"כולם ידעו על המחנות - אך היה מאוחר מדי לפעול"
סופר בריטי חשף מסמכים שמצביעים על כי בעלות הברית התעלמו מהשמדת היהודים. "הייתה אדישות לגורל היהודים לפני המלחמה, וגם במהלכה", אומר ההיסטוריון משה צימרמן. ניצול השואה נח קליגר מסתייג: "לא ידעו על מחנות ההשמדה"
במשך יותר משנתיים ידעו בעלות הברית במלחמת העולם השנייה על רצח ההמונים במחנות הריכוז, אך לא נעשה דבר. מחבר הספר "זכויות אדם לאחר היטלר", דן פלש, שהשיג מסמכים סודיים, סיפר לעיתון הבריטי "אינדפנדנט" כי כבר בשנת 1942 ידעו ארה"ב, בריטניה ומדינות הגוש הסובייטי על הרצח השיטתי של יהודי אירופה.
ההיסטוריון פרופסור משה צימרמן סיפר לאולפן ynet כי ארה"ב אמנם ידעה על הנעשה, אך טרם נכנסה למלחמה באותה התקופה. "האנגלים והצרפתים לא יכלו לעשות שום דבר מלבד לפתוח את שעריהם, אך זה היה כבר מאוחר. אולי ארה"ב יכלה לדאוג לפליטים האירופאים, אבל בעלות הברית ידעו כמה יהודים נרצחו - ולא עשו שום דבר מכיוון שבעיקר לא יכלו לעשות שום דבר".
אי אפשר היה לעשות כלום או שלא היו מעוניינים משיקולים אסטרטגיים?
"ארה"ב נכנסה למלחמה נגד גרמניה חצי שנה אחרי שהפתרון הסופי יצא לפועל. ידעו על זה בארץ וידעו גם באירופה. בארה"ב ידעו שגרמניה מנהלת את המלחמה ורוצחת יהודים. הרג שיטתי היה חלק מהמלחמה שהתחילה עוד בספטמבר 1939".
"הוויכוח הזה התחיל לפני המלחמה. מחנות ריכוז ואנטישמיות היו קיימים בגרמניה כבר ב-1933. לא פתחו את השער ליהודים שביקשו או יכלו לעזוב כי כבר היה מאוחר מדי. עם פרוץ המלחמה נסגרו כל הגבולות".
כיצד להסתכל על המסמכים האלה, שמעדים על כך שהאו"ם ידע ולא עשה הרבה?
"מדובר במסמכים שנאספו על-ידי האו"ם שהוקם רק ב-1945. במסמכים ניתן לראות שארה"ב, בריטניה ומדינות אחרות היו אדישות לגורל היהדים הגרמנים לפני המלחמה, והמשיכו כך גם במהלכה. זאת הבעיה הגדולה - צריך לפתוח את הדלת לפליטים בכל הזדמנות,
ולא רק בזמן המלחמה".
בספר נכתב כי גם בתוך מחלקת המדינה היו שפעלו נגד המאמצים של ארה"ב מול גרמניה. ייתכן והאמריקנים דאגו לאינטרסים הכלכליים שלהם?
"האמריקנים לא רצו להיכנס למלחמת העולם השנייה למרות שידעו נגד מי הם נלחמים. רק אחר כך הם הפכו את עצמם למושיעי אירופה, וניסו בדיעבד כאילו נחלצו מלכתחילה לטובת היהודים, זה לא קרה".
נח קליגר: "היינו מאוד שמחים אם ארה"ב הייתה תוקפת את המחנות"
ניצול השואה ועיתונאי "ידיעות אחרונות" נח קליגר הסתייג מטענותיו של הסופר הבריטי, ואמר כי הוא משוכנע שבארצות הברית ידעו על רצח היהודים ועל מחנות העבודה, אך סביר להניח שבשנת 1942 טרם נודע על מחנות ההשמדה.
בשיחה עם אולפן ynet אמר: "האמריקנים והבריטים לא מכחישים שהם ידעו על מחנות העבודה, הם לא רצו לתקוף בגלל בעיות אסטרטגיות לטענתם, בהם הרג האסירים היהודים. אנחנו היינו מאוד שמחים אם היו תוקפים. צ'רלי צ'פלין שעשה את הסרט 'הדיקטטור הגדול' אמר שאם היה יודע מה נעשה ליהודים, לא היה עושה את הסרט אף פעם".
לפנייה לכתב/ת 
