שתף קטע נבחר

מכת מצרים המודרנית: הזיהום בנילוס

השלטונות בקהיר הכריזו לאחרונה על קמפיין שנועד להפחית את הזיהומים בעורק החיים של המדינה, על רקע הזרמת השפכים הנרחבת למי הנהר. מומחים טוענים כי הפסולת התעשייתית גורמת לתחלואה קשה באוכלוסיה, אלא שהצלחת המהלך דורשת הרבה מאוד כסף

נהר הנילוס, ששתיים ממכות מצרים (דם צפרדע) קשורות בו, סובל היום ממכה נוספת – זיהום חמור שמסכן את האוכלוסייה והכלכלה המצרית. באחרונה, הכריזו השלטונות בקהיר על קמפיין חדש שנועד להפחית את הזיהומים בעורק החיים של המדינה, אך במצרים מפקפקים בסיכויי הצלחתו.

 

לכתבות נוספות של דורון פסקין

 

מה שהוביל לניסיון החדש להציל את הנילוס היא הודעת המשרד לענייני הסביבה במצרים כי רמות הזיהום במימי הנילוס הגיעו לרמה גבוהה, דבר המגביר בין השאר את תחלואת המצרים. לפי נתונים במצרים, כ-80% מהמחלות בקרב מבוגרים נגרמים כתוצאה מצריכת מי השתייה המזוהמים מהנילוס.

 

הסיבה העיקרית לרמות הזיהום הגבוהות היא שנהר הנילוס הפך למזבלה של מגזר התעשייה המצרי. מדי יום מוזרמים לנהר בממוצע כ-270 טונות של פסולת תעשייתית. לפי בדיקות שנעשו במצרים, מדי שנה מוזרמים לנהר כ-120 אלף טונות של פסולת מבתי חולים וכ-3 מיליארד מ"ק מי ביוב.

נהר הנילוס החוצה את קהיר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
נהר הנילוס החוצה את קהיר(צילום: shutterstock)
  

בחגיגת זיהום הנילוס שותפות חברות מצריות רבות לאורך תוואי הנהר. כך למשל דווח כי "חברת הברזל והפלדה" המצרית מזרימה בכל יום כ-600 אלף מ"ק של פסולת תעשייתית נוזלית המכילה מרכיבים מסוכנים. לעומתה חברת "אלנסר לצינורות פלדה" מזרימה לנהר 34 אלף מ"ק ביום של פסולת נוזלתי המכילה בין השאר פוספטים, שמנים ושיירי מתכות.

 

חוקי הסביבה לא נאכפים

מאחר שהנילוס מהווה מקור הן למי שתייה והן להשקיה, מזהירים מומחים מפני ההשלכות החמורות על האוכלוסייה המצרית. אותם מומחים מזהירים בעיקר מהפסולת התעשייתית המכילה חומרים מסוכנים, שהצטברותם בגוף האדם מביאה למחלות קשות כולל סוגי סרטן שונים, כשל של הכליות והכבד.

 

מומחי סביבה במצרים מביעים ספקות לגבי מידת הרצינות של הרשויות להתמודד עתה עם בעיית הזיהום המחמירה. כבר לפני עשור הזהירו מומחים מצריים כי יש לעצור את הזרמת הפסולת התעשייתית והשפכים לנילוס, אך בפועל לא נעשה דבר. במצרים קיימים חוקים להגנת הסביבה כולל למניעת זיהום הנילוס, אך חוקים אלה אינם מרתיעים (עד שנת מאסר וקנסות זעומים), אך גם הם לא נאכפים.

 

אותם מומחים טוענים כי הפחתת רמות הזיהום בנילוס דורשת מאמץ לאומי ומתמשך, ולא קמפיין ספורדי כזה או אחר. מובן כי מאמץ כזה הכולל את משרדי הבריאות, הסביבה, התעשייה וההשקיה דורש גם השקעה כספית לא מבוטלת ופיקוח צמוד ויומיומי על פעולת המפעלים, בין השאר על ידי הקמת גוף פיקוח מיוחד לנהר הנילוס.

 

כרגע, לאור המצב הכלכלי הקשה במצרים, ספק אם הממשלה תוכל להקציב את הסכומים הדרושים. מומחי הסביבה במצרים טוענים, עם זאת, כי ההשקעה בטיהור הנילוס תחסוך למשק המצרי מיליארדי דולרים בשנה, המוקצים ממילא לטיפול בחולי הסרטן ומחלות שונות הנגרמות כתוצאה ישירה מזיהום הנהר.

 

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים