חוקרים: הגברים של דור ה-Y שמרנים מתמיד
הקבץ של מחקרים בנושא "מגדר ודור ה-Y", שפורסם השבוע על ידי האגודה למשפחות בנות-זמננו, חושף שתמיכתם של צעירים בשוויון בין המינים הלכה ופחתה בשני העשורים האחרונים, כאשר צעירים היום שמרנים מדור הוריהם ומביעים תמיכה נמוכה מהם בשוויון מגדרי. לא היינו מאמינים
אנחנו אוהבים להמשיג את ההסטוריה האנושית במונחים של התפתחות ליניארית, כאילו שאנחנו מתקדמים אט-אט לעבר עולם טוב וצודק יותר, אבל כל מי שבילה לאחרונה בנהיגה על הכביש יכול לומר בבטחון מלא שאנחנו לא מתקדמים למקום של סובלנות, בעצם לאף מקום כשאנחנו תקועים בפקק הזה. באותה המידה יש לנו נטיה להאמין שכל דור נעשה נאור וליברלי יותר מהדור שקדם לו. אבל מי שתלה בדור הצעיר את התקווה להוביל אותנו לפתחו של עידן חדש, שבו יש שוויון רב יותר בין נשים וגברים, קרא באופן שגוי לחלוטין את מפת הדרכים.
הקבץ של מחקרים בנושא "מגדר ודור ה-Y", שפורסם השבוע על ידי האגודה למשפחות בנות-זמננו, חושף ממצאים מדאיגים: תמיכתם של צעירים בשוויון בין המינים הולכת ופוחתת בשני העשורים האחרונים. המחקרים השונים, שנערכו על בסיס נתונים שנאספו לאורך 40 השנים האחרונות (מאמצע שנות השבעים ועד ימינו), באמצעות שאלונים וראיונות עם צעירים, הגיעו לכדי אותה מסקנה: בני דור ה-Y הם שמרנים יותר מבני דור ה-X, ומביעים תמיכה נמוכה מהם בשוויון מגדרי.
במחקר אחד, מצאו הסוציולוגים ג'ואנה פפין ודיוויד קוטר מאוניברסיטת מרילנד, שבכל הקשור לספרה הציבורית של עבודה ופוליטיקה, צעירים אכן נעשו שוויוניים יותר. הם מפגינים תמיכה רבה יותר ברעיון שלגברים ולנשים יכולות שוות וכן שצריכות להינתן להם הזדמנויות שוות. כך, בשנת 1976 למשל, 76% מהצעירים חשבו שצריך להיות שוויון הזדמנויות בין נשים לגברים במקום העבודה, והשיעור הזה עלה באופן מתמיד עד שהגיע בשנת 1994 לכ-90% ונותר כמעט ללא שינוי עד היום.
אבל רגע לפני ששולחים את הפמיניסטיות הביתה לנוח על זרי הדפנה, מציינים החוקרים שתמיכה זו בשוויון בעבודה לא באה לידי ביטוי כשמדובר על שוויון בבית. כשבודקים עמדות של צעירים בגילאי 18-25 הקשורות לספרה הפרטית, אפשר לראות מגמה של ירידה בשוויוניות בשני העשורים האחרונים. אחת הטענות עליה התבקשו הנחקרים לחוות את דעתם, היתה שאימא קרייריסטית אינה יכולה לפתח קשרים חמים עם ילדיה באותה המידה כמו אמא שאינה עובדת. שיעור התומכים בטענה זו עלה במהלך השנים בלא פחות מ-25 אחוזים!
אך הממצא המעניין ביותר בהשוואה על ציר הזמן, הוא שלמרות שרואים בהתחלה עליה בשיעור הצעירים בעלי עמדות שוויוניות, המגמה הזאת משתנה באמצע הדרך. ב-1994 42% מהצעירים חשבו שהמשפחה הטובה ביותר היא זו שבה הגבר משמש כמפרנס העיקרי ואילו האישה אחראית על הבית, ואילו ב-2014, עלה שיעור הצעירים שמחזיקים בעמדה השמרנית הזאת ל-58%. ב-1994 פחות מ-30% מהצעירים חשבו שהגבר הוא זה שצריך לקבל את ההחלטות החשובות בבית, ואילו ב-2014 כמעט 40% הסכימו עם דעה זו.
אם כן, כמה דברים משמעותיים קרו בשנת 1994: קודם כל, קורט קוביין מת בשיאה של מוזיקת הגראנג'. שנית כל, חל מהפך במגמת השוויוניות המגדרית, במעין תנועת מטוטלת. במשך עשרים שנה, מאמצע שנות השבעים עד לאמצע שנות התשעים, היתה עלייה יציבה בשיעור בעלי העמדות השוויוניות. ב-1994 היא הגיעה לשיאה, ואז במקביל (ובלי שום קשר, כמובן) לתחילת דעיכתו של הגראנג', החלו עשרים שנה של ירידה תלולה בשיעור בעלי העמדות השוויוניות. עד כמה תלולה הירידה הזאת? התפישות המגדריות של דור ה-Y, בעשור השני של שנות האלפיים, מתקרבות בצעדי ענק לתפישות שהיו כאן לפני ארבעים שנה. ואם זה לא נשמע רע לכשעצמו, כדאי לזכור שבתחילת שנות השבעים לנשים בשוויץ עוד לא היתה זכות בחירה.
גברים צעירים, תפיסות מיושנות
במחקר אחר, שנערך ע"י ניקה פיית-דיקסון, נמצאה מגמה דומה. אבל אם המחקר הקודם הציג את הירידה בעמדות שוויוניות בקרב נשים וגברים כאחד, הרי שכאן בדקה אותן החוקרת תוך הבחנה מגדרית. היא מצאה פער הולך וגדל בין גברים ונשים, כאשר עיקר הירידה בעמדות השוויוניות מקורה בגברים, ובעיקר בגברים בתחילת שנות ה-20 לחייהם. היא מצאה למשל ששיעור הצעירים שדחו את הטענה שנשים צריכות להיות בבית צנח מ-84% בשנת 1994, עד ל-75% בשנת 2014. לכאורה, לא נורא. אבל הירידה הזאת משקפת בעיקר את השינוי שחל בקרב גברברי דור ה-Y: מסתבר שרק כמחצית מהם לא חושבים שמקומן של הנשים הוא בבית, וגרוע מכך: כמחצית מהם חושבים שמקומן של הנשים הוא בדיוק שם, בבית.
בקרב גברים מעל גיל 25 המצב מעט יותר טוב, כך שקשה שלא להבחין במצב האירוני בו גברים צעירים נוטים להסכים עם הרעיון המיושן - שעדיף לגברים להיות המפרנסים ולנשים להיות אחראיות על הבית - יותר מגברים מבוגרים מהם. לעובדה שדעות מגדריות ושמרניות מגיעות דווקא מצעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם יש משמעות מכרעת, כפי שמסבירים החוקרים פפין וקוטר: "עמדות הצעירים משקפות אידיאלים תרבותיים משתנים, כך שהערכים שלהם חשובים לניבוי מגמות עתידיות".
בסופו של דבר, נראה שההתקדמות הליניארית של תפישות פמיניסטיות-ליברליות הובילה אותנו בחזרה לתחילת המעגל. הקצנת הדעות של השנים האחרונות, הסלמת המאבק בין קבוצות חברתיות ואפס סבלנות וסובלנות טרפו את הקלפים, ובני דור ה-Y מחלקים אותם מחדש.
