ג'וליה לואי דרייפוס: "נחמד לצאת מהבית הלבן"
השחקנית ג'וליה לואי דרייפוס הצליחה להיפרד מדמותה של איליין מ"סיינפלד" בזכות הפוליטיקאית סלינה מאייר שהיא מגלמת ב-"Veep", אבל גם לקראת העונה השישית היא מכריזה: "אני לא מבינה בפוליטיקה". אז למה בכל זאת היא דומה לטראמפ, ומתי הסדרה החלה לצחוק על ישראלים? ראיון
"שאלות על אירועים עכשוויים עולות כל הזמן, אבל הן גוברות עכשיו בעקבות הבחירות האחרונות", אומרת לואי דרייפוס ומבהירה, "אני לא רואה את עצמי כמומחית בפוליטיקה אז אני לא הולכת לשם". כשהיא נשאלת אם היא מעריכה שהיא או סלינה מאייר היו עושות עבודה טובה יותר מטראמפ, היא שוב שומרת על זכות השתיקה, ולא בפעם הראשונה: "אני לא יודעת, אני מעדיפה לא לענות על זה".
"לא הכנסנו את טראמפ באופן מובהק לסדרה, אבל זה מאוד קל לאנשים לזהות את הדמויות ולהגיד סלינה זו הילרי", מספר מנדל, "אתם יודעים מי הדמות שהכי דומה לטראמפ? סלינה. היא הכי מזכירה אותו כשמדובר על הגאוותנות, על האגו, על מה לי יוצא מזה. היא מייצגת את טראמפ יותר מכל שאר הדמויות, אבל אין לנו דמות של טראמפ". לואי דרייפוס מציינת שעם עלייתה של הסדרה לראשונה אי אז ב-2012, בשלהי הקדנציה הראשונה של ברק אובמה, כולם חשבו שהדמות של סלינה מבוססת על שרה פיילין.
בזמנו היה זה ארמנדו לאנוצ'י שהנהיג את "Veep" כתסריטאי העל (Showrunner) שלה. מנדל בן ה-47 נטל ממנו את ההובלה, ובעונה השישית הוא עוסק בשגרת חייה של סלינה מאייר אחרי ההפסד בבחירות ששלח אותה ואת חברי הצוות שלה לאזרחות. איימי מנהלת הלשכה (אנה צ'לומסקי), גארי העוזר האישי (טוני הייל), הדובר מייק (מאט וולש) וסגנו דן (ריד סקוט), היועץ המשפטי ג'ונה (טימותי סימונס) והיועץ הפוליטי קן (גארי קול) וכמובן סלינה עצמה יחפשו לעצמם קריירה חלופית מחוץ לבית הלבן.
"סלינה נמצאת במצב של פוסט-נשיאות, כך שהיא מנסה להישאר רלוונטית", חושפת לואי דרייפוס משהו מהמציאות של הנשיאה לשעבר בעונה החדשה, "היא תכתוב ספרים, היא תישא נאומים, היא אולי תייסד קרן, אולי תקים ספריה, עבודה הומניטרית". ככלל נראה שהקומיקאית מברכת על שינוי הסטטוס של סלינה, וניכר כי היא ייחלה בעצמה לבדיקת יחסינו לאן עם הדמות שלה, "זה נחמד לצאת מהבית הלבן. זה אפשר לתסריטאים להיחלץ מהתבניות שחזרו על עצמן שנה אחר שנה".
לואי דרייפוס (56) יודעת עד כמה זה מאתגר להתנער מדמות אהובה. בשנות ה-90 גילמה את איליין בסדרה "סיינפלד" במשך תשע עונות. בשלוש האחרונות עבדה עם מנדל שהצטרף ב-1995 כתסריטאי לסיטקום הבלתי נשכח (בהמשך שיתף פעולה גם עם לארי דיוויד כמפיק ובמאי של "תרגיע"). "הטון של הסדרה שלנו זה מאמץ קבוצתי אדיר. זה דורש המון עוצמה שכלית ויצירתית. זה מה שקשה. לשמור על הרמה הזאת", משבחת לואי דרייפוס את מנדל וצוות "Veep", בו היא שותפה גם כמפיקה.
כשהוא נשאל על מקורות ההשראה לעונה הקרובה, מנדל המחזיק בתואר בהיסטוריה פוליטית של ארצות הברית מאוניברסיטת הרווארד ("אמא שלי שמחה שסוף סוף מצאתי לזה שימוש"), חוזר אחורה לדברי ימי הבית הלבן ולנשיאים לשעבר כמו רונלד רייגן, ביל קלינטון וג'ורג' וו. בוש שחיפשו לעצמם חיים חדשים כאזרחים מו השורה, חלקם זכו בהצלחה, חלקם פחות. "אנחנו מושפעים מאוד מההיסטוריה, עשינו תחקיר גדול על נשיאים לשעבר. למשל קרן קלינטון על הטוב והרע שבה הייתה השראה גדולה למה זה אומר להיות נשיאה לשעבר".
וכשמדובר בהווה, התאמתם את עצמכם לאקלים הפוליטי הנוכחי בארצות הברית?
"לא הספקנו להתייחס לבחירות האחרונות, אבל כן נאלצנו לעבור מחדש על התסריטים. התעקשנו להימנע מבדיחות פיפי קקי, פשוט כי חששנו שאנשים יחשבו שאנחנו עושים את זה כתגובה לטראמפ. אתה גם לא יכול כבר להשתמש במילה fake בשום הקשר, בגלל המונח 'fake news'. אתה לא רוצה שאנשים יחשבו שאתה מספר בדיחה כשאתה לא מספר בדיחה".
לואי דרייפוס ומנדל תמימי דעים כי ההצלחה של "Veep", חביבת המבקרים וזוכת האמי, נובעת מהצגת הצוות של הבית הלבן כאנשים פרטיים עם שאיפות, בעיות, וגם לא מעט אינטרסים אישיים. אבל כשמדובר בהפיכת השלטון האמריקני לעסק פרטי, לואי דרייפוס מודה ברגע נדיר של גילוי דעת כי מדובר ברעה חולה. גישה של הנהגת מדינה כניהול ביזנס, אותה הביא טראמפ לבית הלבן ואותה הוא מהלל באופן מוצהר.
"אני לא חושבת שמנטליות של אנשי עסקים יכולה לעבוד בבית הלבן, וזה המקור לכך שההחלטות שמתקבלות הופכות להיות גרועות, אבל זוהי רק דעתי האישית", היא אומרת. מנדל מביא את הידע ההיסטורי שלו כדי לתמוך בה: "בעבר אנשי העסקים המצליחים שנכנסו לממשלות, כמו רוברט מקנמרה (מזכיר ההגנה האמריקני בין השנים 1968-1961), הביאו לכישלונות כמו מלחמת וייטנאם. דברים לא עובדים בפוליטיקה כמו בפגישה של בעלי מניות".
בניגוד לזירה הפוליטית בארצות הברית, שבה ישראל מוזכרת כמעט בכל נאום על מדשאת הבית הלבן או בקונגרס, ב"Veep" היא די נעדרת. לואי דרייפוס מזכירה שישראל כן השתרבבה לשני פרקים בעבר, בהשתתפות ראש ממשלתנו הדמיוני – בן חיים. לשאלה אם ישראל היא סוגיה בעייתית מבחינת היוצרים בשיח התקשורתי הנפיץ כיום, היא משיבה בשלילה. מנדל מבחינתו רומז כי בעונה הקרובה נראה יותר אזכורים לארץ הקודש ולשליחים שלה בוושינגטון.
"בעונה האחרונה התחלנו להזכיר את ישראל, התבדחנו על חשבון הישראלים, על ראש הממשלה הישראלי. אני לא רוצה לתת ספוילרים אבל בעונה הקרובה תהיה התייחסות שישראל אינה תומכת במי שתומכים בה – ואשאיר זאת בכך. אנחנו משחקים עם דמויות של תורמי כספים גדולים אז אתה יכול לחשוב על דוגמאות מהמציאות".
כשהם נשאלים אם "Veep" ותוכניות סאטירה אחרות תורמת לכך שהשיח הפוליטי בארצות הברית הפך להיות ציני יותר, לואי דרייפוס ומנדל סבורים שהאשם לא נמצא בחיקוי, אלא במקור. "אני חושבת שהפוליטיקה עושה עבודה מספיק טובה בעצמה, ומה שאנחנו עושים זאת רק התגובה הצינית למציאות", אומרת השחקנית.
אתם חושבים שדונלד טראמפ יצייץ על הסדרה?
לואי דרייפוס: "אני לא חושבת, אני לא רואה את זה קורה. אבל יכול להיות שאני טועה, הוא הרי מצייץ על כל דבר".
מנדל: "אני חושב שבגלל העובדה שמדובר בתוכנית סאטירית, ושהפארודיה עליו נחבאת קצת כיוון שאין דמות טראמפ, יהיה לו קשה יותר לצפות ולהגיד לעצמו: 'הם עושים ממני צחוק'. בעצם, אני בכלל בספק אם יש לו מספיק חוש הומור כדי לצפות בסדרה שלנו ולהבין אותה. אני לא כזה מודאג.
"הסדרה מעולם לא הייתה על רפובליקנים או על דמוקרטים. זו סדרה על בני אדם שהם פוליטיקאים. מי הם מתחת לשיוך המפלגתי שלהם".