מנכ"ל יונייטד מתנצל: "לוקחים אחריות מלאה"
"נפעל כדי ללבן את העניינים", הבטיח אוסקר מונוז אחרי שמוקדם יותר הפנה אצבע מאשימה דווקא כלפי הנוסע שהורד בכוח מטיסה בגלל תפוסת יתר. למה בכלל חברות מאפשרות רישום יתר (אוברבוקינג) לטיסה ומה מגיע לכם אם ביקשו מכם והסכמתם (או שהכריחו אתכם) לרדת מהטיסה?
מנכ"ל חברת התעופה יונייטד, אוסקר מונוז, התנצל הערב (יום ג') על התקרית שבה נוסע בטיסת פנים בארה"ב הורד בכוח
מהמטוס בגלל תפוסת יתר. מונוז, שמוקדם יותר התייצב לצד העובדים וטען כי הנוסע היה "תוקפני", מסר: "אני רוצה שתדעו שאנחנו לוקחים אחריות מלאה ונפעל כדי ללבן את העניינים".
התגובה הראשונה של מונוז הייתה כי "האירוע מקומם" והוא אף הבטיח לדבר עם הנוסע. אך שעות ספורות לאחר מכן הוא כתב לעובדי החברה כי "העובדים פעלו על פי תקנות החברה כשהורידו את הנוסע מהטיסה". לדבריו, הנוסע בטיסה משיקגו ללואיוויל שבקנטאקי היה "פרוע ותוקפני" והוא "הרים את קולו וסירב להיענות לבקשתם". הערב, כאמור, הוא שוב שינה את עמדתו והתנצל על התקרית.
אבל איך מצב כזה בכלל קורה, ואיך חברות התעופה מרשות לעצמן להגיע לאוברבוקינג שכזה? בעקבות התקרית שמזעזעת את עולם התעופה - כל השאלות והתשובות בנושא רישום יתר לטיסה.
התיעוד: נוסע מורד בכוח מטיסת יונייטד
המנכ"ל: "הנוסע היה פרוע ותוקפני"
עדכונים נוספים גם בפייסבוק של ynet חופש
למה זה קורה?
רישום יתר הוא למעשה תעודת ביטוח פנימית שהעסק עושה לעצמו. באמצעות מכירה של יותר מושבים ממה שיש בפועל במטוס, החברה יכולה להבטיח שהמטוסים יטוסו מלאים, ללא מושבים ריקים (שהם הפסד כלכלי רציני לחברות) - גם אם חלק מהנוסעים לא יגיעו לטיסה.
איך מחשבים את זה?
תהליך חישוב מספר המושבים הנמכרים מורכב קצת יותר מלמכור, נניח, עשרה כרטיסים מעבר למספר האמיתי של המושבים בטיסה. מדובר בחישוב כלכלי שלוקח בחשבון גם את התחשיב הכולל של רווחי החברה ועד כמה היא יכולה להרשות לעצמה להיות "על הקצה" בכל הנוגע למספר המושבים הריקים.
נכון להיום החישוב באירופה עומד על נתון די מדהים של אלף איש על כל עשרת אלפים, שאינם מגיעים לטיסה, כלומר אחד מכל עשרה נוסעים. לכן, טווח ה"משחק" של החברות בנושא נותר על כנו.
לא חבל להם להוריד אותי מטיסה ולפצות אותי?
חברות התעופה מיומנות בעניין, כלומר בחישוב עד כמה הן יכולות להציע כרטיסים מעבר למספר המושבים במטוס, מבלי להפסיד כסף. ולא, הסכמתכם לרדת מהטיסה ולקבל מלון, נסיעות ואולי אפילו סכום כסף במתנה מהחברה - לא יגרמו לה להפסיק למכור טיסות באוברבוקינג.
מה אומר החוק?
מה שחשוב מבחינתכם בסיפור, הוא לדעת את זכויותיכם. כל נוסע שהורד מטיסה בארצות הברית למשל, זכאי לקבל "פיצוי על פינוי" בדמות צ'ק או כסף מזומן באופן יחסי לזמן שנתבקשתם להישאר בנקודת המוצא מעבר לתכנון המקורי, כמו גם כרטיס לטיסה הבאה או לטיסה למחרת, כפי שסוכם מולכם - בחינם כמובן.
למה לא אומרים מראש?
גם בישראל, חברות התעופה רשאיות לרשום לטיסה מספר גבוה של נוסעים לעומת מספר המושבים במטוס, מאותן סיבות כלכליות שהזכרנו.
החברות לא מחויבות לדווח לכם שרכשתם כרטיס לטיסה מלאה מדי, ושקיים סיכוי כי לא תוכלו לעלות עליה. אולם סוכני הנסיעות החשופים למידע הזה, יכולים לדעת ולהתריע שמדובר בטיסה מלאה עד אפס מקום.
איך זה עובד?
במקרה של אוברבוקינג, החברה תציע למתנדבים שבקהל לא לעלות על הטיסה. ההצעה תגיע בשער העלייה למטוס, רגע לפני שאתם כבר עולים עליו. אם לא יהיו מתנדבים, לחברות השונות יש דרכים שונות לבחור את הנוסעים שיצטרכו לרדת מהטיסה. אחת מהן היא "האחרונים לעלות - הראשונים לרדת".
כדי להימנע ממצב שכזה, מומלץ להגיע מוקדם לדלפקי הצ'ק אין, או להיות מהמקדימים לעשות צ'ק אין לטיסה באינטרנט. לא עשיתם צ'ק אין ברשת והגעתם לשדה התעופה אחרונים? יכול להיות שתידרשו לרדת מהטיסה.
הורידו אותי מטיסה. מה מגיע לי?
על פי חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי", 2012) בסעיף "פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה", על החברה להשיב לנוסע את מחיר הכרטיס או להנפיק כרטיס חלופי לאותו יעד. כמו כן זכאי הנוסע לשירותי סיוע (אוכל, שתייה, טלפון, לינה במידת הצורך) ופיצוי כספי נוסף בין 1,250 שקלים ל-3,000 שקלים, בהתאם למרחק הטיסה.
על פי לשון החוק: "מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן. בסעיף קטן זה, 'רישום יתר' - רישום מקומות מוזמנים בכלי טיס שאישר מפעיל טיסה, מארגן או מי מטעמם, במספר העולה על קיבולת כלי הטיס".
