"השופטים קבעו שלא יהיו לי נכדים מהבן שלי"
אמו של סרן שקד מאירי ז"ל עלתה לקברו, אחרי ששופטי העליון סירבו להתיר לה להביא לעולם ילד מזרעו, בשל התנגדות אלמנתו. "אני מיואשת וכועסת", אמרה האמא ל"ידיעות אחרונות" - וניתצה מהמצבה את שם האלמנה
"בית־המשפט קבע שלא יהיו לי נכדים מבני שקד. הקביעה של המדינה לא נוגעת רק למקרה הפרטי שלנו, אלא יש לה משמעות עבור כל חיילי צה"ל". כך אמרה אתמול בדמעות ל"ידיעות אחרונות" הדרת מאירי, אמו של סרן שקד מאירי ז"ל, על החלטת בית־המשפט העליון שלא לאפשר דיון נוסף בבקשת הוריו של שקד ז"ל להביא ילד מזרעו של בנם.
סרן שקד מאירי נפל ב־2004 במהלך שירות מילואים ברמת הגולן, כשהיה בן 27. לאחר מותו החליטו הוריו, הדרת ורוני, לשאוב את זרעו כדי להביא ממנו ילד לעולם. אלמנתו של שקד, שלה נישא שלושה חודשים לפני מותו, התנגדה לכך, גם אחרי שנישאה מחדש והקימה משפחה. ההורים והאלמנה עמדו זה מול זה בדיונים רבים בבית־המשפט, כשכל אחד מהם טוען שהוא מייצג את עמדתו של החלל.
בית־המשפט לענייני משפחה ובית־המשפט המחוזי נעתרו בתחילה לבקשת ההורים להשתמש בזרע בנם למרות התנגדות האלמנה, אך לאחר הדיונים בשתי ערכאות עתרה האלמנה לבית־המשפט העליון, והרכב של חמישה שופטים הפך את ההחלטה וקבע שיש לקבל את עמדתה.
ההורים המתוסכלים ביקשו לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב, אולם בית־המשפט טען שאין צידוק לכך מכיוון שבימים אלו מקודמות בכנסת הצעות חוק שאמורות לתת מענה לסוגיה הזו. "יש ליתן למחוקק לומר את דבריו", כתבה נשיאת בית־המשפט העליון השופטת מרים נאור בפסק הדין, והוסיפה "ליבי יוצא אל ההורים. מובן לי כי מבחינתם מדובר בתוצאה קשה וכואבת".
ההורים זועמים על אלמנת בנם, שהייתה נשואה לו רק שלושה חודשים ובכל זאת מסרבת לאפשר להם להביא נכדים מאישה אחרת, אף שהיא עצמה המשיכה בחייה. "היא אפילו לא לקחה את שם משפחתו בזמן הנישואים", אומרת הדרת בכעס. "זה בלתי נתפס שהיא המשיכה בחייה בזמן שהיא לא מאפשרת לנו להמשיך את זרעו של בננו".
לאחר מותו של שקד נכתב על המצבה, כפי שמקובל בצבא, "שקד בן הדרת ורון", אך לבקשת האלמנה הוסיפו בני המשפחה - מכספם ובאופן בלתי חוקי - את שמה על המצבה. אתמול, אחרי החלטת בית־המשפט, החליטה הדרת לשים לכך סוף. "אני הולכת לנתץ במו ידיי את המצבה ולא אתן ששמה יופיע על הקבר של בני", הסבירה לפני שעלתה לקבר של שקד ומחקה את שמה של אלמנתו. "אני מרגישה ייאוש וכעס".
הוריו של שקד לא מתכוונים לוותר. "אנחנו מצפים שהצעות החוק שאמורות לפתור את המצב יעברו מיד, כדי שאנחנו נוכל עוד בחיינו לראות נכדים מזרעו של בננו", אמרה הדרת. "אנחנו נמשיך ונעשה כל מה שאנחנו יכולים — גם אם צריך שנשב מחוץ לחדר של כל חבר כנסת עד שיצביע בעד החוק".
ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), שעומדת מאחורי הצעת החוק לאפשר להורים של חלל צה"ל להביא ילד מזרעו לאחר מותו, התייחסה אתמול להחלטה. "בית־המשפט העליון גילגל את ההכרעה לכנסת ישראל", אמרה סויד, "ואכן מן הראוי שבית המחוקקים יידרש לסוגיה עקרונית זו. יחד עם זאת צר לי על חוסר הרגישות שיש בהחלטת העליון כלפי רוני והדרת ועוד הורים שכולים שממתינים מספר שנים לחבוק נכד מבנם שנפל. במדינה למודת שכול", הוסיפה סויד, "יש לנו חוב מוסרי, ערכי ורגשי כלפי המשפחות השכולות. אני מתכוונת להוביל את המאבק הצודק הזה על חוק ההמשכיות למען אלו שאיבדו את היקר להם מכל ולמען אלו שהקריבו את חייהם".
"ההרוג לא היה מסכים שאישה זרה תגדל את ילדיו"
עו"ד דיינה הר אבן, שייצגה את אלמנתו של שקד מאירי ז"ל, הגיבה אמש להחלטת שופטי בית־המשפט העליון לדחות את בקשת ההורים לדיון נוסף: "מרשתי טענה כי בעלה המנוח לא היה מסכים שאישה זרה שאיננו מכיר תהא אם לילדים שייוולדו לו לאחר לכתו, שהוא לא יוכל להיות להם לאב, ואשר עליהם תיגזר 'יתמות מתוכננת'", מסרה עו"ד הר אבן. "אכן, זהו סכסוך קורע לב. לשכול אין מידה ואין תאריך תפוגה, והוא מלווה וילווה את ההורים ואת האלמנה לעד.
"ואולם, דעת הרוב של בית־המשפט העליון בהרכב מורחב הלכה בתלם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ועדות מומחים שדנו בנושא והצעת חוק ממשלתית. עם כל הכאב שבדבר, סבים וסבתות אינם יכולים להחליט עבור ילדיהם המנוחים באם ייוולדו להם ילדים, לא בחייהם ולא לאחר לכתם. האינטרס הציבורי הוא שלא ייוולדו לאדם ילדים לאחר לכתו, אם לא הביע את רצונו המפורש לכך בכתב", אמרה הר אבן.