קופות העתיד ישפרו משמעותית את חיי הצרכנים

בדרך לשלם בקופה? הקופה הרושמת של בית העסק הולכת ומשתנה. מנקודה שכל תכליתה לקבל מזומנים או לגהץ כרטיסי אשראי, היא הופכת למסוף גדוש בטכנולוגיות המאפשר לכל בית עסק להחזיק במערכת מידע משוכללת.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

המהפכה שעוברות הקופות משנה גם את המבנה הפיזי שלהן, אך בעיקר את מגוון האפשרויות שהן מציעות. הטכנולוגיות הללו נועדו אמנם לעסקים, אך למעשה הן משנות גם את הרגלי הלקוחות.

הקופות המתקדמות מאפשרות היום למעשה לקבל את כל סוגי התשלומים בשלל צורות טכנולוגיות התשלום, מהסמארטפון, אפליקציות למיניהן ואפילו ביטקוין.

אחת הדוגמאות, הוא ה"קרבון" - יחידת קופה ניידת המאפשרת קבלת תשלום ישירות ממיקומו של הלקוח. "נניח שיצאת עם כמה חברים למסעדה", מתאר מנכ"ל חברת וריפון ישראל וסגן נשיא לפיתוח עסקי בוריפון העולמית, דן סופר, "ומגיע רגע התשלום, החשבון הכולל יצא 500 שקל. כל אחד נותן את הכרטיס אשראי למלצר והמלצר צריך לזכור איזה כרטיס לגהץ בגין כל סכום.

"זו סיטואציה נפוצה ובעייתית. המסוף החדש נותן לכך מענה. המלצר מגיע עם המסוף אל השולחן, וכל סועד בתורו משלם את הסכום שהוא רוצה ומאשר את התשלום במקום".

שוויון בין קטנים וגדולים

אולם מעבר לסוגיית התשלום, המסוף הופך למרכז מידע. בעזרת ציוד קצה מתוחכם, וריפון, בדומה לאינג'ניקו וחברות אחרות המתמחות בתחום, מאפשרת להפוך את הקופה למערכת עיבוד נתונים, ועוזרת לטשטש את ההבדל בין עסקים קטנים וגדולים.

הקופות המתקדמות וניהול מערכות המידע שבחברות הקמעונאות הגדולות תמיד היוו יתרון משמעותי על פני העסקים הקטנים. כך למשל ניהול מועדוני לקוחות על בסיס ניתוח התנהגות צרכנית של הלקוח - זה דבר שבדרך כלל שמור לרשתות הגדולות.

"יש פער גדול בין היכולות של העסק הקטן מול רשתות גדולות. סוחרים קטנים ובינוניים מתקשים יותר ויותר להתחרות עם הסוחרים הגדולים", אומר ל-ynet נשיא EEMEA בחברת וריפון, בולנט אוזיאז.

לדבריו, "בית קפה קטן הנלחם בסטארבקס, מכולת קטנה שנלחמת בוול מארט או שופרסל - הם לא יכולים לפתח טכנולוגיות בכל מה שקשור לאינטראקציה עם הלקוח - מועדוני לקוחות, החזרת לקוחות לחנות, ניהול כרטיסי מועדון ועוד. הם גם לא יכולים לשכור מפתחים שיפתחו להם. היום אנחנו יכולים לספק את הטכנולוגיה לעסק הקטן בדיוק כמו שיש לרשתות הגדולות".

אשראי לעסקים בעזרת גיוס המונים

סמנכ"ל השיווק העולמי בחברת וריפון, ואלי לקשמנן, מאמין כי אחת המגמות הבולטות היא מעבר לשוויון בעולם העסקי. "כשגוגל הגיעה, היא עשתה שוויון בידע. כשכל העסקים יקבלו אותה גישה לתשלומים, זה ישווה את כל הענף ב-5 השנים הקרובות. למעשה הקטנים יקבלו אפילו גישה מהירה יותר מהגדולים כי יש פחות שלבים ועיכובים".

מה זה אומר שכלול של שירותי תשלום ואפשרויות לתשלום?

לדברי לקשמנן, המטרה היא לקבל כל סוג תשלום, בכל מקום בעולם, במינימום טרחה. מעבר למגוון אפשרויות התשלום עצמו, דוגמה לכך היא הלוואה שלקוח יכול לקבל ישירות בקופה.

כך למשל במקרה שמדובר במוצר יקר, כגון תכשיט, הלקוח יכול בשניות לקבל אשראי לרכישת המוצר בעת ההגעה לקופה. "בארה"ב אנחנו עובדים עם GE Capital (חברת שירותים פיננסיים) שתוכל להיכנס לחנות תכשיטים ולבקש אשראי אונליין. עם אפליקציית GE, מספר ת.ז ומספר ביטוח לאומי, תקבל את האשראי לתכשיט שאתה רוצה לקנות", מסביר לקשמנן.

סופר (מימין) לקשמנן ואוזיאז

ואמנם, לא מדובר רק באשראי ללקוח. המערכות הללו צוברות מידע רב, ויכולות לספק אשראי לעסק עצמו, בשיטת מימון המונים, ולייתר את הצורך לעבור דרך הבנק.

"בארה"ב יש שירות שנקרא הלוואת סוחרים", אומר אוזיאז. "מה דרך טובה יותר לשפוט הכנסה, מאשר הכרת ההכנסה בזמן אמת? הקופה בבית העסק צוברת מידע רחב על הקניות. יש בסיס נתונים מקיף הכולל את מחזור העסקאות השוטף של העסק, ואני יכול לדעת בדיוק מה ההכנסות שלך מדי חודש, ומתי יש חודשים חלשים ומתי חזקים. בלחיצת כפתור אחת אני יכול לאפיין את העסק בעזרת כל הנתונים הללו, בדיוק כמו שגוף פיננסי עושה בדיקת יכולת החזר לאשראי".

לדברי אוזיאז על בסיס הנתונים ניתן להנפיק אשראי מיידי של אלפי דולרים בקלות. ניתן גם לעקוב אחרי ההכנסות של העסק לאחר נטילת ההלוואה ולראות איך מתקדמים ההחזרים. "את כל זה אפשר לעשות בלחיצת כפתור במיקום של בית העסק. זה דבר שלא היה קיים לפני 5 שנים ויש עוד הרבה שירותים שיוצעו בעתיד.

"אבל התשלום יהיה המינימום - כמו שבסמארטפון יש שיחה קולית. מה שאנחנו בונים על גבי זה, יהיה משנה משחק, הן עבור הסוחרים והן עבור הלקוחות".

בוריפון טוענים כי זו דרך להפרות גם את עולם הפינטק. "אנחנו עוזרים ליצור אקו סיסטם לעסקים הקטנים. תעשיית התשלומים תשתנה בשנים הקרובות. זה אולי נשמע מפחיד, אבל זה מגלם בתוכו המון הזדמנויות. לדוגמה, היכולת לחבר את הנייד לעסקים גדלה משמעותית ותבוא לידי ביטוי בעתיד".

וזה בא לידי ביטוי גם בישראל?

"הודו, עם 1.3 מיליארד איש היא כמו ישראל עם 7.8 מיליון איש - יש אותו סדר גודל של מימון לסטארט-אפים", אומר לקשמנן. "ישראל עשתה יותר אקזיטים ממה שהודו אי פעם עשתה, זה מראה לך כמה אינטליגנציה נכנסת לסטארט-אפים בישראל, ובתור הודי אני אומר את זה, בקלות יחסית".

"זה מראה לך עד כמה המדינה הזו חדשנית ועד כמה יהיה שגוי מבחינתנו בתור חברה לא להשתמש בישראל בתור כר ניסויים לטכנולוגיה שאנחנו רוצים לקדם. לכן קודם אנחנו מיישמים את זה כאן, רואים מה עובד, ואז עוברים לסדר גודל גדול יותר.

"למרות שזו מדינה קטנה, הערך של המדינה הזו גדול ממדינות גדולות יותר, משום שסוחרים והבנקים פתוחים לטכנולוגיות מורכבות".