המחלות של הכדורגל הישראלי
החל ממחלקות הנוער ועד לשווארמה, לענף הפופולרי בארץ יש צרות שמונעות ממנו להתקדם. אבל ישנם גם פתרונות שניתן ליישם
את מרבית הבעיות שיש לכדורגל שלנו ניתן לראות בדרך כלל במשחק אחד של נבחרת ישראל. את כל חוסר האיכויות בשחקנים כחול-לבן. במשחק האחרון מול ספרד כולנו ראינו את היכולת המזעזעת של כלל השחקנים שלנו כנגד שחקנים אימתניים. נכון, אנחנו לא ספרד, אבל בשביל לנסות להיות כמוהם חייבים לפתור כמה בעיות משמעותיות שגורמות לכדורגל שלנו לזחול לעומת שאר הארצות שכבר התחילו להתקדם.
הבעיה הראשונה: מחלקות הילדים והנוער
מחלקות הילדים והנוער במדינה אינן איכותיות כמו באירופה, וזה בעיקר עקב המאמנים והאימונים. הרבה מאמנים עושים את מלאכתם כהשלמת הכנסה, באים לאימונים בחוסר חשק ואינם מקנים לילדים את היסודות הנדרשים, מה שמקשה עליהם בשנים הבאות. יתר על כן, מאמנים בליגות הילדים והנוער נמדדים בעיקר ע"י פרמטר אחד - ניצחונות, ולאו דווקא נשפטים ע"פ הדרך. כך נוצר מצב שמאמנים רוצים לנצח בכל מחיר ומלמדים את הצעירים כיצד להתחזות ברחבה ולסחוט עבירות. כך נוצר מצב בו גם הילדים רוצים לנצח בכל מחיר, נכון, אמנם הווינריות מתפתחת, אך כל מה שקשור לדרך ואיכות המשחק, וכן שיפור יכולות השחקן, נעלמים באותה מידה. מעבר לכך, התשתיות של מחלקות הנוער, בעיקר בפריפריה, לוקות בחסר וסובלות מחוסר תקציבים (יורחב בהמשך).
כיצד ניתן לפתור זאת? בעזרת העלאת תקציבים למאמנים, מה שיגרום לכך שמאמנים יוכלו לאמן נטו ויעלו את רמת היכולת של השחקנים הצעירים.
הבעיה השנייה: תשתיות
המון מקומות בארץ, ובעיקר בפריפריה, סובלים ממחסור חמור במגרשים, שבאים לידי ביטוי במחלקות הנוער, במגרשי אימון לבוגרים וכמובן במגרשים שכונתיים. הבעיה העיקרית היא המחסור בתקציב להקמת מגרשים. הרבה פעמים נוצר מצב בו הרשויות המוניציפליות החלשות יחסית צריכות להחליט מה יותר חשוב, למשל תמיכה כספית ברפואה או במגרשי כדורגל, ולכן דרושה התערבות של משרד הספורט או של הטוטו.כיצד ניתן לפתור זאת? כמובן בעזרת העלאת תקציבים של משרד הספורט, בעיקר לרשויות החלשות שלא יכולות לממן את בניית המגרשים.
הבעיה השלישית: כדורגלנים צעירים בשירות צבאי
בן שהר שיחק במחלקת הנוער של הפועל תל אביב עד שנקנה ע"י צ'לסי והגיע לקבוצה הבוגרת של הבלוז בעודו בן 18. כמו כל נער בן 18, שהר היה צריך להתגייס לצבא, וכאן נוצרה סערה ציבורית שהגיעה עד לכנסת, בסופה צה"ל הגיע להבנות עם שהר שהשלים את השירות במהלך חופשות. ישנם המון צעירים שלא יכולים למצות את הפוטנציאל שלהם עקב השירות הצבאי. לא כל אחד זוכה להגדרת "ספורטאי מצטיין", ולא בהכרח בצדק. אחד השחקנים שלא נבחרו היה לא אחר מאשר ערן זהבי.כיצד ניתן לפתור זאת? לבעיה זו יש מספר אלטרנטיבות, אך כולם מסכימים כי אם רוב הספורטאים יוותרו על שירות קרבי תיווצר ירידה משמעותית במספר הלוחמים. הייתי מציע אלטרנטיבה בה כמעט כל שחקן (תלוי בקבוצה בה הוא משחק) יקבל צ'אנס לשחק בקבוצתו, ולאחר שנתיים של משחק הצבא יבחן את יכולתו של השחקן ע"פ קריטריונים שייבחרו. אם יעבור אותם, הוא ימשיך בשירות צבאי כתומך לחימה ולא כלוחם.
הבעיה הרביעית: שיטות האימון ואחריות אישית
כיום, מלבד מכבי תל אביב והפועל באר שבע, הרמה באימונים בשאר הקבוצות אינה גבוהה במיוחד. זה תלוי בצוות המקצועי שמלווה את הקבוצה. המון קבוצות פועלות ע"פ "הספר הישן", שיטה בה הבעלים משפיע ולעתים קובע את הסגל וההרכב. כל עוד שיקולי הסגל לא יישארו מקצועיים בלבד - כך גם הרמה לא תעלה.דבר נוסף הוא האחריות האישית של השחקנים - בקבוצות רבות שחקנים לא משלבים אימונים אישיים נרדים, מה שהיה יכול לשפר באופן משמעותי את הרמה שלהם. יתר על כן, שחקנים רבים לא מודעים לתזונה האישית שלהם, ונוהגים לפעמים אפילו לפני משחק "לדפוק שווארמה" וכו'. את התוצאות רואים יפה מאוד במשחקי הנבחרת ובמשחקים של הקבוצות הישראליות באירופה, בהם הממדים הפיזיים של הצברים נחותים משל היריבות. מי שכן נראה כאחד מהשחקנים האירופיים הם אותם לגיונרים שמשחקים בליגות הטובות מעבר לים.
כיצד ניתן לפתור זאת? בעזרת שילוב של אנשי מקצוע מהליגות הטובות בעולם והעברת קורסים למאמנים ישראלים. ובנוגע לאחריות האישית - על הצוות המקצועי של הקבוצה להכריח שחקנים להקפיד על דברים אלו.
לסיכום, במדינה בה עיקר התקציב מוקדש ברובו כמובן לביטחון, הספורט נשאר בצד ולכן קשה מאוד לממן את פיתרון הבעיות הנ"ל, אך אני בטוח כי ניתן יהיה למצוא את התקציב המתאים בכדי לשפר באופן משמעותי את ענף הספורט שאם תרצו או לא תרצו הוא הפופולרי ביותר.
לפנייה לכתב/ת 
