מכבי ת"א מחפשת את האיזון

מכבי תל-אביב נפרדה מכל מפעל אירופי עד לעונה הבאה. גם במשחק האחרון ראינו את התסמינים שליוו את הקבוצה לכל אורך העונה. מכבי פתחה את המשחק בצורה טובה והגיע בשיא להפרש דו-ספרתי. אך במחצית השנייה הגיע הנפילה ומכבי סיימה בהפסד 81-61 למועדון הפאר היווני פנאתינייקוס.

כפי שקורה בשנים האחרונות, במכבי מדברים שוב על חילוף המאמן וחלק גדול מהשחקנים לקראת העונה הבאה. אם מכבי רוצה להחזיר לעצמה את העוצמה שהמועדון טיפח במשך עשרות שנים, היא צריכה לשנות דיסקט באופן בניית הסגל. מכבי תל-אביב נמצאת בפרשת דרכים שהרבה מועדונים היו בו בעבר או מצויים בו כעת. אם בעבר מועדונים (גם בענף הכדורגל) היו יכולים לגדל דור שלם, להעלות אותו לבוגרים ועם הבסיס הזה לזכות בתארים (הדוגמה הכי מובהקת לכך היא הקבוצה שאלכס פרגוסון ובובי צ'רלטון בנו במנצ'סטר יונייטד וזכתה בתארים בשנות ה-90, כאשר בשנת 1999 הגיעה עונת השיא ואותו שלד קבוצתי זכה בטרבל. הסרט "התינוקות של פרגי" ממחיש את קורותיה של הקבוצה הזו באופן מיטבי), היום כבר לא רואים קבוצות כאלה זוכות בתארים.

ג'ו אלכסנדר(צילום: ראובן שוורץ)

אך מצד שני אנו רואים העונה כיצד החלפה של רוב הסגל, אפילו אם המועדון מעמיד את התקציב הכי גבוה שלו אי-פעם, לא מבטיחה שבתחילת העונה תעמוד לרשות המאמן קבוצה איכותית ומגובשת שתיאבק על תארים. מכבי צריכה למצוא את האיזון בין הבאת שחקנים צעירים ומוכשרים למועדון, שאולי לא יתנו מספיק תפוקה לקבוצה בעונתם הראשונה והשנייה, לבין הבאת שחקנים ותיקים ומוכחים. אם מכבי רק תלך על שחקנים צעירים, היא תמצא את עצמה בעמדה של פילדלפיה מה-NBA שכבר שכחה מה זה להגיע לפלייאוף, או בעמדה של ארסנל שלא זכותה באליפות או בליגת האלופות כבר מעל 10 שנים. יהיה קל מאוד למכבי להרכיב קבוצה שבנויה רק מישראלים צעירים ומוכשרים. זה יעשה לה המון יחסי ציבור טובים, אך זו לא הדרך להחזיר את העוצמה.

מי שאחראי על האיזון בין שני הצרכים של כל מועדון ספורט הוא האדם שיושב בתפקיד המנהל המקצועי. אפשר לאזן בין שתי הדרישות של כל מועדון ספורט גם בלי התקציבים הכי גבוהים. לאחרונה הודיע מנהלה המקצועי של מועדון הכדורגל של סביליה- מונצ'י- על סיום עבודתו במועדון כשתיגמר העונה הנוכחית. מונצ'י הוא בעיניי סמל לביצוע נכון של התפקיד. מכבי צריכה לשאול את עצמה אם האדם שמחזיק בתפקיד הזה במועדון כבר מספר עונות - ניקולה וויצ'יץ - הוא האיש המתאים למצוא את האיזון שכל מועדון צריך.

וויצ'יץ נהנה מתקציבים שגדלים מעונה לעונה, כך שהכסף לא היווה  מכשול מפני בניית קבוצות איכותיות יותר מאלו שבנה. לאחר שמכבי תחליט על זהות המנהל המקצועי, היא צריכה לשמור על האלמנט הכי חשוב של כל קבוצת כדורסל טובה- המשכיות. חייבים לאפשר לסגל שייבנה ולמאמן שייכנס לנעליים של בגאצקיס המשכיות ויציבות לאורך כמה עונות. כל הקבוצות שמובילות כיום את אירופה בנויות על מאמן וסגל שרצים כבר מספר עונות ביחד. אווירת הלחץ במכבי וההנהלה מרובת הראשים לא איפשרו בעונות האחרונות לבסס את היציבות שמכבי כל-כך זקוקה לה. ברגע שהמועדון יהנה מהאיזון והמשכיות הוא יוכל לחזור למאבק על התארים באירופה.

מקצוענות ברגעים הקשים

אני רוצה לנצל את השורות הבאות כדי להצדיע לגל מקל ובעיקר להתגברות על המכשולים שהוא חווה בעונות האחרונות. הקריירה של גל חוותה זינוק מטורף באותו קיץ שלאחר זכייה באליפות במדי מכבי חיפה, כשעבר לשחק בדאלאס. גל לא הצליח לתקוע יתד בקבוצה ובליגת הכדורסל הטובה בעולם. לאחר מסע קצר ב-NBA גל חזר לאירופה ושיחק בשורות ניז'ני נובגורוד הרוסית והכוכב האדום בלגרד הסרבית. גם שם גל לא הצליח להשתלב בצורה מיטבית ובאמצע העונה הקודמת החליט לחזור לישראל ולהצטרף למכבי תל-אביב.

לעבור רכבת הרים כזו, כשבשיא אתה משחק בדאלאס לצד אגדת הכדורסל דירק נוביצקי, ואז לא להצליח בקבוצות בסדר גודל של ניז'ני והכוכב האדום, זו חוויה שלא כל כדורסלן מצליח להתגבר עליה. כאילו לא די בכך, גל עובר עונה נוראית עם מכבי תל-אביב. בתקופה הקצרה בה רמי הדר אימן את מכבי הגיעה נקודת השפל מבחינתו של גל, עם החילוף המבוטל המפורסם. ניתן היה לראות את השבר אצל גל לפי התגובות שלו.

גל מקל(צילום: ראובן שוורץ)

למרות כל הטלטלות, גל המשיך לעבוד קשה באימונים ולהתחרות עם יוגב אוחיון על עמדת הרכז המוביל במכבי. לא ראיתי תגובות נזעמות מצד גל או "מקורביו" בתקשורת, וגל לא הסתכסך עם אף אחד מקבוצתו למרות הכעסים שהתעוררו אצלו באופן טבעי. כאשר גל משחק בקבוצה בה סוני ווימס מרשה לעצמו לדבר בתקשורת איך שהוא רוצה על המאמן ו-ויקטור ראד עושה שביתות איטלקיות כשלא מוסרים לו, זה מדגיש ביתר שאת את הגדולה הספורטיבית של גל. יש לגל את המינוסים שלו (בעיקר כדררת מיותרת במהלך ההתקפות) והוא אולי לא שחקן מושלם, אך היכולת שלו להמשיך להתאמן ולשחק בנחישות חרף כל הדברים שהוא עבר, ראויה לציון ומראה על חוסן מנטלי שכל ספורטאי וכל אדם שחווה טלטלות בחייו יכול ללמוד ממנה.