תלמידי הישיבות במאיץ החלקיקים: "אתה רואה את ההתגלות האלוהית בחוקי הפיזיקה"
29 בני ישיבות תיכוניות מצטיינים בפיזיקה, הגיעו למאיץ החלקיקים בסרן במסגרת משלחת ראשונה ומיוחדת במינה, לטיפול זוגי מוצלח של דת ומדע: "המסר שיוצא מפה הוא שהמדע הוא לא אויב שלנו, וניתן להיות יהודי בלב שלם ומדען מצליח"
בראשית ברא אלוהים את המפץ הגדול. כדי להבין בדיוק איך זה קרה, הוציא מרכז ישיבות בני עקיבא משלחת תלמידים אל המקום שבו התגלה "החלקיק האלוהי" - מרכז המחקר סרן, שעל גבול שווייץ-צרפת.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
למשימה נבחרו 29 תלמידי תיכון מצטיינים בפיזיקה מרחבי הארץ, שבמשך כשבוע - בין תפילת שחרית למנחה - חרשו את מרכז החלקיקים הגדול בעולם לאורכו ולרוחבו, והתפלפלו בשאלת ראשית היקום. נראה שהדת והמדע עברו טיפול זוגי מוצלח במיוחד.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- התנצל, נחקר ומועמד לגירוש: ככה ייעשה לאימאם אנטישמי
- חמישים חיילים חרדים בלי בית: "ההורים מחקו אותו"
"גם אנחנו יפות": התצוגה שלא תשאיר אתכם אדישים
מרכז המחקר סרן מארח כבר כמה שנים, ללא תשלום, משלחות תלמידים מרחבי העולם, במטרה להציג בפניהם את חוד החנית של המחקר הפיזיקלי העולמי, ובתקווה לעורר לפחות בחלקם את הרצון לעסוק בתחום. משלחות מישראל החלו להגיע לפני יותר משלוש שנים, ולמרות שהתלמידים שלנו אינם הרגועים והממושמעים בעולם, ויש להם נטייה לא מוסברת לגעת בכל דבר עד שקורה משהו – נראה כי בסרן רוחשים חיבה יתרה לתיכוניסטים מארץ הקודש.
"הרבה מהפיזיקאים הם אנשים מאמינים"
סרן הוא מקום דתי ללא אלוהים. הרבנים של הפיזיקה מאמינים בלהט שיצליחו לבסוף לענות על השאלות שמאז ומעולם הטרידו את המין האנושי, ומשתמשים במושגים כמו בריאת העולם. אך הם עושים זאת באמצעות תיאוריות ומשוואות שאלוהים לא נמצא באף אחת מהן.
את אופק הובר מהישיבה בחיפה זה לא מבלבל: "המסע דווקא חיזק את האמונה שלי", הוא מסביר. "לאדם מאמין יותר קל להבין. הרבה מהפיזיקאים הם אנשים מאמינים, כי הם רואים שהגיעו לגבול ההבנה, ומייחסים את היתר לכוח עליון".
אליעזר קובלנוב מישיבת בני עקיבא "קריית הרצוג" בבני ברק מוסיף: "הביקור פה מחזק את האמונה שהכל נוצר בחוקיות מסוימת ויש משהו שמחזיק את הכל. אתה רואה את כל חוקי הפיזיקה בתור ההתגלות האלוהית".
ההרצאות הן חסרות רחמים. רובן באנגלית והן מועברות על ידי חוקרים שעוסקים בנושאי הקצה של הפיזיקה המודרנית. לא כולם מבינים הכל, אבל זו לא המטרה. "אנחנו רוצים לאתגר אותם", מסביר הרב רפי שניידר, מנהל החטיבה העליונה בישיבה התיכונית "יבנה" שבחיפה, שליווה את המשלחת. "אם אתה לא מציב רף גבוה, הם יישארו נמוך. העניין הוא ללמד אותם להתמודד עם קשיים, לשאוף למצוינות. חינוך זו השקעה לטווח ארוך, ל-20 שנה. אנחנו שותלים זרעים, וכשהם ילמדו בטכניון בעוד כמה שנים, הם ייזכרו במשהו שלמדו פה".
מאז מגדל בבל
כבר ביומו הראשון של המסע התלמידים זוכים לסיור ב-LHC, מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, שבנוי בתוך מנהרה טבעתית שאורכה כ-27 קילומטרים, כ-100 מטרים מתחת לאדמה. המתקן הענק יוצר התנגשויות של פרוטונים במהירות שמגיעה ל-99.99% ממהירות האור, במטרה לשחזר את הנסיבות הפיזיקליות של ראשית היווצרות היקום, בשבריר של מיליארדית השנייה לאחר המפץ הגדול.
ראש המשלחת והרוח החיה שמאחוריה הוא הרב איתמר רוזנפלד, מנהל התיכון בישיבת "בני עקיבא" נתניה. בשנה שעברה הוציא משלחת של 17 תלמידי פיזיקה מהישיבה, ולאור ההצלחה הוחלט השנה להרחיב את הפרויקט ולקבץ את התלמידים האיכותיים ביותר מכל הישיבות של רשת "בני עקיבא" בארץ (בסיוע בנק מרכנתיל על המלגות, ומט"ח בלימודי טכנולוגיה ומדעים מרחוק).
רוזנפלד, מורה להיסטוריה ללא השכלה בפיזיקה, מסביר את המוטיבציה שלו לשלוח תלמידים דווקא לסרן: "מאז מגדל בבל לא היה כזה ניסיון של המין האנושי לפצח את סודות היקום. פיזיקה זה תחום שמוציא מהתלמידים את המיץ, ואנחנו סחטנו אותם עד הסוף. אנחנו לא מוציאים אותם לחופשה בחו"ל, הם עובדים פה נורא קשה.
"תרחיש האימים היה שהביקור יהיה גדול עליהם, והם לא יקלטו כלום. לכן עשינו הכנה אינטנסיבית של ארבעה ימים מרוכזים, והיא הביאה אותם לנקודה שהם יכולים להבין את התכנים ורק צריכים להתאמץ בשביל זה".
גאווה ישראלית
את הסיור ב"אטלס", אחד משבעת הגלאים במאיץ, מעביר פרופ' גיורא מיקנברג, מוותיקי ובכירי החוקרים הישראלים בסרן. מיקנברג מכיר כל בורג בגלאי, ומסתובב בין התעלות כמו השריף של עיירת הפיזיקה. אחת ממטרות הביקור בסרן היא משיכת המוחות החריפים ביותר לעולם המחקר התיאורטי, והתמודדות עם התדמית שיצאה לו כתחום שאינו משתלם כלכלית. לטובת מטרה זו מגויסת מכונית הפורשה של מיקנברג, שחונה בגאון בכניסה למתקן. המסר נקלט.
מיקנברג מסביר כי היחסים בין ישראל לסרן מורכבים למדי. מצד אחד מכירים בישראל כמעצמה פיזיקלית, שמדורגת במקום השישי בעולם בכמות המאמרים המדעיים החשובים שהתפרסמו, וכ-70 מתוך כ-3,000 החוקרים במרכז הם ישראלים. מצד שני – מדובר בגוף אירופי, וחילוקי הדעות הפוליטיים עם מדינות היבשת מרחפים ברקע.
בשורה התחתונה – ישראל היא המדינה הלא אירופית הראשונה שהפכה לחברה מלאה בארגון, מאז דצמבר 2013. העובדה שהייתה נדרשת לכך הסכמה פה-אחד של כל 20 המדינות החברות, רק מעצימה את גודל ההישג. לפני שהתקבלה כחברה, הייתה ישראל המדינה הראשונה שהוגדרה "משקיפה", ורק אחר כך התקבלו למעמד זה מדינות זניחות כמו ארה"ב, יפן, רוסיה והודו, על פי המודל הישראלי שנוסה בהצלחה.
לצד אינספור הזכויות ששמורות לו בהקמתם ופיתוחם של הגלאי, מיקנברג משתף את התלמידים בטעות אחת גורלית – בשנת 1991 הוא היה הבוס של מדען מחשב אנגלי בשם טים ברנרס-לי, שעבד בסרן וניסה לשכנע אותו כי עלה על משהו ששווה להשקיע בו. מיקנברג לא השתכנע. למזלנו עמיתיו חשבו אחרת, וההמצאה של ברנרס-לי יצאה אל הפועל. כנראה ששמעתם עליה, קוראים לה אינטרנט.
סוגיה בוערת: "אמונה מול מדע"
אחת מההרצאות בעברית היא של ד"ר רויטל קופליאנסקי בת ה-36, האישה הישראלית היחידה בסרן. היא משתתפת בצוות המחקר של הניסוי "אטלס" במסגרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אינדיאנה, ומחפשת חלקיקים שטרם ידועים למדע.
לקופליאנסקי חשוב להעביר מסר אופטימי לאור ניסיונה: "לקות למידה או מגדר לא מהווים מכשול בקריירה אקדמית. אם אתה מחליט שאתה מספיק טוב ויש לך מוטיבציה, אפשר להגיע רחוק ככל שהדמיון מאפשר. הסביבה כבר תסגל את עצמה להישגים שלך, אנחנו לא אמורים להסתגל לציפיות הסביבה".
מלבד האתגר שבפיזיקה, ניצבים התלמידים ואנשי הצוות - בהיותם שומרי מצוות - מול כמה התמודדויות לא פשוטות. עובדי האכסניה בלוזאן שבה התארחה המשלחת בשבת, לא ישכחו על נקל את החבורה המוזרה שהתעקשה שלא לסגור את החדרים רק משום שהדלתות מחוברות לחיישנים.
עבור רוזנפלד מדובר בחלק מהותי מהמסע: "אחד מהיעדים היה לחוות איך זה לחיות כיהודי שומר מצוות בחו"ל, מתוך הבנה שהעולם שהתלמידים יצטרכו להשתלב בו בחייהם הבוגרים הוא גלובלי. חינוך בינלאומי צריך להיות מנת חלקו של כל תלמיד, זה לא לוקסוס.
"אמונה מול המדע והחיים המודרניים זה נושא שבוער בעצמות התלמידים, והוא עלה פה בצורה חריפה. המסר שיוצא מפה הוא שהמדע הוא לא אויב שלנו, וניתן להיות יהודי בלב שלם ומדען מצליח".
בשנה הבאה - תור הבנות
תלמידי הישיבות הם חנונים גאים, הנושאים את התואר כתעודת כבוד. "אנחנו דור אחר, וטוב שנולדתי בתקופה הנכונה", אומר אביעד שימלקובסקי. "היום מי שיכול לעשות דברים עם המחשב, מקבל הרבה יותר כבוד ממי שיוצא לעשן". נדב סלאם מישיבת בני עקיבא ברעננה מבקש לסכם את הנושא במשפט: "חנון-חנון אבל יהיה הבוס שלך".
ד"ר מרק גלר, ראש מגמת הפיזיקה בישיבת "בני עקיבא" נתניה, הוא איש החזון שמאחורי המשלחת. גלר, ששמע על האפשרות לבקר בסרן, דחף להוציא משלחת מתוך הבנה שהביקור במקום משדרג את תהליך למידת הפיזיקה באופן משמעותי.
גלר מסביר כי בראייתו זו משימה לאומית. "תחום הפיזיקה בישראל נמצא במשבר. יש מחסור במורים, בתלמידים ובאנשים שעוסקים בפיזיקה יישומית בהייטק. אנשים לא רוצים לעסוק בזה כי זה קשה, ולא מרוויחים מיליונים. רוב הפיזיקאים ברמה הגבוהה כבר מבוגרים, וחייבים למשוך צעירים לתחום".
"אין טכנולוגיות חדשות שלא מסתמכות על פיזיקה, ולכן זה העתיד שלנו", גלר מדגיש. "פיזיקה היא מדע אקספרימנטלי, אבל לימודי הפיזיקה בבית הספר מרחפים בחלל ולא קשורים למציאות. סרן הוא המקום היחיד בעולם שבו עושים את זה פרקטית. פה מממשים את התיאוריות, וזה משאיר רושם. אפילו אם מתוך 30 שהגיעו לפה רק שלושה יישארו בתחום – זה נס למדינה".
מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט, וסמנכ"ל הכספים, אבי שחר, הודיעו במהלך המסע כי לאור הצלחתו, בשנה הבאה עתידה לצאת לסרן לראשונה משלחת של בנות אולפנה מצטיינות בפיזיקה.
"זה חלק מהתפיסה החינוכית הכללית של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, שמתבססת על שני עקרונות: הצטיינות ומנהיגות. אנחנו לוקחים את התלמידים המצטיינים, ודוחפים אותם קדימה", מסביר גלט. "אבל בסופו של דבר התחום שהכי חשוב עבורנו הוא האיכות הערכית. אנחנו תובעים מהתלמידים לחיות חיי תורה ומצוות, ובמקביל להביא לידי ביטוי את הכישורים שלהם.
"יש להם יכולות, והשאלה היא מה יעשו איתן. שלא יתרכזו רק בשכר ובמה שהם מקבלים באופן אישי. אתה לא צריך להיות חקלאי, אם מה שאתה טוב בו זה פיזיקה - אבל תעשה את זה לטובת מושגים נעלים כמו עם ישראל ומדינת ישראל".
"ככה מייצרים זוכי פרס נובל"
שר המדע אופיר אקוניס שמע על המשלחת, וביקש לפגוש אותה ביום המדע הישראלי שצוין בכנסת. במהלך הפגישה אמר לתלמידים: "לא מזמן ביקרתי במאיץ החלקיקים, ואני עדיין נפעם. אני מבקש שתשקיעו שם בלימודים ותחזרו לספר לי איך היה. כבר היום יש שם מדענים ישראלים רבים, ואני רוצה שאתם תהיו הדור הבא".
לקראת תום המסע התבשרו התלמידים שהגעתם לסרן הניבה בוננזה, כשהמאיץ הגדול חשף לא פחות מחמישה חלקיקים חדשים בזמן ביקורם. ובאווירה זו, האופטימיות שמביע מרק קאופמן, מורה צעיר לפיזיקה שליווה את המשלחת, אינה זהירה בכלל.
"זו חוויה מטורפת, אולי הכי משמעותית שעברתי בחיי", הוא מספר. "תלמידים מגיעים אלי אחרי השיעורים עם תיאוריות שלקח לי שנים להבין. הם עושים חיבורים שלא חשבתי עליהם. ככה בדיוק מייצרים זוכי פרס נובל. אני בטוח לגמרי שמתוך החבורה הזאת תצא תגלית גדולה בפיזיקה או צעד גדול בתחום הטכנולוגי, ומוכן לחתום על זה שנשמע עליהם בעוד 20 שנה".
הכתב היה אורח מרכז ישיבות בני עקיבא
לפנייה לכתב/ת 
