תרופה לצמצום פערים

בשיתוף חברת טבע

המשק הישראלי משווע כיום לעובדים טובים בחברות הייטק וביוטק (ביוטכנולוגיה). למרות זאת, מדי שנה הוא מאבד אלפי בוגרים וסטודנטים ערבים, שמבקשים להשתלב בתעשייה אבל נדחים מסיבות שונות. במגזר הערבי פועלות היום בין 800-700 חברות סטארט-אפ, זאת לעומת כ-5,000 חברות שפועלות במגזר היהודי. אז מה הסיכוי שנהיה עדים לאקזיט של מאות מיליוני דולרים במגזר, או שמדענית ערבייה תהיה חתומה על פטנט לתרופה פורץ דרך? ככל הנראה, סיכוי נמוך מאוד.

כתבות נוספות במתחם המורה של המדינה

לעשות שינוי בעזרת החינוך(צילום: shutterstock)

מה גרם למצב הזה? מדוע בתעשייה עתירת הידע בישראל רק אחוזים בודדים מהמועסקים הם ערבים? לפער הזה סיבות רבות. כך למשל, רובן המוחלט של המשרות מאוישות בשיטת "חבר מביא חבר" והנטייה היא לגייס מתוך מעגלי מועמדים שבני המגזר אינם שייכים אליהם, כמו למשל חברים מהצבא.

מעבר לכך, רבים מבני המגזר לא צולחים את ראיון העבודה בגלל מה שנתפס אצל המראיינים כ"חוסר שאפתנות". שאלה כמו "מדוע כדאי לנו להעסיק דווקא אותך", הנחשבת לקריטית בעיני מראיינים רבים, לא זוכה למונולוגים מלאי הערצה עצמית כתשובה. במגזר הערבי, שבה ההצלחה נמדדת יותר כמשותפת לחברה ופחות לאינדיבידואל, לא נהוג להחצין שאיפה להתבלטות על פני אחרים. חלק מהמועמדים אף חוששים להיענות למודעות דרושי שמחפשות "תותחים" או "בולדוזרים" – כינויים שאין להם דבר עם מדע ומחקר. לזאת מתווספת החשדנות המידית המתעוררת מול מועמד מהמגזר הערבי בגלל היבטים ביטחוניים.

כשחברות סטארט-אפ בבעלות ערבים כבר קמות, הן נתקלות בקשיים בשלב הכניסה לשוק. היזמים הערבים מכירים פחות את המגזר העסקי הישראלי ואת הפרקטיקה של הקמת חברות חדשות, מפני שהם מודרים ממגזר זה ומתקשים לגייס כספים ממשקיעים. חלק מהמשקיעים אמנם מתפעלים מההתקדמות בענף, אבל חוששים שהוא עדיין לא בשל להצלחה.

עמותת "קו משווה", הפועלת לשילוב עובדים מהמגזר הערבי בתעשיית ההייטק ובמגזר העסקי ונתמכת בין השאר על-ידי חברת טבע, הקימה מאגר ארצי ממוחשב של מועמדים מוכשרים, אקדמאים ערבים, למגוון משרות. העמותה מפעילה מרכז השמות ארצי ממוחשב, מתאימה מועמדים למשרות המבוקשות (על בסיס כישורים בלבד), ומפעילה סדנאות הכנה רב-תרבותיות למקום העבודה ועוד.

גידול במספר המורים למדעים

מה שיכול לחולל שינוי אמיתי ולסייע לערבים בישראל לצלוח את כל המכשולים שהוזכרו כאן, הוא השקעה בפיתוח הלימודים בתחומי המדעים והרחבת מעגל ההשכלה הגבוהה בתחום. בשנים האחרונות נרשם במגזר הערבי גידול מתמיד במספר המורים ובשעות ההוראה של מדעים ומתמטיקה, וישנה עלייה באחוז הבנות שלומדות מקצועות אלה וממשיכות ללימודים גבוהים באוניברסיטאות. חברות ההייטק והביוטק יכולות לעשות שימוש בכל אותם בוגרים, אבל הפערים עדיין גדולים בהשוואה לכלל האוכלוסייה ויש עוד דרך רבה.

בתחילת 2016 חברה טבע ל"קולקטיב אימפקט" – ארגון גג לקידום נושא העסקת עובדים מהמגזר הערבי, הזוכה לתמיכה וליווי אישי מנשיא המדינה – על מנת לקדם את שילובם של עובדים מהמגזר הערבי במחקר ופיתוח, אולי גולת הכותרת של כל חברת תרופות. התוצאות לא איחרו לבוא, ותוך כשנה כמעט והוכפל מספר העובדים מהמגזר הערבי במו"פ של טבע. כבר כיום, ברור שניתן להגדיר את המהלך כסיפור הצלחה – ברמת הקליטה, ההשתלבות והמקצועיות.

שהד קאסם - לימודים למען חברה טובה יותר(צילום: דויד סקורי)

לדברי שהד "יש חשיבות רבה למורים שמלווים אותך בדרך. מורה טוב יכול לשנות את הרצון ללמוד ואת ההנאה מלימודים. היה לי מורה כזה באורט אחווה ביישוב נעורה – נאסר מברוק, שלימד אותי במגמת מכטרוניקה – מכניקה עם אלקטרוניקה. כבר כילדה למדתי ממנו שהמדע לא צריך להיות יבש. הוא הראה לנו דברים מעניינים והסביר מתוך אהבה. בהדרגה אנשים השתנו. באחד השיעורים הוא הביא מצלמה ישנה, הראה לנו את המנגנון מבפנים ונתן לנו משימה לשפר את המנגנון."

ד"ר יוסף משהראווי, תושב יפו, חוקר ומרצה בכיר בחוג לפיזיותרפיה בפקולטה ובעל שם עולמי בתחום הקליני ובחקר עמוד השדרה, זוכר גם הוא היטב את המורה שלה הוא מייחס חלק גדול מהצלחתו: "היה לי מזל להיות תלמיד של המורה לכימיה חיה הופמן, שלימדה בתיכון אליאנס ברמת אביב, שבו למדתי עם תלמידים יהודים. היום היא כבר בת יותר מ-80, ואני עדיין בקשר מצוין איתה. היא זו שגרמה לי להתאהב בכימיה".

בין יתר תפקידיו של ד"ר משהראווי הוא משמש כראש ועדת ההיגוי לקידום השתלבותם של ערבים באוניברסיטת תל-אביב. "המיעוט הערבי צריך להצטיין מעל ומעבר כדי להשתלב בחברות ההייטק, במגזר העסקי ובאקדמיה בישראל", הוא אומר. "לכן, חייבים להנהיג העדפה מתקנת. מועמד ערבי צריך להתאמץ הרבה יותר כדי להתקבל לעבודה, וברור שאם הוא בינוני יקבלו מועמד יהודי בינוני על פניו".

ד"ר מסעוד גנאיים, מדען בחברת טבע בתחום הפארמה, חוקר ביחידת המחקר והפיתוח, הקים את עמותת אל-רואד ("המובילים"), יחד עם אשתו ויסאל. העמותה זוכה בין השאר לתמיכה מחברת טבע ומארגון הג'וינט. העמותה פועלת ביותר מ-150 בתי-ספר ערביים בכל רחבי הארץ, ומפעילה בהם חוגי העשרה, קייטנות וימי מדע מרוכזים לילדים ונוער.

"נוכחתי שהילדים סביבי לא מתעניינים במדע. החשש שלי היה שההוראה פרונטלית מדי, עם לוח וגיר בלבד. חשבתי שהוראה אמיתית היא דרך התנסות – כך המדע הופך לנגיש ומעניין. היום אנחנו מעשירים את הוראת המדע באמצעות חוויות", מסביר גנאיים. "כך למשל, אנחנו מלמדים את הילדים הקטנים יותר לערבב צבעי יסוד במבחנות ויוצרים קשת של צבעים. הבוגרים מקבלים ערכות ניסוי של חומרים פולטי וסופגי חום, והם מייצרים בעזרתם מכשירי חימום".

ד"ר מסעוד גנאיים - הוראה אמיתית היא דרך התנסות(צילום: דוד סקורי )

גנאיים מסביר, כי "למדריך ולמורה יש תפקיד חשוב מאוד בהפיכת התלמיד הצעיר למדען. לי זכורים המורים בבית הספר שבו למדתי – 'נזירות נצרת' בחיפה – כצוות נפלא של אנשים מסורים בעלי חשיבה מקורית. הם השפיעו עליי רבות בבחירה המקצועית שלי".

מי יהיה המורה למדעים של המדינה?

תחרות "המורה של המדינה" יצאה לדרך, זו השנה התשיעית, במטרה להוקיר ולתת כבוד למורים שלנו. גם השנה, בפעם השנייה, ייבחרו מורים במסלול המדעים ביוזמת חברת טבע.

בשיתוף חברת טבע