הנחיות חדשות לאבחון סרטן הערמונית: גם לגברים מגיל 50
עד כה התנגדו רופאים לביצועה של בדיקת הדם PSA לאבחון סרטן הערמונית בכל הגברים, אלא אם היו בקבוצות סיכון או סבלו מתסמינים העלולים לעורר חשד על הפרעה בבלוטה. כעת הנחיות חדשות בארה"ב מסירות את ההתנגדות וקוראות לגברים בגילאי 69-55: "דברו עם רופא המשפחה – חלקכם תצטרכו את הבדיקה"
שינוי בהנחיות לאבחון סרטן הערמונית: "כוח המשימה האמריקני לשירותי מניעה", הסיר את התנגדותו לביצוע בדיקת הדם PSA לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית, וקורא לגברים בעשור השישי לחיים לגשת לרופא ולהיוועץ לגבי הצורך בבדיקה, מאחר שחלקם יצטרכו לעבור אותה.
טיוטת ההנחיות החדשות מסמנת שינוי משמעותי של הנוהל הקיים מ-2012, על פיו ההמלצה לגברים שאינם סובלים מתסמינים מעוררי חשד, או שאינם בסיכון מוגבר, היא לא לבצע את הבדיקה. על פי ההנחיות החדשות, ההתייעצות בנוגע לבדיקה מומלצת לגברים בגילאי 55 עד 69 שאינם סובלים מתסמינים כלשהם.
בהנחיות נכתב עוד כי משום שסרטן הערמונית נחשבת למחלה איטית שאינה גורמת לסכנת חיים מיידית, אין המלצה לבצע את הבדיקה בגברים בגילאי 70 ומעלה, זאת בדומה להנחיות הישנות.
"קיים איזון עדין בין חסרונות ויתרונות הבדיקה, ולכן אנו ממליצים לגברים לשוחח על הצורך בה עם הרופא המטפל", אמרה פרופ' קירסטן ביבינס קומינגו, ראש כוח המשימה מאוניברסיטת קליפורניה.
קראו גם:
תחליף לכימו: הטיפול החדש והיעיל לסרטן ערמונית
הניתוח של הרמטכ"ל: איזה טיפול עבר איזנקוט לסרטן הערמונית
סרטן הערמונית: מתי גילוי מוקדם מיותר והטיפול שעלול להזיק
ההמלצות החדשות מבוססות על תוצאות מחקרים קליניים שעקבו אחר רמות ה-PSA (אנטיגן ספציפי לבלוטת הערמונית שעלייה ברמתו עלולה לרמוז על נוכחות סרטן הערמונית), והראו שעל כל אלף גברים שעברו את הבדיקה, ניצלו חייהם של אחד עד שני אנשים. ההנחיות החדשות מתיישרות עם המלצות נוספות של האיגוד האמריקני לסרטן, שממליץ אף הוא לבצע את הבדיקה במקרים מסוימים, גם בגברים שלא הראו סימפטומים מיוחדים.
סרטן הערמונית: שכיח אך מתקדם לאט
בלוטת הערמונית היא חלק ממערכת המין הזכרית, הממוקמת מעל פי הטבעת ומפרישה נוזל המהווה את המרכיב העיקרי בנוזל הזרע. סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בגברים, בעיקר מעל גיל 50. לשליש מהגברים מעל גיל 50 ולרוב המוחלט של הגברים מעל גיל 80 יש תאים סרטניים בערמונית.
סרטן הערמונית גדל לאט מאוד, ולפיכך פעמים רבות, בעיקר אצל קשישים, הוא אינו גורם לתסמינים. במקרים נדירים יחסית הגידול הסרטני גדל דווקא במהירות ואף עלול להתפשט לאיברים אחרים בגוף, בעיקר בעצמות.
הגורמים לסרטן הערמונית אינם ידועים במלואם. עם זאת, נמצא כי גברים שיש להם בני משפחה קרובים (אב, אח או דוד) שלקו במחלה, סבירים יותר לפתח סרטן בערמונית. דבר העשוי להצביע על מרכיב תורשתי. גם תזונה לא נכונה, שתיית אלכוהול ועישון חשודים כמגבירים את שכיחות המחלה, אף כי דרושים עוד מחקרים נוספים כדי לחזק את הסברה הזו.
הסימנים המוקדמים: הפרעות בשתן ובתפקוד המיני
בשלבים מוקדמים של סרטן הערמונית הוא אינו יוצר סימפטומים ואין לו כל סימן חיצוני. התסמינים מופיעים כאשר הגידול גדל ומפעיל לחץ על צינור השופכה. היות שסרטן הערמונית גדל לאט, הופעת התסמינים יכולה להתרחש שנים לאחר היווצרות הגידול עצמו. במקרים רבים, גברים מעל גיל 50 סובלים מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית הנובעת מגורמים שאינם סרטניים.
להגדלה שפירה (לא סרטנית) של בלוטת הערמונית ולגידול ממאיר בבלוטת הערמונית תסמינים זהים, ביניהם: קושי במתן שתן, עלייה בתדירות מתן השתן, בעיקר בשעות הלילה, כאב בעת מתן שתן, דם בשתן (נדיר), דם בנוזל הזרע ופגיעה בתפקוד המיני. אם הגידול הסרטני שלח גרורות אל העצמות, נוצרים כאבי עצמות. לעיתים, התסמינים הראשונים בהם יחוש הגבר הם כאבי שרירים בגב, בירכיים או באגן.
ישנן משפחות בהן קיימת שכיחות גדולה יותר של סרטן הערמונית. כך למשל, מי שאביו או אחיו לקו בסרטן הערמוני נמצא בקבוצת סיכון ומומלץ שייבדק על ידי אוקולוג כבר מגיל 40. גם מי שבמשפחתו נמצא גן ה-BRCA הגורם לסרטן השד נמצא בסיכון מוגבר ואלה שבמשפחותיהם שכיחות של סרטן שד ושחלות.
את המחלה מאבחנים תחילה בבדיקה אצל אורולוג מומחה המבצע בדיקה רקטלית בה ממששים את בלוטת הערמונית ובמקרה הצורך נשלח החולה לבדיקת דם לרמת החלבון PSA המופרש על ידי הערמונית. החשד למחלה נקבע על ידי רמת PSA הגבוהה מהנורמה לגיל, או בבדיקה רקטלית שבה נמצאה נוקשות או אי סדירות בערמונית.
האבחנה הסופית של סרטן הערמונית מתבצעת על ידי מציאת תאי סרטן בביופסיה של הערמונית. הביופסיה מתבצעת במרפאה, בהרדמה מקומית, כאשר האורולוג מחדיר דרך פי הטבעת מכשיר אולטרסאונד באמצעותו מוחדרת מחט לאזורים שונים של הערמונית משם נלקחות הדגימות. לעתים נשלח החולה גם לבדיקת MRI של הערמונית טרם הביופסיה.
הטיפול בסרטן הערמונית: על פי רמת הסיכון
הבחירה בטיפול מסתמכת על שלב המחלה ודרגת האגרסיביות של הגידול. פרופ' גלעד עמיאל, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים רמב"ם, מסביר כי בדרגה ממאירות נמוכה ונפח גידול קטן המצוי בערמונית בלבד, מבצעים מעקב בלבד של בדיקת החלבון PSA אחת לחצי שנה. באם לא חלה מגמת עלייה של החלבון, ממשיכים במעקב בלבד.
הערכים התקינים של חלבון ה-PSA תלויים בגיל המטופל ובמשקל המשוער של הבלוטה. את הנתונים הללו מקליד האורולוג לתוכנה המחשבת את דרגת הסיכון של החולה, כאשר באופן כללי ניתן לומר שערכי PSA מעל 10 ננוגרמים למיליליטר נחשבים לרוב גבוהים ואינם תקינים, אולם בצעירים בני 45 רמות PSA חריגות עלולות להימצא כבר בערך של 6 ננוגרמים למיליליטר.
בדרגת ממאירות בינונית, כמו זו ממנה סבל הרמטכ"ל איזנקוט, מבצעים מעקב בלבד בגיל מבוגר כיוון שגם עם הגידול הסרטני תוחלת החיים ללא טיפול היא מעל 10 שנים. עם זאת, בגיל צעיר כמו זה של איזנקוט, עלולה המחלה להתפשט ולקצר את תוחלת החיים ולפיכך חייבים לטפל בהסרה מוחלטת של הערמונית, לרוב באמצעות רובוט ה"דה-וינצ'י".
לאחר הסרת בלוטת הערמונית, מחברים את שלפוחית השתן את השופכה כאשר נזהרים שלא לפגוע בעצבים משני צדי בלוטת הערמונית, האחראים על הזקפה. אם הגידול מערב סיבי עצב אלו, מסביר פרופ' עמיאל, יש צורך לכרות אותם כליל.
במשך כשבועיים לאחר הניתוח קיימת בעיה של שליטה על השתן, ולפיכך כבר לאחר הניתוח עובר המטופל אימונים לחיזוק שרירי האגן, ולרוב מדווחת חזרה לשליטה על השתן כבר בתוך שבועיים עד 6 חודשים.
בדרגת ממאירות גבוהה שכבר התבטאה בגרורות, מבצעים כריתה מלאה של בלוטת הערמונית, ולאחריה טיפולים כימותרפיים או ביולוגיים. כיום משתדלים להימנע מטיפול בקרינה עקב תופעות הלוואי הקשות הגורמות לפגיעה באיזור האגן ובפי הטבעת.
צפו: כך פועל רובוט דה-וינצ'י בניתוחי סרטן הערמונית
לפנייה לכתב/ת 
