"הזמן לא באמת מרפא"
יואב הרשושנים ז"ל נהרג ב-1994, בשנה שבה נולדה יובל דיין. עכשיו היא כותבת ושרה לזכרו, במסגרת "יצירת חיי", הפרויקט של "ידיעות אחרונות" ו־ynet ליום הזיכרון, שיתפרסם ביום ראשון בעיתון ובאתר
כשיובל דיין שרה בקולה הייחודי על יואב הרשושנים ז"ל, משהו בהוריו נסדק. היא כתבה, הלחינה ושרה בעקבות המפגש עם ההורים, שילה ונורית, בביתם בישוב אלקנה שבשומרון. "השורה שהכי זכורה לי מהמפגש איתם היא 'הזמן לא מרפא דבר' והיא גם הראשונה שנכתבה בשיר. ממנה הכל צמח", מספרת דיין. "הבנתי את העוצמות האדירות שטמונות באנשים האלה, את כאפת הפרופורציה שאתה מקבל אחרי מפגש כזה".
דיין פגשה את נורית ושילה הרשושנים כחלק מ"יצירת חיי", מיזם של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, שיתפרסם במלואו ביום ראשון בעיתון ובאתר, וגם במשדר מיוחד בהגשת חנוך דאום ומיה דגן ברדיו תל־אביב, רדיו חיפה, רדיו דרום וגלי ישראל. במסגרת הפרויקט, הפגשנו אמנים מז'אנרים שונים - מוזיקאים, סופרים, מאיירים, אנימטורים - עם משפחות שכולות, ומתוך המפגשים הללו נולדו היצירות הללו (השירים בפרויקט יופצו באמצעות שירות הפצת הסינגלים של "פטיפון").
יואב ז"ל נהרג בתקרית בלבנון בפברואר 1994, בדיוק בשנה שבה נולדה דיין. את שמו הכירה משנותיה כתלמידה בבית הספר התיכון מקיף ז' באשדוד, כשהייתה משתתפת במרוץ הניווט על שמו - אחד משלל אירועי הנצחה לזכרו של יואב. "יש על שמך, יש בשבילך אבל אין אותך", כתבה על כך דיין. לפני ימים אחדים היא נפגשה בשנית עם בני המשפחה, הפעם כדי להשמיע את השיר לשילה ונורית, ולילדיהם: אמנון, תמר וצפריר.
"לאורך החיים האלה כולנו מאבדים, כואבים ונופלים ממשהו", אומרת יובל. "הגדולה היא לצאת משם ולדעת ואיך. ההכרה הכנה הזו, בעובדה שהזמן לא באמת מרפא דבר, היא ההשלמה העמוקה ביותר עם תחתית הבאר הכואבת והחשוכה הזו, שגורמת לך להבין שבאמת הפצע לא הולך להגליד".
