רניחובסקי, בחנו את המחלות המשפיעות ביותר על האוכלוסייה בישראל כיום לפי מדד "נטל התחלואה". מטרת המדד היא לבחון אילו מחלות גורמות לכאב ולירידה בתפקוד ובאיכות החיים של החולה ובמקביל גורמות לאובדן ימי עבודה או לירידה בפריון העבודה.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, כאבי גב וצוואר גורמים לנטל הגבוה ביותר. מחלות נוספות שגורמות לנטל התחלואה הן מחלות לב, סוכרת, מחלות הקשורות לראייה ולשמיעה ודיכאון.

"הנטל הנגרם ממחלות לב ושבץ ירד בצורה ניכרת ב־20 השנים האחרונות", אומרת בוורס, "אבל מנגד, נרשמה עלייה בהשמנה ובשיעורי הסוכרת — ואלו גרמו לאפקט הפוך, ובכך מנעו ירידה אפשרית נוספת במחלות לב".

ישראל: יותר מחלות לב וסוכרת בעתיד

על פי החוקרים, אנחנו צפויים לראות בעתיד יותר אנשים שסובלים ממחלות הקשורות ללחץ דם גבוה, כמו מחלות לב, כליות, שבץ וסוכרת. שכן, אומנם התזונה הים תיכונית הנהוגה בישראל — הכוללת צריכה גבוהה של ירקות, פירות וקטניות — טובה לבריאות, אך הישראלים נוטים לצרוך כמויות גבוהות יחסית של סוכר ומלח ולא מספיק דגנים מלאים. כמו כן, גם בעיית ההשמנה חריפה מאוד בישראל, בעיקר בקרב ילדים, וחלקה בנטל התחלואה גבוה בכ־21% מאשר באירופה.

בהשוואה לתושבי אירופה, תושבי ישראל סובלים יותר מסוכרת, ממחלות כליה, מאנמיה, ממומים מולדים ומדיכאון. המחקר של מרכז טאוב מראה כי בישראל שיעור התמותה מסרטן ריאות, ממחלות לב, משבץ וממחלות כבד נמוך משמעותית מבאירופה, גם אחרי שמביאים בחשבון שהאוכלוסייה בישראל צעירה יותר. אולם מנגד, בישראל נגרם נטל גבוה יותר גם בשל אנמיה, מומים מולדים ודיכאון.

"הקשר בין מצבי הבריאות העיקריים המשפיעים על נטל התחלואה הוא סגנון חיים", סיכמה בוורס. "קובעי מדיניות בישראל יכולים להשפיע על הארכת שנות החיים הבריאות על ידי עידוד לתזונה טובה יותר ולפעילות גופנית, פיקוח על מזון ועיצוב סביבה ובתי־ספר בריאים יותר". לדבריה, בין אם מדובר בכאבי גב, בסוכרת או בדיכאון, הדרך העיקרית להבטיח אוכלוסייה מזדקנת בריאה יותר בהמשך היא להתמקד במניעה, בעיקר בקרב צעירים ובקרב אוכלוסייה מרקע חברתי־כלכלי נמוך, הנמצאת בסיכון גבוה.