שופט ננזף בשל "איטיות מוגזמת" במתן פסקי דין
5 שנים מעכב שופט של בית הדין לעבודה מתן פסק דין. בבדיקה בעניינו נמצא שמדובר ב"תופעה של עיכוב פסקי דין במשך זמן מוגזם". עקב כך, נזף בו נציב התלונות על שופטים, וביקש מהנשיאה נאור ומהשרה שקד להחליט על צעדים נגדו. השופט הסביר: "נסיבות אישיות בשילוב עומס חריג"
נציב התלונות על שופטים נזף לאחרונה נזיפה חמורה בשופט של בית הדין הארצי לעבודה לאחר שמצא כי הוא נוהג לעכב מתן פסקי דין במשך זמן מוגזם. זאת בעקבות בדיקה שהתנהלה על השופט, בין היתר בעקבות עיכוב של חמש שנים במתן פסק דין בתיק שבו אנשים מבוגרים בגיל פרישה תובעים את מיצוי זכויותיהם.
בהחלטת הנציב, השופט אליעזר ריבלין, נאמר כי כמה תלונות שהוגשו לנציבות על אותו שופט נמצאו מוצדקות, בכל הנוגע לעיכוב במתן פסקי דין בערכאות השונות שבהן הוא כיהן. בתלונה האחרונה גרם השופט לעיכוב של כשלוש וחצי שנים במתן פסק הדין. "בשבע בקשות שהוגשו למתן פסק דין במהלך השנים כתב כי פסק הדין יינתן 'בהקדם האפשרי', אך שטר זה נפרע רק לאחר הגשת התלונה לנציבות", נאמר בהחלטה.
מהחומר שהונח בפניו הגיע הנציב לכדי מסקנה כי מדובר בתופעה של עיכוב במתן פסקי דין, וכי השופט אינו מפנים את הערות הנציבות בהחלטות שניתנו בעניינו. נמסר כי "התלונה נמצאה מוצדקת והעתק מן ההחלטה הועבר לגורמים הרלוונטיים, לצורך גיבוש עמדתם באשר להליכים הראויים ליישום במצב דברים זה".
המתלוננים, עורכי דין, מייצגים מערערים רבים בתיק המתברר בבתי הדין לעבודה מאז 2012. הדיון בערעור נשמע בתחילת 2013 וניתנה בו החלטה כי פסק הדין יישלח לצדדים. משימת כתיבת פסק הדין הוטלה על אחד השופטים בהרכב, אולם מאז ועד להגשת התלונה לא ניתן פסק הדין - זאת חרף שבע בקשות שהוגשו למתן פסק דין.
"המערערים מדגישים כי הם אנשים מבוגרים בגיל פרישה, אשר הזמן עבורם הוא מצרך יקר ולקבלת פסק דין בעניינם יש משמעויות כבדות משקל עבורם", ציטט הנציב בהחלטתו מהתלונה. ככל שהערעור יתקבל, משמעות הדבר היא שהם יקבלו סכומי כסף משמעותיים שיסייעו להם לעת זקנה. ככל שהערעור יידחה, כך נכתב בתלונה, מעוניינים המערערים שיהיה בידם מספיק זמן כדי לתכנן את צעדיהם בהתאם ולשקול אם יש מקום להגיש עתירה בנושא לבית המשפט העליון.
עוד נכתב בתלונה כי "מיותר לציין את תחושותיהם הקשות של המערערים כלפי מערכת המשפט נוכח העיכוב הבלתי סביר במתן פסק הדין, ונוכח התחושה כי היא אינה נותנת להם מענה משפטי. מדובר בעינוי דין של ממש".
בתגובתו לתלונה ציין השופט כי הערעור מצוי בפניו למתן פסק דין ואף קיימת בו טיוטת פסק דין. לדבריו, בשל "נסיבות אישיות בשילוב עומס חריג המצוי על שולחנו" התעכבה השלמת פסק הדין בתיק זה. לדבריו, ייעשה מאמץ לתת את פסק הדין בתוך חודש.
אולם הנציב ריבלין לא השתכנע ופסק: "הסברו של השופט לסיבת העיכוב היה כוללני ובלתי-מספק. עיון במצבת התלונות שהוגשו על שופט זה בשנים האחרונות העלה כי ארבע תלונות שהוגשו נגדו נמצאו מוצדקות, ושלוש מהן עסקו בעיכובים במתן פסק דין בכהונתו בערכאה ראשונה והן במסגרת כהונתו בערכאת הערעור".
הנציב ציין עוד שעיון ברשימת פסקי הדין המעוכבים של השופט מעלה תמונה עגומה ולפיה מלבד התיק שנבדק במסגרת התלונה, קיימים שישה ערעורים נוספים שבהם טרם ניתנו פסקי דין על ידי השופט. חלקם ממתינים שנים ארוכות.
הנציב סיכם: "תיקים רבים נוספים שבהם לא הוגשו תלונות מעוכבים על ידי השופט, כעולה מרשימות התיקים שהגיש לנציבות. גם בתלונות הקודמות שהוגשו לנציבות בעניינו של השופט ונמצאו מוצדקות בכל הנוגע לעיכוב במתן החלטות ופסקי דין, לא היה כדי להביא קץ לתופעת הפיגורים או כדי להביא מזור של ממש לבעלי הדין הממתינים למתן פסקי דין על ידו".
עוד ציין הנציב ריבלין כי עותק מהחלטתו הועבר על פי חוק לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ולשרת המשפטים, איילת שקד, בנוסף להעתק שהועבר לחברי הוועדה לבחירת שופטים. לדבריו, זאת כדי שנאור ושקד יחליטו אילו צעדים לנקוט נגד השופט.
לפנייה לכתב/ת 
