הטבח הכימי בסוריה: הרוסים אשמים והאיראנים מרוויחים
מאז שהאו"ם הוציא את הארסנל הכימי משטח סוריה נטען כי הנשיא אסד שמר לעצמו מצבור לימים קשים. אחרי המתקפה באידליב הוכח כי איש לא טרח לדרוש מאסד לפרק את המצבור "הקטן". האשמים: פוטין שהוכיח שמילה שלו היא לא מילה, אובמה שהסכים והאו"ם שלא פיקח. ומדוע ישראל צריכה לדאוג?
בשאר אסד והגנרלים שלו יכולים להרשות לעצמם לצפצף על דעת הקהל העולמית ועל האו"ם. לכן הם ככל הנראה עשו היום (ג') פעם נוספת שימוש בגז סארין או בחומרי לחימה כימיים קטלניים אחרים נגד אזרחים סונים ומורדים במחוז אידליב. כשהרוסים פורסים מתחתיו רשת ביטחון צבאית ומדינית, והאיראנים מממנים אותו - ויחד עם חיזבאללה נלחמים בשבילו על הקרקע - אסד יכול להוציא מהמחבוא את המלאי הקטן של חומרי לחימה כימיים שנשארו לו ולהשתמש בהם.
גם סוכנויות הביון האמריקניות והרוסיות - וגם אגף המודיעין בצה"ל שהוא אמין יותר בעניין זה - אמרו כבר לפני קצת פחות משנה שהסורים אמנם השמידו בפיקוח האו"ם 95% ממלאי חומרי הלחימה הכימיים, אבל נותרה להם "יכולת שיורית". זהו מונח מכובס שמשמעותו שהם הצליחו להסתיר כמות קטנה של חומרי לחימה כימיים וחימושים אוויריים או ארטילריים שיכולים לשאת אותם אם וכאשר יהיה בכך צורך. אלא שאף גורם לא טרח לדרוש מאסד לפרק את היכולת הזאת.
ייתכן מאוד שאסד השתמש בה היום כדי לנסות ולהכניע סוף סוף את המורדים במחוז אידליב - קן ההתנגדות הרציני ביותר למשטרו. למעשה, אסד לא חדל אף לרגע להשתמש בחומרי לחימה כימיים: גם אחרי ההסכם בין פוטין לאובמה והאו"ם על השמדת הנשק הכימי בסוריה, וגם לאחר הפעולות שננקטו ועליהן בוזבז כסף רב, אסד המשיך להשתמש בגז כלור. הגז הזה איננו קטלני אם הוא ניתן במנות מדודות, אבל אפשר להשתמש בו כדי להוציא אנשים זמנית מכלל פעולה.
חיל האוויר של אסד הטיל חביות נפץ שבהן היה גם כלור על חלב ועל יישובים אחרים של אזרחיו, אבל העולם עבר על זה בשתיקה. אסד הבין את הרמז ועבר לחומרים ה"קשים" בחסות הרוסים והאיראנים.
בשורות לא טובות לישראל
ישנה עוד אפשרות סבירה, והיא שמאז שהושמדו מאגרי האמל"ח הכימי בסוריה, יצרו מהנדסים וכימאים של אסד מחדש כמות נוספת של גזי סארין וחרדל, וגם פצצות אוויר ופגזי ארטילריה שבאמצעותם יפילו חומרים אלה על האוכלוסייה האזרחית והמורדים.
ייצור חומרי לחימה כימיים אינו הליך מסובך כשהידע קיים ויש מתקני תעשייה מתאימים. ניתן להעריך שבסוריה יש לפחות בית חרושת אחד שבו אפשר לייצר חומרי לחימה כימיים בלי קושי, בוודאי אם מדובר בכמויות קטנות שקל להסתיר מעיני סוכנויות הביון הישראליות והמערביות. את השאר אפשר להניח שעושים גם במתקנים מאולתרים מתחת לפני הקרקע.
בראש ובראשונה אשמים בכך הרוסים, שנמצאים בסוריה ורואים מקרוב מה אסד עושה. ולדימיר פוטין היה זה שהציע לברק אובמה את עסקת פירוק הנשק הכימי, אבל מתברר שמילה שלו או שר החוץ שלו סרגיי לברוב היא לא מילה.
אשם גם ממשל אובמה, שהסכים לעסקה הזאת ובכך פגע קשות במעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון. כצד לעסקה הוא היה חייב לעמוד על כך שתבוצע עד תום בלי להשאיר שום יכולת או מלאי קטנים של חומרי לחימה כימיים.
האשם השלישי זה האו"ם, שפקחיו היו אמורים לוודא שהנשק הכימי הושמד, אבל הם לא עשו זאת וגם לא דרשו מאסד דין וחשבון על השימוש בגז כלור ועל המידע שיש לו עוד מלאי של גזי עצבים וחרדל.
כל זה לא מבשר טובות למדינת ישראל. אמנם אפשר להניח שהכמות הקטנה של חומרי לחימה כימיים לא מסכנת כרגע את ישראל, אבל העובדה שאסד העז להשתמש בה צריכה להדאיג. כאמור, הוא יכול לייצר חומרי לחימה כימיים בעצמו או לקבל מהאיראנים, ואם הוא לא ייענש עתה, יעשה את זה מחר.
העניין השני שצריך לשים אליו לב בישראל היא העובדה שאסד צפצף על הסכם פירוק נשק לא קונבנציונלי בינלאומי שעליו חתם והתחייב מול רוסיה, ארה"ב והאו"ם. אנחנו בישראל צריכים לשאול את עצמנו: אולי מה שקורה בתחום הנשק הכימי בסוריה יקרה גם בתחום הנשק הגרעיני הלא קונבנציונלי באיראן, למרות ההסכם שנחתם בחגיגיות בין האייתוללות למעצמות ולאירופים?
אסור שהעולם ישתוק לאסד על הנשק הכימי כי האיראנים ילמדו לקח לא סימפטי מבחינתנו. צריך לדרוש להעניש אותו ולשלול ממנו את הנשק הכימי שנשאר בידיו.